חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:37 זריחה: 5:38 י"ד באייר התשפ"ד, 22/5/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לוותר כדי לאפשר את התשובה
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1517 - כל המדורים ברצף
למה יש תורה שבעל-פה?
יש חדש
לוותר כדי לאפשר את התשובה
אנכי ה' אלוקיך
עצה נכונה
רעב לתורה
קבלה או מעשיות?
התורה העתידית
היפני שחיפש אמונה אמיתית
'א-ל ארך אפיים' (הקצר)

חומרתו של איסור 'לא תחמוד', המופיע בעשרת הדיברות (וכן איסור "לא תתאווה" שבפרשת ואתחנן), מוסברת בדברי הרמב"ם: "הַתַּאֲוָה מְבִיאָה לִידֵי חִמּוּד, וְהַחִמּוּד מֵבִיא לִידֵי גֵּזֶל. שֶׁאִם לֹא רָצוּ הַבְּעָלִים לִמְכֹּר, אַף-עַל-פִּי שֶׁהִרְבָּה לָהֶם בְּדָמִים וְהִפְצִיר בְּרֵעִים, יָבוֹא לִידֵי גֵּזֶל". על הגזל עצמו נכתב בהמשך: "כָּל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה, כְּאִילּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנוּ".

והדברים דורשים הסבר: וכי גזל של סכום פעוט משתווה בחומרתו לשפיכות דמים? זאת ועוד: כאשר אדם הזיק את גופו של חברו, אומדים את ערכו של הנזק במושגים של תשלומי ממון – נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת. המזיק משלם ונפטר. ואילו גזל ממון נחשב "כאילו נוטל נשמתו ממנו"!

השתלשלות מסוכנת

אלא שבכל מעשה גזל, גם של פרוטה אחת, טמונה סכנה שהדברים עלולים להידרדר חלילה לנטילת נשמה. יש כאן חשש להשתלשלות שמתחילה בתאווה, שמובילה לחימוד, המביא לידי גזל, וזה יכול להתפתח לשפיכות דמים.

ובכל-זאת, בהלכות הבאות באה תפנית מפתיעה בדברי הרמב"ם כאשר הגזלן מתחרט: "אַף-עַל-פִּי-כֵן, אִם לֹא הָיְתָה הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת, וְרָצָה הַגַּזְלָן לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וּבָא מֵאֵלָיו וְהֶחְזִיר דְּמֵי הַגְּזֵלָה, תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא שֶׁאֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנוּ אֶלָּא עוֹזְרִין אוֹתוֹ וּמוֹחֲלִין לוֹ כְּדֵי לְקָרֵב הַדֶּרֶך הַיְּשָׁרָה עַל הַשָּׁבִים. וְכָל הַמְּקַבֵּל מִמֶּנוּ דְּמֵי הַגְּזֵלָה, אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ".

הקלת הדרך

מדובר באדם שחטא חֵטא חמור מאוד, הנחשב כ"נטילת נשמה", ועם זה, משעה שהוא מבקש לעשות תשובה – אין מתחשבים בנזק שנגרם לנגזל, ואין לוקחים ממנו את דמי הגזֵלה בחזרה, והכול כדי להקל את הדרך אל התשובה.

ולכאורה, אם התורה מרחיקה לכת כדי לסייע לגזלן לחזור בתשובה, מדוע כאשר הגזֵלה קיימת אין מותירים אותה בידיו, כמו במקרה שהיא אינה קיימת והגזלן מבקש להחזיר את דמיה?

השאיפה לתשובה

ההסבר לכך מצוי בדברי הרמב"ם בהלכות גנֵבה: "אָסוּר לִגְנֹב דֶּרֶך שְׂחוֹק, אוֹ לִגְנֹב עַל-מְנַת לְהַחְזִיר, אוֹ עַל-מְנַת לְשַׁלֵּם, הַכֹּל אָסוּר, שֶׁלֹּא יַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכָךְ". אותו עיקרון יש להחיל על גזלה. כל זמן שהחפץ הגזול מצוי ברשות הגזלן, הדבר עלול להרגילו למעשי גזל, ועל כן מחובתו להשיב את הגזֵלה אשר גזל. לא-כן כאשר מדובר בדמי הגזֵלה, ולכן אין לוקחים אותם מידיו.

אך יש מקרה שגם את הגזֵלה עצמה אין לוקחים מן הגזלן: "גָּזַל קוֹרָה וּבְנָאָהּ... נֹותֵן אֶת דָּמֶיהָ וְלֹא יַפְסִיד הַבִּנְיָן". גם בבסיס ההלכה הזו עומדת השאיפה לתשובה: אם הגזלן יידרש להרוס את הבית כדי להשיב את הקורה הגזולה, יתרחק בסופו של דבר מעשיית תשובה. מכל זה עולָה חשיבותה של "תקנת השבים", ועד שנדרש מן הנגזל לוותר על הנזק שנעשה לו, ובלבד שהגזלן, שהוא בדרגת 'נוטל נשמה', ישוב בתשובה.

(תורת מנחם תשמ"ח, כרך א, עמ' 358)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)