חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:12 ח' בכסליו התשע"ט, 16/11/18
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אגרות קודש כרך הל"א (תשל"ו)
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1109- כל המדורים ברצף
הירידה היא מנוף לעלייה גבוהה יותר
ירושת ארץ עשר אומות
אגרות קודש כרך הל"א (תשל"ו)
פרשת לך-לך
הלכות ומנהגי חב"ד

304 אגרות שנכתבו במשך שנת תשל"ו רואות עתה אור בדפוס * אירועים מיוחדים וזמן 'בלתי רגיל', כמו גם ניסים בחסד וברחמים – דורשים ותובעים להקדים כל פעולה טובה, לפשפש ולעורר ויחד עם זה לעודד – כך קובע הרבי בעקבות אירועי אנטבה ואיסטנבול * שנת החינוך, י"ב הפסוקים, בקשה לחיזוק "הקול קול יעקב" כדי לבטל שליטת ידי עשיו, ועוד – היו הקדמת הרפואה למאורעות * לרגל הופעת הכרך השלושים ואחד בסדרת אגרות קודש של הרבי * קטעים מתוך המבוא

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

ה'מבצעים'

תשל"ו הייתה שנה רבת התרחשויות. את דעתו הקדושה בנושאי השעה הביע הרבי הן בהתוועדויות ושיחות שהשמיע ברבים, הן ביחידויות לאישי-ציבור כמו לאנשים פרטיים. חלק מהנושאים באו לידי ביטוי גם ב"אגרות-קודש" ובמענות של אותה שנה.

בהתאם לציווי "מעלין בקודש" המשיך הרבי לתגבר את כל מפעליו הקדושים, כמו עידוד פעולות המבצעים להפצת היהדות, להם הוסיף במהלך השנה את "מבצע חינוך" ו"מבצע אהבת ישראל", עד אשר נטבע המושג "עשרת המבצעים".

להלן נסקור מספר נושאים שיש בהם מן החידוש:

לימוד הלכה למעשה

בהתוועדות יום שמחת-תורה התבטא הרבי (שיחות קודש ח"א ע' 140 ואילך):

מפני צורך השעה באתי בזה בהצעה שבמוסדות התורה יושם מעתה דגש על לימוד-התורה באופן דלאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

ולכן כדאי ונכון שיבחרו בחורים ואברכים יראי שמים – אשר עד עתה עסקו בשקלא וטריא ופלפול כו' בסוגיות שבש"ס, וילמדו את החלקים המתאימים לפסיקת דינים הלכה למעשה – "יורה יורה".

ומה טוב שגם אלו שכבר קיבלו סמיכה להוראה ד"יורה יורה", ישתדלו ללמוד על מנת לקבל סמיכה ד"ידין ידין".

ואף אותם המכהנים כרבנים ומורי הוראה בפועל – ישתדלו לחזור מזמן לזמן על כל ההלכות משום שהשכחה מצויה ולכן זהו הכרח גמור לשנן ההלכות הצריכות למעשה.

[הנ"ל כולל גם שאלות חדשות שנתעוררו בשנים האחרונות שגם להם מצויות פתרונות בתורתנו-הקדושה וספרי הפוסקים כו'].

נושא זה של לימוד באופן של הלכה למעשה הזכיר הרבי גם בהתוועדויות שבת בראשית (שם עמ' 168) א' דראש-חודש מר-חשון (שם עמ' 171) ויו"ד שבט (שם עמ' 445).

כשכתבה הנהלת הישיבה תכנית אודות לימוד יו"ד – הגיב הרבי באגרת יא'עתר ושוב כתב באגרת יא'תרעא וראה גם אגרת יא'תתכט:

אשר יקר... דבר הוי', הלימוד דהלכה למעשה, ומוכרח הוא ביותר ובגדר דאי-אפשר לעשותו על-ידי אחרים.

בשלהי השנה מייסד הרבי את בית-דין רבני חב"ד בארץ הקודש (אגרת יא'תתקכט).

