ציור דיוקנו של צדיק מעניק כוחות * האח יצא הודות לבקשת האחות * חידוש הרבי ל'קולא' בענייני אבלות קשור בהתקרבות הגאולה * האומנם ביקש הרבי זמן להשלים תיקון העולם?! * ויתור האישה על מותרות בעבור לימוד תורה של הבעל * ומדוע לא נתגלו הסגולות שבכל המצוות? * רשימה נוספת בסדרת 'יסודתו בהררי קודש'
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
בבכי – יבואו!
בהושענא רבה תשל"ג, כאשר חילק הרבי "לעקאח" (עוגת דבש) – לאלה שלא קיבלו בערב יום הכיפורים – עברה הגברת מ.ו. וביקשה את ברכת הרבי שאחיה ומשפחתו יזכו לקבל אשרת יציאה מברית המועצות.
הרבי לא הגיב על הבקשה. הגברת זזה הצידה ופרצה בבכי שנמשך זמן רב. לפתע פנה אליה הרבי ואמר כי בשנה זו יזכו לצאת מרוסיה. האישה שבה לביתה בשמחה, ואכן, באותה שנה זכו אחיה לצאת מברית המועצות.
כאשר הגיעו האח ומשפחתו אל הרבי ונכנסו ל"יחידות", שח להם הרבי מה שאירע, ובפנותו אל האח התבטא ואמר: "בזכות אחותך נתקבלה תפילתהּ, ואתה עכשיו כאן".
הנה, חלקו הראשון של הסיפור מזכיר את הסיפור שאירע בתקופת נשיאות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, על היהודי שנענה תחילה מהרבי כי אינו יכול לעזור לו ורק לאחר בכייתו ובקשת הרז"א עבורו בירכו הרבי (מוהרש"ב) ונושע.
בהזדמנות ביאר זאת הרבי (ראה ליקוטי שיחות כרך כד עמ' 227. "שערי המועדים" ראש השנה עמ' נה): שבתחילה אכן לא היה ראוי לברכה, ורק בעקבות שברון הלב שנגרם לו, נעשה כלי ומוכשר להיות ראוי לברכה. – הוא הדין אפוא בנידון דידן.
החלק השני – נראה שהתבטאות זו שייכת גם לענוותנותו הגדולה של הרבי, שביקש לא לתלות את הניסים בו, כי אם בכוח התפילה כו'.
דיוקנו של צדיק
באגרות קודש כרך ב' עמ' פא כותב הרבי (בחיי כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ):
יש לי העונג הגדול לשלוח לו מתנה... את תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א... מאמר רז"ל (סוטה לו,ב) שתיאור דמות דיוקנו של אדם קדוש לנגד העיניים נותן כוח ללכת בדרך התורה והמצוות.
מאחל, אני לו שדמות דיוקנו של כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א תעניק לו כוחות רעננים לעשות הרבה טוב בכלל, ובמיוחד בעבודה... שבה מתעניינים מקרב לב כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, כב' ואני...
והן הן הדברים שהזהיר הרמב"ן את בנו ('כתבי הרמב"ן איגרת ח'): "בני, בכל עת תזכור אותי. ותהיה דמות דיוקני לנגד עיניך, לא תסור מלפניך. וכל דבר אשר ידעת בני שאני מואס אותו, אל תאהב אתה לעשותו, שמור מצוה וחיה".
ובספר 'עבודת הקודש' לחיד"א (ציפורן שמיר סימן ח' אות קיח): "יצייר דיוקנו של אביו נגד עיניו ויועיל לו... ויוסף הצדיק ניצול במה שנראית לו דמות דיוקנו של אביו כמו שאמרו רז"ל...".
הנדרש עוד זמן 'לתקן עולם'?
אחד המקורבים לרבי שמע פעם את הרבי מתבטא כמדבר אל עצמו חורף תשנ"ב, תקופה קצרה לפני כ"ז באדר, (תוכן הדברים): "נולדתי ביום שישי, וכשנולדים ביום שישי מאחרים בכול ואני בכול מאחר, ואיני מספיק להשיג את מבוקשי".
האיש ראה צורך להגיב, וציין את פעולותיו של הרבי בעולם עד שנראה היה – לדבריו – כי דעתו הקדושה נחה (ראה 'בקודש פנימה' לרב יוסף אשכנזי, עמ' 32).
