נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1119 - כל המדורים ברצף
	חיבור אלוקות עם העולם נרמז בשמות הנשיאים
	חמורו של משיח
	המשפיע ר' שמואל לויטין (ב)
	בעלי התשובה של אדמו"ר הזקן
	פרשת שמות
	שמות הרבניות
	הלכות ומנהגי חב"ד

ביטויים של הערכה עמוקה בתארים שכינה אותו הרבי * שליחויות, וההתעוררות בעקבותיהם * כיצד תבע הרבי את עלבונו מאת הבחורים? * דברים שנשמעו באוזני מקבלי הפנים לקראת הגעת הרבי והרבנית, בכ"ח סיון ה'תש"א * ועל הכיבוד שכיבדו הרבי בתור חבר הוועד לכתיבת ספר תורה של משיח מאז תש"ב... * רשימה שנייה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

המשפיע

הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ הרר"ש הלוי ע"ה, שזכה להשפיע דא"ח לדורות תלמידי ישיבת תו"ת, מיסוד נשיאינו רבותינו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע

בתארים אלו סיכם הרבי במכתבו "להמתאבלים – שליט"א" (אגרות-קודש כרך כט עמ' רמג. הצילום ב'תשורה' רבקין-פרקש, כ"א סיון תשע"ה עמ' כד) את תמצית אישיותו של הרה"ח ר' שמואל לויטין ז"ל כמשפיע.

ועוד בהזדמנויות נוספות עיטרו בתארים הבאים:

"מזקני רבני אנ"ש" (במכתב ימי הסליחות תשכ"ח – תשורה הנ"ל עמ' יח, ומכתבים רבים); "מזקני רבנים התמימים" (במכתב ימי הסליחות תשכ"ט – אג"ק כרך כ"ו עמ' רה); "מלאכתו מלאכת שמים בהפצת המעינות והדלקת-הנרות להאיר תלמידי תומכי-תמימים ישמרם-צורם-ויחזקם" (ערב ר"ה תשטו"ב – שם עמ' ו).

"זקן המשפיעים בתומכי תמימים כאן" כך כינה הרבי את הרש"ל בש"פ האזינו תשכ"א (תורת מנחם כרך כט עמ' 20-21), עת הורה לו למסור שיעורים בחסידות לפני האורחים שהגיעו ל-770 לחודש תשרי תשכ"א.

לקבץ גשמיות ולזרוע רוחניות

בחודש כסלו תשי"ג כותב הרבי לכמה מידידי חב"ד בשיקאגו (אגרות-קודש כרך ז' עמ' פג-ד):

נהניתי להוודע פריסת-שלום מהשלוחים הרה"ג והרה"ח אי"א עוסקים בצ"צ באמונה וכו' מוהרש"ל שי' ומוהרא"ס שי' ובפרט שנפרדו זה מזה מתוך התוועדות של אהבת אחים, אשר אז הפרידה היא רק במקום ובמילא אינה אמתית...

גם בשנים הבאות כותב הרבי (כ"ג כסלו תשט"ז – אגרות-קודש כרך יב עמ' קסח):

נהניתי לקבל פרישת-שלום ממנו על ידי השלוחים זקני רבני אנ"ש הנו"נ בעלי מדות עוסקים בצ"צ וכו', הרה"ח מו"ה שמואל שי' הלוי לעוויטין והרה"ח מו"ה אלי' שי' סימפסאן.

ובעת רצון יזכירוהו... על הציון הק'...

וכך מידי שנה בשנה היו הרבנים לויטין וסימפסון נוסעים לשיקגו. לקראת ביקורם בחודש כסלו תשט"ז כתב הרבי לרב חסידי חב"ד בשיקאגו הרב שלמה זלמן הכט (אגרות-קודש כרך יב עמ' קיח-ט):

...ופרישת-שלום מכאן בוודאי יקבל על ידי הנוסעים שליט"א ומצפים שיביאו גם מהתם [=שיקאגו] להכא בשורות טובות ומשמחות בכל הענינים הן בהכללים והן בהפרטים

ובודאי למותר לעוררו לסדר הענינים במחנו הט' באופן כזה שנסיעת הנ"ל תהיה בשתי הנקודות שהי[ה] כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אומר בנסיעות כאלו, לקבץ גשמיות ולזרוע רוחניות, ואיך לך דבר העומד בפני הרצון.

