חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:00 זריחה: 6:50 כ"ג בתשרי התש"פ, 22/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"רוגזו של יוסף" בדרך לשלווה
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1509 - כל המדורים ברצף
לא להישאר מאחורי החומות
יש חדש
"רוגזו של יוסף" בדרך לשלווה
חנוכה
לא רצה לשקר
נקודת האמת
שידוך של אמת
גאולה במסלול מפותל
מה שחנוכייה יכולה לספר
הדלקה בשמן של שביעית

על פתיחת הפרשה, "וישב יעקב", מפרש רש"י: "וישב יעקב – ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלווה, אמר הקב"ה: לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה".

מן הדברים עולה שאלה גדולה: מה החיסרון בבקשת יעקב לשבת בשלווה, והלוא מצוות עשה היא "שיהא אדם... שואל צרכיו שהוא צריך להם", כדברי הרמב"ם? ומדוע אין הוא זכאי לשבת בשלווה בעולם הזה, והלוא הקב"ה עצמו הבטיח לו "הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ"?!

חיים של צרות

במקום אחר מצאנו שהעונש בא על עשרים ושתיים השנים שבהן לא קיים יעקב את מצוות כיבוד אב ואם, כשנמלט מפני עשיו אחיו ללבן. אבל כאן רש"י תולה במפורש את "רוגזו של יוסף" בבקשת יעקב "לישב בשלווה".

מאז ומעולם היו חייו של יעקב מלאי סבל, כפי שאמר לבניו בפרשת מקץ: "וְאֵ-ל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים", ומפרש רש"י: "מי שאמר לעולם דיי, יאמר דיי לצרותיי, שלא שקטתי מנעוריי; צרת לבן, צרת עשיו, צרת רחל, צרת דינה, צרת יוסף". עוד קודם לידתו סבל מאחיו עשיו, כאשר "ויתרוצצו הבנים בקרבה" – "מתרוצצים ומריבים" (רש"י).

בקשה שאינה שבה ריקם

גם עזיבתו לחרן לא נעשתה מרצונו, אלא בהוראת הוריו. בשנותיו בחרן שבע מרורים מדודו לבן, כעדותו של יעקב עצמו: "בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה, וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי". גם כשיצא מבית לבן רדף לבן אחריו והזהירו: "יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע", ולא עשה את זממו רק מפני שהקב"ה מנע זאת ממנו. אין ספק שכל זה הסב ליעקב צער גדול. האם לא הגיע הזמן לשבת בשלווה?

יש לומר, שכאשר יעקב אבינו מבקש בקשה כלשהי מהקב"ה, בהכרח שהבקשה תתקיים בפועל, שכן בקשת צדיק אינה שבה ריקם. צדיק גוזר והקב"ה מקיים. ואכן, בקשתו של יעקב אבינו נתקיימה, אך לא מיד, אלא בשבע-עשרה שנותיו האחרונות במצרים.

הבקשה נתמלאה

בהגיעו למצרים באו תלאותיו של יעקב אבינו לקיצן. את הפסוק "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה" מפרש בעל הטורים שהשנים האלה היו בבחינת 'יחי' בעבור יעקב, חיים שלֵמים, בלי דאגות וצרות. בנו יוסף, המשנה למלך, הושיבו בארץ גושן – "מיטב הארץ", דאג לכל מחסורו והרעיף עליו מכל טוב. שבע-עשרה השנים האלה עברו עליו מתוך מנוחת הנפש.

זו אפוא כוונת המאמר "ביקש יעקב לישב בשלווה – קפץ עליו רוגזו של יוסף". רוגזו של יוסף אינו עונש על הרצון לשבת בשלווה, אלא להפך – רוגזו של יוסף, סיפור מכירתו, החל את התהליך שבסופו זכה יעקב לשלווה הנכספת.

(תורת מנחם תשד"מ, כרך ב, עמ' 706, 748; תשמ"ו, כרך ב, עמ' 110)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)