חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ח באב התשע"ט, 19/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

במערכה על שמירת השבת
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1123 - כל המדורים ברצף
החידוש במתן תורה: המשכת העצמות בעולם
ה"בר-מצווה" של כל ישראל
במערכה על שמירת השבת
פרשת יתרו
הרבנית חיה מושקא נ"ע
"לגזול" זמן ללימוד התורה!
הלכות ומנהגי חב"ד

כשהרבי ביקש לדאוג לשמירת-השבת של יהודי צרפת * הפעיל את כובד השפעתו על מנת לשנות את מועד מסיבת קבלת פנים לאורח מארץ-הקודש – מליל שבת ליום חול * הפנה לרבנים בקשר לאפשרות עריכת שטר מכירה לעסק עבור השבת * וממנהל בית רפואה שביקש את עזרתו ותרומתו של הרבי ביקש – ללמד את האחיות לנהוג לפי דיני השבת

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

עונג שבת - וחילולה?!

מלבד המערכה המפורסמת שניהל הרבי נגד נסיעת אניות ישראליות בשבת במשך השנים תשי"ד-תש"כ, ניהל הרבי עוד עשרות רבות של פעילויות למניעת חילולי-שבת של רבים ויחידים, אשר מקצתן יובאו ברשימה שלפנינו.

בניו-יורק התגורר משורר וסופר יהודי בשם ליוויק הלפרין. פעם, כאשר שב מביקור בארץ-הקודש הייתה כוונה לערוך לכבודו מסיבת קבלת-פנים בליל שבת. הדבר הגיע לידיעת הרבי, שמיהר לשגר אל המשורר את האיגרת הבאה בניסיון למנוע את חילול השבת העלול להיגרם ממסיבה כזו. להלן תרגום האיגרת מתאריך א' מרחשון תשי"ח (פורסמה על ידי ועד הנחות בלה"ק בש"פ לך תשע"ו עמ' 13. ובתרגום-חופשי מיידיש בעמ' 14):

נצטערתי מאד להוודע שנעשים הכנות לארגון קבלת פנים עבורו – ביום שישי הקרוב, בערב.

אינני רוצה לנגוע כאן בשאלת [הנהגתו ב]חייו הפרטיים, ובמיוחד שתקוותי, ובפרט על יסוד אחדים מיצירותיו ונאומיו, ששואף הוא להנהיגם ברוח יהודית.

במקרה זה, אמנם, מדובר אודות התאספותם של רבים, ו"רבים" כאלה הבאים לקבל את פניו בתור מי שבא למסור פרישת-שלום מהארץ – הידועה לכל כ"ארץ הקודש" ת"ו.

ומיותר להדגיש – בנוסף לעיקר הענין – עד כמה אינה מתאימה ו"הרמונית" פרישת-שלום כזו, הקשורה בחילול שבת וחילול השם המוני.

בטוחני שבכתיבתי אליו איני צריך להאריך בביאורים אודות הענין, והסבת תשומת-לבו לבד תספיק כדי שיחלק את הדעה האמורה [עם אחרים], וינקטו את הצעדים הראויים כדי שהקבלת פנים, במקום ביום ששי בערב, תיקבע באחד מימי החול.

בתקוותי לבשורתו הטובה – אני מודה לו למפרע.

בכבוד ובברכה.

במקביל פנה הרבי במכתב מענה גם למר חיים בעז – מזכיר הקונגרס העולמי לתרבות יהודית, ניו יורק (נדפס שם עמ' 15), בהתייחסו להבטחתו למנוע כל חילול שבת באירוע:

מאשר אני קבלת מכתבו מה-4 לנובמבר.

בשמחה קראתי את דבריו המבטיחים אשר "לא ייתכנו דיבורים כלשהם אודות מתכונת, איזו שלא תהיה, אשר תביא לידי חילול השם או חילול שבת".

בהילקח בחשבון, אמנם שאירוע מסוג זה ביום ששי בערב – קשור בהבאת דמי כניסה, כפי שמצויין במפורש בידיעה שבעתון, וכן בטח יש למר לייוויק מעריצים וידידים בחלקים השונים של נ.י. הרוצים לשמוע את דיווחו, ואירוע זה הוא עבורם הזמנה ישירה, אם מהמארגנים ואם גם ממר לייוויק עצמו, ויבואו בנסיעה ברכבת התחתית, במכוניות, וכיוצא-בזה – איני רואה בשום אופן איך ניתן למנוע את חילול השבת;

ובהילקח בחשבון שרבים הם הנוטלים חלק באירוע מסוג זה, כמו גם הפרסום שלו בחוגים רחבים – הרי זה חייב באותה עת גם להביא לידי חילול בשם, ועוד במתכונת המונית.