אמנם נשמעה טענה מבין חסידים כי לא הייתה זו תגובה כשורה, שכן לדעתם פנה הרבי בעצם לריבון העולמים, שיש לו עוד תכניות רבות שלא הספיק לבצע ולשם כך זקוק לעוד זמן כדי להשלים תיקון העולם במלכות ש-ד-י... ולא היה כל צורך במענה מרגיע.
בדומה לכך, שנים קודם לכן אירע בכמה הזדמנויות, שכאשר ביקשו מאנשים להימנע מלהטריח את הרבי, כגון לא לגשת לקבל 'כוס של ברכה' או 'עוגת דבש' בערב יום כיפור – התבטא הרבי (בשנים תשל"ט; תשמ"א; ועוד) בחריפות כשתוכן הדברים היה, כי כאשר מונעים ממנו להעניק ולהשפיע – גורמים כביכול שמלמעלה ימעטו בהשפעה לו.
בהקשר לכך יש לציין לפירוש ה'חתם סופר' (תורת משה) על הפסוק "והותירך ה' לטובה בפרי בטנך" – כי לכל אדם יש לו קצבה מה הוא צריך לתקן בתורה ובמצוות, ומי שגמר ההקצבה ההיא, השלים ימיו. אמנם, היינו אם הוא לעצמו, אבל אם יש לו בנים או אחרים הפועל עליהם להיטיבם, אז אין קצבה לזה. ועל זה אמר "והותירך ה'" – שייתן לך מותרות חיים לטובה, "בפרי בטנך" – כדי שתוכל לפעול עליהם (וכן מובא בשם הרב הצדיק רבי יהושע מבעלזא – אור הצפון גליון כה עמ' נה). וקדמו לכל זה דברי חז"ל לפסוק "ימים יוצרו ולא אחד בהם", וק"ל.
ה"קולא" לטובה!
חידוש גדול חידש הרבי אודות הקולא בענייני אבֵלות, כמאמר חז"ל ש"הלכה כדברי המיקל באבל" (עירובין מו,א) שזוהי גם טובה לנפטר ו"בכלל אין צריך לחפש חומרות בעניינים כאלה" (תורת מנחם – מנחם-ציון כרך ב' עמ' 371; המלך במסיבו כרך ב' עמ' סד–ה). שכן מצינו גם גישה שונה בשם הרה"צ ר' שלום מבעלזא זצ"ל שסבר, כי אין לו לאדם להקל לעצמו כשאירעה לו אבֵלות רחמנא ליצלן, כי החמרה בזה היא סגולה לאריכות ימים ושנים טובות (כתבי מוה"ר מהר"ם מבילוגרייא זצ"ל נעתק ב'אוצר הצפון' גליון כה עמ' נה).
אמנם, יתכן ומילתא בטעמא – אף שהרבי הזכירו רק כסניף – שהזמן גרמא "כיוון שמשיח צדקנו עומד לבוא ואז יבטלו לגמרי כל עניני אבילות" (תורת מנחם שם).
כוחה של אשה
בריבוי הזדמנויות עמד הרבי על תפקידן של נשי ישראל להשפיע על בעליהן. דוגמאות אחדות להלן:
בש"פ נשא ט' סיון תש"כ (תורת מנחם כרך כח עמ' 137) התבטא הרבי:
האשה צריכה לדרוש ולעורר את הבעל בנוגע לענין המצוות, כולל כמובן נתינת הצדקה, וכן בענין קביעות עיתים לתורה ללימוד התורה בריבוי (ולא להסתפק בלימוד שיעורי חת"ת) ולשמור את זמני הקביעות.
וביום שמחת תורה תשכ"ב (שם כרך לב עמ' 157):
ובתוקף שיש לנשים – ינצלום להאיץ את בעליהן ללימוד התורה בריבוי, ותכריז האשה: הנני מוותרת על כמה וכמה עניני מותרות ובלבד שיוכל הבעל ללמוד תורה כפי החיוב בהלכות תלמוד תורה.