ומובן גם-כן שהיה מהרצוי ונכון שעל-כל-פנים פעם אחת יתאספו הצעירים ויתועדו עם השלוחים, ואם אפילו חלק מהצעירים ונשיהם אלה מהנשואים אין מבינים אידיש, הרי מלבד פעולת המקיף והתעוררות שאר הנאספים, יכול הוא לתרגם ולבאר להם על-כל-פנים תוכן השיחה, ואל בינתו אשען.

ביסוס חב"ד במונטריאול

בב' שבט תשי"ב (אגרות-קודש כרך ה' עמ' קצז) כותב הרבי להנהלת ישיבת תומכי-תמימים במונטריאול:

בנועם קבלתי הפרישת-שלום מהם על ידי הרה"ח עוסק בצ"צ מזקני רבני אנ"ש מוה"ר שמואל שי' הלוי.

ובמענה על שאלותיהם והצעות השונות שאמרם בשמם וכן בשם עצמו, הנני בזה להציע...

בביסוס קהילת חב"ד ומוסדותיה היה לר' שמואל זכויות רבות. כבר בחיי כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ נסע בשליחות למונטריאול, וביצע שליחויות עבור הרבי נשיא-דורנו כדלהלן:

בחורף תש"ג נסע ר' שמואל להתראות עם תלמידי התמימים במונטריאול. הרבי (אגרות-קודש כרך א' עמ' קח) ניצל את ההזדמנות למסור עמו את "המענה בעל-פה" לבקשת התלמידים שיבוא להתוועד עמם ולרומם אותם ("והמענה בעל-פה הרי בטח מסר בעתו ובזמנו ידידנו הרה"ג והרה"ח וכו' מהרש"ל שי'"). מכתבם המעניין של התלמידים נדפס באגרות-קודש שם בשולי-הגיליון.

לאחר שובו של ר' שמואל משם, התבטא הרבי באיגרת בהקשר אחר (שם עמ' קיא):

ומידידינו כו' מהרש"ל שי' גם-כן לא שמענו טעם מספיק לדיחוי הדבר זמן רב כל-כך - [של העדר יסוד 'בית רבקה' במחנם] והרי כל יום שעובר הוא אבדה שאינה חוזרת...

מה שווים תירוצים?...

בי"ג אייר תשי"ג נפטר החסיד ר' דוד שיפרין ז"ל מראשי חסידי חב"ד בארצות-הברית, וכיון שהתפילין שלו היו מהדור הקודם, רצה הרב מרדכי זאב גרינגלאס ללמוד על פיהם כתב סת"ם של אדמו"ר הזקן.

במכתבו, כתב לו הרבי על כך (שם עמ' קעח):

כפי ששמעתי – ויכול להתודע על-דבר-זה אצל הרש"ל שי' – התפלין של מהר"ד ע"ה שיפרין אינם מהודרים כלל...

במכתב אחר, באיגרת מכ"א מר-חשון תשט"ו (אגרות-קודש כרך יו"ד עמ' עח), מצטט אותו הרבי:

...ולאמר דבר בשם אומרו, הנה מורגל בפי הרה"ח כו' וכו' הר"ש שי' הלוי לעוויטין, שגם כאשר מוצאים תירוצים טובים, הרי בפועל לא יצא מכך דבר...

בי"א ניסן תשכ"ג בירך ר' שמואל את הרבי בשם כל החסידים לרגל יום הולדתו. בסיימו אמר הרבי:

ייתן השם-יתברך שיתקיימו כל הברכות שמברכים אותי, וכן הברכות שהנני מברך, יתקיימו גם הם.

מחאה ותיקונה

בחודש טבת תשי"ז (לפי 'ר' שלום', תשורה טייטלבוים ט"ו תמוז תשע"ה עמ' 84-85) ביקשו כמה מתלמידי התמימים להביע מחאתם נגד עניין מסוים. הם נכנסו לחדר בו שהה המשפיע בעת שהתפלל תפילת שחרית ב'עבודה' והביעו מחאתם בדיבורים רמים. המשפיע, תוך שהוא אוחז בתפילין של ראש שלו, חמק בבהלה מן החדר.