רצוני להוסיף עוד, שאפילו אם היתה האפשרות להבטיח את הנ"ל במדה גדולה (שבמציאות, אמנם, אינה אפשרית), הרי עצם ההחלטה לדחות את האירוע משבת ליום חול כדי למנוע כל חילול שבת שהוא – וכי איך מתחברים יחד "עונג שבת" עם ועל-ידי "חילול שבת" –

היתה מהווה מצדו אחת ההמחשות הטובות ביותר שאכן משתדל ליישם בפועל – כפי שכותב במכתבו – "לנטוע ערכים יהודיים עמוקים יותר בעולם היהודי".

בכבוד ובברכה לבשורות טובות.

ביום שני של חג השבועות תשכ"ח התאונן הרבי (תורת מנחם כרך נג עמ' 65):

יש לך אורח חשוב, עליך לנצל את ביקורו ו"לרתום" גם אותו לדבר על תעמולה אודות שמירת שבת!...

שטר מכירה

לאיש עסקים אמריקאי שפנה בשאלה לרבי, כתב הרבי בז' שבט תשל"ז (אגרות-קודש כרך לב עמ' קיא):

כמה-וכמה  real estate management businesses (=עסקי נדל"ן) מתנהלים על-ידי בני-ישראל שומרי תורה-ומצוות או בסגירתם בשבת ויום-טוב, או בעריכת שטר מכירה על-ידי רב אורטודוקוסי, ושבשבת ויום-טוב יהיה נמצא בהעסק רק אינו-יהודי – ויפנה לרב כזה בסביבתו ויבארו בפרטיות.

מעשה בשליח בארצות-הברית שביקש להשכיר (חלק מ)מבנה ששייך לחב"ד – לאחרים. הרבי ככל הנראה הסתייג מהרעיון וביקש לברר שורה של פרטים, ביניהם: 1) דעת ידידים מבינים, 2) תגובת הציבור החרדי – בעניינים ששייך בהם "והייתם נקיים" וכו'. וכן הורה לשליח, כי כאשר יתבררו הדברים – לפנות להנהלת צעירי אגודת חב"ד בנ.י.

בד בבד הדגיש הרבי (אגרות-קודש כרך לא עמ' לד), כי בכל אופן:

כמדומה שצריך-להיות גם כן פסק דין רב מורה הוראה הצריך [=האם צריך] להיות שטר מכירה לשבת ויום-טוב, חג הפסח וכו'.

רפואה - כהלכה

בקיץ של שנת תשל"ו פנה הרבי במכתב מענה למנהל בית הרפואה "אסף הרופא" בצריפין, אשר ביקש את עזרת הרבי במימון הקמת בנין חדש ל"בית הספר לאחיות" שעל-יד בית הרפואה.

הרבי שיגר לו מכתב מפורט (אגרות-קודש כרך לא עמודים רנה-ו) בצירוף המחאה סמלית, בתוספת התנצלות שאין בידו קופה או קרנות למטרות אלו, ובכל זאת ביקש "להשתתף במפעל חשוב זה על כל פנים באופן סמלי ופרטי".

בד בבד הדגיש הרבי ש"מתפקידו – של בית הספר לאחיות – תפקיד חשוב להסביר לאחיות בנוגע לעבודתן בימי שבת ויום טוב מתאים לדיני שמירת שבת ויום טוב, שרק פיקוח-נפש דוחה שבת וכו'" [ועוד הוסיף: "ואפילו עבודתן בימות החול יש כמה וכמה ענינים שצריכים להיעשות על פי התורה"].

כשרוצים באמת..

אחת הסיבות שהביאו למאסרו של כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ בשנת תרפ"ז – הייתה העובדה שארגן מקומות עבודה עבור יהודים בפרנסה שאינה קשורה עם חילול שבת וכו' (ראה י"ב תמוז תשכ"ח – תורת מנחם כרך נג עמ' 206; והשווה: 'תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית' (קה"ת תשמ"ט) פט"ז, עמ' עא-עב. פי"ח עמ' עו-עז). דברים דומים מוצאים אנו במכתבו של הרבי, לבא-כוחו הרב בנימין גורודצקי מיום ט' אלול תשכ"ו – וכך פותח הרבי:

מכמה וכמה זמן, שהנני מקבל מכתבים מבחורים [=רווקים] וגם [=מאנשים נשואים] מצרפת, בדאגה אודות הסתדרות בפרנסה, באופן שיוכלו לשמור את השבת ויום טוב, יותר מאשר ממדינות אחרות...

במכתב שנחשף לאחרונה (בספר 'בא כח', תשורה כ"ו מרחשון תשע"ו עמ' קפג-ד) ממשיך הרבי ומגלה, כי "הידיעה [הבאה. מ.מ.ל.] היא ממקור נאמן ביותר".

וזה דבר הידיעה:

והנה היום נודעתי, אשר מהנדס... שיש לו משרה חשובה, ועד שעומד בראש מחלקה בבית חרושת וכיוצא-בזה ובפאריז או בסביבותיה, ובהיותו הוא שומר שבת, ובמיוחד שבמחלקה שלו עובדים כמה מבני ישראל, סידר, שכל המחלקה תוסיף במלאכתה איזה משך זמן בכל יום ויום, בכדי למלאות את החסר מזה [=חוסר שיווצר מהעובדה] שכל המחלקה תהיה סגורה ביום השבת.

