שיכרון הנס
"מיחייב איניש לבסומי בפוריא" (מגילה ז). לא נאמר שחייב אדם לבסומי ביין, אלא "לבסומי בפוריא". אדם חייב לשמוח ולהתלהב מן הנס של פורים עד דלא ידע.
(אור הנר)
בזכות היין
בפורים מצווה לשתות עד לשכרה מפני שהניסים העיקריים בפורים קשורים עם היין. בשכרותו דרש אחשוורוש מה שדרש מוושתי המלכה; בעקבות זאת מונתה אסתר למלכה; וגם סופו של המן ומפלתו הגמורה היו במשתה היין.
(ספר המנהגים)
סילוק הדאגות
כדי שאדם יוכל לשמוח בפורים כראוי, עליו להשתכר תחילה. כך יסלק מעליו את כל הדאגות וישכח באיזה עולם הוא חי. שכן בשעה שהוא מפוכח, כיצד ישמח בשמחת פורים ביודעו שעדיין אנו מוקפים כל מיני 'המנים' וסובלים מגזֵרותיהם הקשות.
(כתב סופר)
יהודי ברחוב
"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי" (אסתר ב,ד). לא רק בביתו היה יהודי, ולא רק בבית המדרש, אלא גם "בשושן הבירה" – בעיר, ברחוב, בין הבריות.
(רבי יהונתן אייבשיץ)
מפוזר ומפורד
"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" (אסתר ג,ח). לכאורה "מפוזר ומפורד" הוא כפל לשון? אלא "מפוזר" בין העמים, ו"מפורד" בינו לבין עצמו.
(מנות הלוי)
חטאו ונהנו
"מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו דור כליה, מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע" (מגילה יד). לא דיים שלא היו עצובים על שהוכרחו לאכול מאכלות אסורות, אלא גם נהנו מזה. מי ששמח בחטאו עונשו גדול מאוד.
(יערות דבש)
חלוקת הנטל
"וישם המלך אחשוורוש מס על הארץ ואיי הים" (אסתר י,א). גם זה מן הישועות שבאו בימים ההם על היהודים: הסירו מעל היהודים את משא המיסים הכבד שרבץ בעיקר על גבם, וחילקו אותו "על הארץ ואיי הים", על כל האזרחים בשווה.
(דברי חכמים) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