השלוחים לארץ הקודש

קרוב לסיום התוועדות י"ט כסלו הכריז הרבי על שיגור קבוצות שלוחים שיעלו לארצנו הקדושה ת"ו, אחת לירושלים עיה"ק והשנייה לגליל. המועמדים – מתנדבים שהתבקשו להכניס שמותיהם למזכירות הרבי. כעבור זמן התפרסמה רשימת הנוסעים, זוגות צעירים ו'תמימים', אותה אישר הרבי. הרבי נפרד מהם ברבים בהתוועדות יו"ד שבט. באותו מעמד ערך סיום על מסכת כתובות העוסקת בשבח ארץ ישראל וכן הורה אשר שבעים-ושנים רבנים (הנוכחים בהתוועדות) יחליטו ויפסקו אודות הבעלות של ארץ ישראל ושייכותה לבני ישראל.

בהמשך להתוועדות כתב הגרא"א יאלעס לרבי, שהשיבו באגרת יא'תשמה.

השלוחים זכו לקבל מהרבי כמה מברקים (יא'תשנח, יא'תתיג. ועוד), וראה אודות שליחות זו בספרים "סיפורה של שליחות" (כפ"ח, תש"נ), "כינוס השלוחים האחד עשר" (כפ"ח, תנש"א), "השליחות לארץ הקודש" (כפ"ח, תש"ס).

פעילות עם אסירים

לקראת חג הפורים עורר הרבי להגביר את מבצע פורים ולהרחיבו, תוך שמפרט ומבקש שיקיימו ביקורים אצל חיילי צה"ל ושאר כוחות הביטחון המגנים על אחינו בני ישראל בכל מקומות הימצאותם באה"ק ת"ו, כמו כן גם אצל השוהים בבתי-רפואה. הפעם חידש הרבי (ואף המשיך בכך לקראת חג הפסח) להתחיל בפעולות מיוחדות גם בקרב אסירים יהודיים השוהים בבתי האסורים.

בנושא זה כתב אגרת מיוחדת למר יצחק רבין ראש הממשלה (יא'תתיד):

מנצל אני הזדמנות זו, בעמדנו ערב חג הפסח, זמן חרותנו, להודות למר על מכתבו, ובפרט בעד הרוח בו נכתב.

כן מחובתי הנעימה להביע גודל הנחת-רוח בקשר עם האפשריות המלאה והעזר שניתנו לאנשי חב"ד לבקר בבסיסי צה"ל וכו' במסגרת "מבצע פורים" וגם "מבצע פסח".

ותודה מיוחדת בעד הסיוע לבקר גם את הנמצאים בבתי מאסר, שמשמעות מיוחדת לזה בקשר לזמן חרותנו, שעל ידי כך קבלו הנאסרים עידוד ותקוה לחרות (אמתית). שהרי תכלית בית האסורים אינה לצער ולהעניש לשם עונש, כי אם להביא את העבריין להתבונן במצבו, לחרטה על העבר ולהחלטה טובה על להבא, כלומר להשתחרר עוד בשבתו בכלא מהתכונות והסיבות שגרמו למצבו, בכדי שיוכל, ככלות מועד מאסרו, לשוב למסלול חיים תקינים ולחיות חיים של חרות אמתית, חרות נפשית.

ומענין לענין באותו ענין, ידוע מאמר הנפלא של חכמינו ז"ל בקשר עם חייבי מיתת בית-דין ועד להחמורה שבכולן, מיתה על ידי סקילה (אף שכידוע היה זה ענין נדיר ביותר), שעל פי ציווי התורה היה הנהרג ניתלה, אבל לשעה הכי קלה, שתיכף היו מסירים אותו מהתליה.

ואמרו חכמינו בטעם הדבר: משל למה הדבר דומה לשני אחים תאומים בעיר אחת, אחד מינוהו מלך ואחד יצא לליסטיות. ציוה המלך ותלאוהו. כל הרואה אותו אומר, המלך תלוי. ציוה המלך והורידוהו (סנהדרין מו, ב).

בסגנון אחר, אשר כל אדם, יהיה מצבו מה שיהיה, ואפילו חטא ופשע באופן הכי חמור, עדיין הוא עשוי בדיוקנו של מקום (לשון רש"י) ובלשון הכתוב, בצלם אלקים ברא אותו.

וראה גם מכתב מערב שבת הגדול (יא'תתיא):

בנועם קבלתי מכתבו, ות"ח על הבשורה הטובה מפעולותיו למען אחינו בני ישראל שי' הנמצאים בבתי האסורים, בקשר עם מבצע משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובחיזוק היהדות בכלל.