הרבי מבקש מבא-כוחו הרב גורודצקי: "כדאי לו לחקור להוודע על-דבר-זה", כאשר הוא מדגיש את חשיבות הדבר:

ולגודל חשיבות הדבר וההישג שיכולים לסדר, אשר מחלקה שלמה תשנה הסדר [= של תפקודה כדי לשמור שבת].

ומוסיף:

ועוד ועיקר - לעורר האנשים שיכולים לעשות בכיוון האמור, ולאפשר על-ידי-זה לכמה-וכמה מבני-ישראל לשמור את השבת כהלכתו.

וממשיך הרבי:

בוודאי אפשר להוודע יותר פרטים בדבר (ולכאורה - כיון שנעשה מכבר הדבר במקום אחד, בודאי עוד מקומות נוהגים כהאמור, אלא שכנראה אין נודע על-דבר-זה [= לא התפרסם הדבר די] בחוגים רחבים).

ולכאורה - המהנדסים וכו' שומרי שבת ומצוות (או הבעלי תשובה) בודאי ידוע להם, מהנעשה בפועל ומה שאפשר להעשות [= לפעול בנושא זה] בעתיד.

וכיון שעתה נוסף על הענין, שהיום ארוך ביותר, הרי הוא גם זמן החופש בכמה-מקומות בצרפת ובפאריז בפרט, הרי זה זמן המוכשר לסדר הענינים מבלי קישויים [=קשיים] מיוחדים, בכדי שלגמר זמן החופש יוכלו להתחיל בסדר החדש.

ולתוכן [=חשיבות] הענין נשלח המכתב מהיר דחוף.

דוגמה חיה

מכתב נדיר שיגר הרבי בשנת תשמ"ב ליהודי ששימש כמנהל עיתון אשר הופיע, רחמנא ליצלן, גם בימי שבת (המכתב לצד תרגומו החופשי פורסם על ידי ועד הנחות בלה"ק בש"פ נח תשע"ו עמ' 29-31):

שלום וברכה!

קיבלתי מכתבו מ-15/10/81, ואזכירו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר שהשם-יתברך ימלא משאלותיו לטובה.

ביחס לבעיה שכותב בנוגע [לעיתון]... הנה הגם שבטח ידוע לו הנכתב להלן, מוצא אני לחובתי וזכותי להביע דברים אלו בכתב,

ובהקדמה, שחכמינו זכרונם לברכה מדגישים במקומות רבים – שאין הקב"ה מבקש לפי כחו, אלא לפי כחותיו של האדם; והדבר מובן גם בשכל, שהרי גם האדם לא ידרוש ממכונה, למשל, יותר מהיכולות שניתנו בה, אף שהאדם עצמו יכול לטעות [בזה] לפעמים.

מזה מובן גם-כן, שההוראות שבורא העולם והאדם נתן לאדם כיצד להתנהג בחייו היום-יומיים - הרי הן בודאי בתוך גבולות כחות האדם, שיכולים ליישמן במדה המלאה.

אחת מההוראות אשר ניתנו תיכף בעת מתן-תורה, בעשרת הדברות, היא: "זכור את יום השבת לקדשו" ו"שמור את יום השבת לקדשו"; והרי חלק-יסודי משליחותו של היהודי הוא, [ש]נוסף להנהגתו היום-יומית כדבעי והחדרת טוב ושלימות בסביבתו, [יראה לדאוג לכך - ] בהתאם להמצוה של "ואהבת לרעך כמוך", שגם אחרים ינהגו כן. דבר זה ניתן להשיג על-ידי דיבורים לבביים, אך ההשפעה הכי גדולה היא כשמראים דוגמא חיה. וביותר הדבר משפיע – כשרואים ששמירת התורה ומצוות אינה באה בקלות, ובכל-זאת אין האדם מתפעל מפני הקשיים, וסוף סוף מצליח. ורק אז רואים את ההישג הכי מקסימלי, כיתרון האור מן החושך דוקא.

הנכתב לעיל, כמובן מעצמו, אין כוונתו אמירת דברי מוסר ("מוסר דרשה"), כי אם להדגיש את הזכות הגדול שניתנה לו בתור מנהלו החדש של [העיתון]... ליישם בפועל את השליחות האמורה תיכף ובהצלחה.

ברצוני רק להוסיף, שבבואנו מחודש תשרי, עם כל הימים-טובים שבו, שסיומם וחותמם "זמן שמחתנו" ו"שמחת תורה" – לוקח אתו היהודי "מטען" גדול ועשיר ברוח, אשר נותן לו את התוקף להתגבר על כל הקשיים ולמלא כל יום של השנה החדשה בשמחת התורה והמצוות, ויחד עם זה – בברכתו והצלחתו של הקב"ה בכל מפעליו, בפרט אלו שהם לטובת הרבים וזכות הרבים.

בכבוד ובברכה לבשורות-טובות.

מ. שניאורסאהן


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)