הרבי אף פירש (תורת מנחם כרך לד עמ' 167 ועוד) את מאמר חז"ל "איזוהי אשה כשרה כל שעושה רצון בעלה" במובן, שעליה ליצור את "רצון בעלה", לעשות ולגלות את רצונו האמיתי.
הנה, המקור לחיוב ואפשרות האשה להשפיע על הנהגת בעלה – מופיע ב'ראשית חכמה' שער הענוה פרק חמישי ד"ה והמתגאה: "ואם אשתו מוכיחתו במילי דשמיא – חייב לקבל ממנה. וזה מדרכי הענוה. ואם היא רואה בו דבר שאינו הגון, ואינה מוכיחה אותו – נענשת..".
והנה בהמשך שם נאמר ש"רוב הקטטות .. בין איש לאשתו הוא בסיבת אבדת הממון..", אולם הרבי נקט להיפך שהנשים תוותרנה על עניני ממון ומותרות עבור לימוד בעליהן כו'.
זכותו של המלמד זכות
בשיחות חורף תנש"א האריך הרבי בשיחות ארוכות אודות לימוד זכותן של ישראל.
ויש לציין ל'ספר חסידים' סימן תרלג:
שוחר טוב יבקש רצון. אם ראית אדם שמדבר טובות מחבירו אף מלאכי–השרת מלמדים עליו זכות לפני הקב"ה, כמה-דאת-אמרת (תשא לג,יט) וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם.
על סגולות במצוות התורה
כאשר הסביר הרבי מדוע יצא לראשונה במבצע תפילין, ביאר בין השאר והדברים מופיעים בליקוטי שיחות כרך וא"ו עמ' 271 (ובתורת מנחם כרך נא עמ' 222):
כל מצוה ומצוה, נוסף על עיקר ענינה שהיא ציווי הקב"ה וצריך לקיימה מצד עול מלכות שמים.. יש בה גם סגולה מיוחדת.
וכאשר האדם זקוק לאיזה ענין במיוחד, מחפש הוא... המצוה שיש בה גם סגולה הזקוקה [ - הדרושה] לו.
על סגולה במצוות מצינו עוד אצל גדולי ישראל:
א) בפירוש בארת המים להריקאנטי מצוה קעב:
"שכל עניני התורה והמצות אינם בדרך הטבע רק דרך סגולה, כי הטבע נכנעה לפני התורה והמצוה ולכך נקראת תושיה.. וכל זה הוא מצד הסגולה".
ב) בהקדמת בעל החרדים (בשם ספר שושן סודות): "יש סגולות למצוות.." (וראה שם לפני כן: "וצדקה וקטורת יוכיחו").
ג) ב'אור החיים' הקדוש על הפסוק (יתרו כ,יב) כבד את אביך ואת אמך: "כי יש מצוות שיש בהם סגולות נפלאות מלבד שכר אשר קבע להם ה', וזו [= כיבוד אב ואם] גילה אותה ה'".
ד) ב'אור החיים' פרשת אחרי יח,ב : "יש בתורה ומצוות סגוליות וכו'".
אמנם כ"ק אדמו"ר קבע כאמור כי "כל מצוה ומצוה.. יש בה גם סגולה מיוחדת" (על דרך מה שכתב בהריקאנטי "שכל עניני התורה... דרך סגולה").
ולכאורה מדוע אם כן לא נודעו לנו סגולותיהן של חלק גדול מהמצוות? מצינו אפוא התייחסות ישירה לכך באור החיים הק' פרשת אחרי (יח,כד), הכותב לבאר ("ונראה לפרש בהשכיל על דבר אמת") "למה לא גילה ה' הדרגות המצוות וסגולתם ואדרבה... שאין לנו לומר מצוה זו גדולה וזו קטנה... וחש ה' כשיתגלה הדבר כל אחד ילך וישתדל במה שחפץ ובמה שצריך ולא ישתדלו בשאר מצוות, לזה סתם הדברים [– על פי רוב] ובזה ישתדל האדם בכולן כדי שתבוא לידו גם מצוה שסגולתה דבר הצריך לו...".
ולהוסיף כי במכתב הרבי (ליקוטי שיחות כרך כד עמ' 583 – הערה דיבור המתחיל והטף) מציין לגמרא בבא קמא פז,ב: קטן יעשה לו סגולה... ספר תורה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