ואביע תקותי חזקה שהצלחתו בעבר תעודד אותו להרבות בפעולות כיוצא בהן בימים יבואו.

שהרי אחב"י יהודים הם בכל יום ובכל מקום, והיהדות היא העצם שלהם והחיות שלהם, לימוד התורה וקיום מצוותיה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, מתאים להוראות השם בתורתו, תורת-חיים, הוראה בחיי היום-יום.

והוראות אלו בתקפן הן בכל זמן ובכל מקום, גם לאלו הנמצאים בגלות בתוך גלות, הנמצאים בבית האסורים.

ושייכות מיוחדת להאמור – לימים אלו הסמוכים לחג המצות, שהוא "זמן חרותנו" – על פי נוסח המקודש בתפלות ובברכות דמועד זה.

בכבוד ובברכה להצלחה רבה במבצע פסח ובכל האמור, ולחג הפסח כשר ושמח.

מבצע חינוך

בשלהי חודש ניסן הכריז הרבי על "שנת החינוך". סדר הדברים היה כדלהלן:

לראשונה העלה הרבי את הנושא בהתוועדות שבת קודש פרשת אחרי, מברכים החודש אייר (ראה שיחות קודש ח"ב ע' 118 ואילך), ולאחר מכן במהלך הקיץ הרבה לעורר על כך באגרות ובשיחות (ראה גם "התקשרות" גליונות תתקעח-ט).

תוכן הדרישה היתה, להגביר את החינוך היהודי בכל המקומות ובכל הרבדים.

מזכירות הרבי פנתה באופן אישי לאחדים משלוחי הרבי וכן לבעלי-בתים חסידיים ובעלי-השפעה שיפעילו את כובד השפעתם, על מנת שבכל מקום יתעסקו בעניין זה כך שתהא ניכרת השפעת "שנת החינוך". גם במקומות שעדיין אין שליח קבוע ישתדלו למצוא מי ממכריהם שיעסוק במבצע זה.

וכך כתב מזכירו האישי של הרבי, הרחמ"א חדקוב (ראה נספחים לאגרת יא'תתיט):

שלא לשכוח את אירלאַנד, ולמצוא שם מי שיתעורר וימשיך בהפעולות ... ופשוט אשר השאיפה צריכה-להיות להגיע – ובקרוב ממש – לכל הילדים והנוער, ולכל אלה אשר אף אם נחשבים כגדולים בשנים – קטנים הם בידיעותיהם ובחנוכם. וכן גם להשפיע על כל אלה שראויים הם להיות המשפיעים שימלא כל אחד את תפקידו לטובתו ולטובת הזולת... מוטל עליו החוב ויחד עם זה הזכות הגדולה בזה, שימהר להתענין בהתפשטות הפעולות דשנת החינוך גם במדינות ההן, כולל גם דענמארק... וכידוע השאיפה היא להגיע בקרוב ממש לכל אחד מהילדים – הנוער, וכן גם הילדים בידיעות אף שגדולים הם בשנים וכו', ולהטיב את מצב חנוכם במקסימום האפשרי... להתענין גם בשתי המדינות השכנות – אוסטריא ויון, אשר מרחוק איני יודע לעת-עתה מי שיוכל לעמוד שם בראש התנועה הנ"ל, בלי התעוררות מיוחדת אישית. אשר לפי המצב, הכי קל הוא שיבקר שם בזמן המתאים, ועכ"פ לזמן קצר, מי שהוא מאנ"ש שיחיו באיטליא (וזכרוני שלא זו הפעם הראשונה של ביקור מעין זה שהיה, כמדומני גם בוינה וגם באתונא).

גם אלו מאנ"ש שהיו להם עסקים במדינות הרחוקות, נתבקשו (על ידי המזכירות) לפעול בכך באותן מדינות (ראה נספחים שם):

בהתאם עם שנת החינוך נזכרתי אשר לפנים – ואולי גם עתה – יש לו קישורים מסחריים עם יאפאן. ואשר לכן הננו לעורר על החוב המיוחד – יחד עם הזכות הגדולה שבזה – להתענין ולפעול ובכל המרץ וכל האפשרות בנוגע להתפשטות פעולות שנת החינוך גם במדינה ההיא, וכפי המטרה שצריכים להגיע לכל ילד וילדה, ולכל יהודי בכלל הזקוקים לחינוך, הן בעצמם והן בנוגע להשפיע על אחרים... בשים לב לזה אשר בהשגחה פרטית יש לו קישורים מסחריים עם טייוואַן, האָנג קאָנג, וכדומה אשר בטח מבין כי מוטל עליו החוב – ויחד עם זה גם הזכות – להתענין במצב החינוך במקומות הנ"ל, ולעשות כל האפשר להטבתו כו'. ומובן אשר יכול להמשיך לעזרתו עוד אנשים שיש להם קשרים עם המדינות ההן, לטכס יחד עצה לפעול ביחד וביחוד בהמקסימום האפשרי".