לא עבר זמן רב והנה זימן המזכיר הרב חודקוב את כל ה'תמימים' שהשתתפו באותה 'מחאה', והורה להם להיכנס לחדרו של הרבי ליחידות... משמע, הרבי קרא להם. הבחורים (שחלקם עדיין לא היו במקווה באותו בוקר) נבהלו מאוד לנפשם.

באותה 'יחידות' דיבר הרבי בכאב גדול ובין הדברים אמר:

הייתכן לדבר כך? הלא עוד טרם לידתכם כבר זכה (המשפיע) לשמוע חסידות מאדמו"ר מוהרש"ב.

הרבי חזר על כך כמה פעמים!...

[בעקבות המאורע התבקשה הנהלת הישיבה להעניש את הבחורים. העונש בא למימוש בשבת הבאה לאחר מכן, כאשר אותם בחורים לא הורשו להיכנס ל'זאל' בו התקיימה התוועדות הרבי. הם נאלצו להיות בחדר שני מאחורי הרבי, ומשם ראו ושמעו את ההתוועדות!].

בא לקבל "איש וביתו"

בכ"ח סיון תש"א הגיעו "איש וביתו" כב' קדושת נשיא-דורנו ורעייתו לארצות-הברית.

לילה קודם לכן נקראו חשובי הרבנים החסידים, ביניהם הרב שמואל לויטין, אל הרבי הריי"צ ונתבקשו לנסוע לקבלם. באותה הזדמנות גילה בפניהם הרבי הריי"צ טפח מאישיותו הנדירה של חתנו – הרבי נשיא-דורנו, ומנה במפורט כמה ממעלותיו, ביניהם: עורך הוא תיקון-חצות מדי לילה, בקיא הוא בעל-פה בבבלי עם ר"ן רא"ש ורי"ף, וכן בירושלמי עם נושאי-כליו, כן גם ב'לקוטי תורה' של אדמו"ר הזקן כולל כל הגהות ה"צמח צדק"... ועוד ועוד (ראה 'ימי מלך' כרך א' עמ' 536).

אף הר"ש לויטין זכה ליטול חלק בהתוועדות הראשונה של הרבי על אדמת ארצות-הברית מספר ימים אחר הגעתו – ראה ימי מלך כרך ב' עמ' 562 ואילך.

"הזקן שבהם"

כאשר החל כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ בכתיבת "ספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו" בשנת תש"ב, נתמנה הרש"ל כחבר הועד.

מאז עברו שנים, ובשנת ה'תש"ל, באור ליום ו' ערב שבת קודש פרשת בא יו"ד שבט אחר חצות – סיימו את כתיבת הספר במעמד חגיגי.

"לאחר שיחה קצרה מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, קריאת פסוקי "למנצח יענך" על ידי הרר"ש הלוי לויטין ע"ה ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני רבותינו – הסתיימה כתיבת ספר-התורה" (ספר המאמרים מלוקט חלק ב' עמ' רסב). הרבי הוא שהכריז על כיבודו של הרש"ל באמירת התהילים – ובמשך אמירת הפסוקים עמד מלוא קומתו".

וכך אמר הרבי (שיחות-קודש תש"ל כרך א' עמ' 376):

הפתיחה תהיה בהזמנת כל בני ישראל בכל מקום שהם... על-ידי אמירה בציבור... של המזמור "למנצח יענך" כדי שהדבר יביא לסיום וחותם המזמור "הוי' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" בעגלא דידן.

מכיון שנמצאים כאן אותם שהרבי הנשיא מינה אותם לועד הספר-תורה, הזקן שבהם יתחיל את הקאפיטל – פסוק ראשון – ואחריו יאמרו כל אחד ואחד. ותפלת ישראל תעלה למעלה ותפעל פעולתה, בעגלא דידן למטה מעשרה טפחים בטוב הנראה והנגלה...