יש להתחיל כבר עתה בעבודת חודש אלול

נתבאר לעיל בשייכות העניין ד"אוי לרשע אוי לשכנו" לחודש אלול, שהעניין ד"אוי לרשע" (שבירת הרע על-ידי עבודת התשובה) שבחודש אלול, פועל גם על "שכנו" - חודש מנחם-אב שלפניו.

והנה, כשם שבהעבודה ד"סור מרע" מתחילה עוד קודם הזמן המיוחד לה (בחודש מנחם-אב, שלפני חודש אלול) - כן הוא גם בהעבודה ד"ועשה טוב", שכאשר ישנו עניין טוב, יש להתחיל בהעבודה הקשורה בזה עוד קודם הזמן ("טוב לצדיק טוב לשכנו").

ואדרבה: בענייני טוב וקדושה מצינו להדיא שזמן דקדושה משפיע על הזמן שלפניו - עניין ההוספה מחול על הקודש (כנ"ל), שביום-הכיפורים הוא מדאורייתא, ובשבת ויום-טוב - לדעה אחת הוא מדאורייתא, ולדעה שנייה - מדרבנן.

- כ"ק מו"ח אדמו"ר כתב פעם בשם אדמו"ר מהר"ש, בנוגע לעניין כבוד חמיו שהוא מדרבנן: "א דרבנן וואלגערט זיך אויך ניט"...

ארבעים יום קודם ראש-השנה...

העניין דלקמן - לא מצאתיו להדיא, אבל יש לו יסוד.

בכלל, ההכנה לכל עניין היא במשך ארבעים יום, וכמו העניין ד"ארבעים יום קודם יצירת הוולד כו'" ועל-דרך זה ארבעים ימי המבול, שעניינם היה בחינת הכנה, "לטהר את הארץ", ומזה נמשך גם-כן עניין הטהרה על-ידי ארבעים סאה.

ויום זה - כ"ף מנחם-אב - הוא ארבעים יום קודם ראש-השנה.

ותוכן העניין:

תכליתה של הכתיבה וחתימה דראש-השנה היא - שתהיה כתיבה וחתימה טובה דווקא. וכפתגם ר' לוי-יצחק מברדיטשוב, שמכיוון שהכתיבה אסורה בראש-השנה וביום-הכיפורים, הרי אם הכתיבה היא לטובה - הרי זהו פיקוח-נפש והכתיבה מותרת, אבל אם לאו - הרי הכתיבה אסורה, וממילא בהכרח שתהיה כתיבה וחתימה טובה.

וההכנה לכתיבה וחתימה טובה זו - מתחילה ביום זה.

ועל-ידי ההכנה, באתערותא דלתתא, במשך ארבעים יום אלו - ממשיכים אתערותא דלעילא, שתהיה כתיבה וחתימה טובה בספרם של צדיקים לאלתר לחיים טובים.

(מהתוועדות כ' במנחם-אב ה'תשי"ד - בלתי מוגה;
 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשי"ד, חלק שלישי (יב) עמ' 151, 157-158)