בסוף פרשתנו מסופר שאברהם אבינו נשא עוד אישה: "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה". מעיון בפסוקים הסמוכים אנו למדים שנישואי אברהם וקטורה היו מיד אחרי נישואי יצחק ורבקה. מכאן שאברהם אבינו היה אז בן מאה וארבעים שנה.
החשבון פשוט: יצחק נשא את רבקה בהיותו בן ארבעים שנה, כפי שנכתב בתחילת פרשת תולדות; ומכיוון שאברהם הוליד את יצחק בהיותו בן מאה, הרי שעתה היה בן מאה וארבעים.
בנים בגיל מאה וארבעים?!
הדבר מעורר שאלה גדולה: בפרשיות הקודמות התוודענו לנס הגדול שבלידת יצחק. זה היה נס על-טבעי לא רק מבחינת שרה, אלא גם מבחינת אברהם, כפי שאמרה שרה: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן". גם כשנולד יצחק אמרה שרה בהשתאות: "מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה, כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו".
נמצא שלידת יצחק הייתה נס על-טבעי גם מבחינתו של אברהם, בן המאה. והנה בפרשתנו התורה מספרת בפשטות גמורה שארבעים שנה לאחר מכן, כשאברהם היה בן מאה וארבעים שנה, נולדו לו שישה בנים מאשתו קטורה!
לשם מה הנס
גם צריך להבין את הצורך בנס הזה. הנס של לידת יצחק היה נחוץ, שכן הקב"ה הבטיח לאברהם הבטחות על זרעו, ומשנולד יצחק אמר הקב"ה "כִי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע". לכן הנס הזה היה נחוץ למימוש הבטחת הקב"ה לאברהם. אך כאן מדובר בבניה של קטורה, שעליהם נאמר בהמשך "וַיְשַׁלְחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ". אם כן, מדוע עשה הקב"ה נס מיוחד שהללו ייוולדו?
מפתיע עוד יותר ששאלות פשוטות אלה אינן זוכות להתייחסות מצד רש"י, שבא לפרש את פשוטו של מקרא. הלוא השאלות האלה מתעוררות אצל כל מי שלומד את הפרשה, ומדוע אין רש"י משיב עליהן?
נס מתמשך
אלא שרש"י אינו צריך להסביר דבר, מפני שההסבר טמון בדבריו לעיל על הנס שאירע לשרה: "הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה". שם רש"י מסביר שהנס שהתחולל לשרה בלידת יצחק גרר ניסים רבים, ואחד מהם היה שהיניקה תינוקות רבים – למעלה מדרך הטבע.
מכאן שנס לידת יצחק לא היה חד-פעמי, אלא נס מתמשך, ששינה את טבעם של אברהם ושרה והעניק להם כוח נעורים. לכן אין כל חידוש בכך שלאברהם נולדו עוד שישה ילדים בהיותו בן מאה וארבעים שנה. זה לא היה נס חדש, אלא המשך של נס לידת יצחק, שפעל שינוי בטבעם של אברהם ושרה והעניק להם כוחות חדשים.
(התוועדויות תשמ"ה, כרך א, עמ' 659) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