בחור שהוריו שהו בשליחות דיווח לרבי כי הם מתכוננים לנסוע לחופשת הקיץ, ונענה (אגרת יא'תתיט):

מוסר השכל, עד כמה גדולים העלמות בחשך הגלות כשדווקא כשהוכרז על-דבר "שנת החינוך" והכרח הכנת בעוד מועד למחנות קיץ – נתעורר תכנית הנ"ל...

מצורף-בזה השתתפות בהוצאות דמבצע שנת החינוך...

כיון שמבצע זה דרש באופן טבעי תקציב גדול, ולא כל השלוחים יכלו לעמוד בכך, השתתף הרבי בחלק מההוצאות. כך לדוגמה, כתב הרבי לצא"ח בארה"ק כי יעניק השתתפות בהוצאות עלות המבצע (אגרת יא'תתל):

חצי הדעפיציט דמבצע חינוך עד ר"ה – יכסו מכאן בעז"ה.

אל התלמידות עצמן כתב בנושא זה (אגרת יא'תתמו):

בשנה שהוכרזה כ"שנת החינוך" – להוסיף, אומץ והשתדלות ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני התורה ומצותיה כל אחד ואחת מבני ובנות ישראל בכל מקום שהם, הן בנוגע לעצמן והן בנוגע להפצתם בכל סביבתם.

גם לילדים בקייטנות כתב באופן דומה (אגרת יא'תתסב):

ובשנה זו שנת החינוך יוסיף כל אחד ואחת מכם ובשמחה רבה בחינוך עצמו ובחינוך הסביבה בתורה (שהיא מורשה קהילת יעקב) ומצותיה וימשיכו בכל זה במשך כל השנה בהוספה.

ועוד כתב במכתבים פרטיים לכמה מילדי ישראל (אגרת יא'תתלט):

שמחתי לקבל מכתבך, אשר שמעת ממה שדובר לאחרונה על דבר גודל הענין שילדי בני ישראל יכולים לפעול – לטובתם ולטובת הוריהם וקרוביהם וכל אחינו בני ישראל – על ידי לימוד תורתינו, תורת חיים, בחיות ובהתמדה ובהנהגה טובה על פי התורה ומצוותיה. ובפרט היה לי נחת רוח לקרא במכתבך שאתה עושה כן בפועל ממש. ויהי רצון שתוסיף בזה ותלך מחיל אל חיל ותהיה דוגמא חיה לכל חבריך, נוסף על הדיבור עמהם שיעשו גם הם כך.

שנים עשר הפסוקים

בהמשך להכרזת שנת החינוך בשבת מברכים החדש אייר, הורה הרבי בשיחה מיוחדת בנושא (באור לא' ר"ח אייר) לשתף במבצע חינוך גם ילדים קטנים, ולהשתדל שהילדים ישננו בעל פה ששה פסוקים ומאמרי רז"ל (שיחות קודש ח"ב ע' 146).

בעקבות זאת פנו ממוסד "של"ה" אל הרבי בשאלה, האם לערוך השנה תהלוכה בל"ג בעומר אף שאינו חל ביום ראשון, בגלל "שנת החינוך" – ובצעד יוצא מן הכלל הסכים לכך הרבי (אגרת יא'תתלב).

שוב דיבר הרבי בנושא, בל"ג בעומר, ואז הורה שהילדים יוסיפו וישננו עוד ששה פסוקים ומאמרי רז"ל, כאשר יחד עם הששה הקודמים הם "י"ב הפסוקים ומאמרי רז"ל" (שיחות קודש ח"ב ע' 199). את י"ב הפסוקים ומאמרי רז"ל הכריזו הילדים מאז ולעתיד בכל התאספות או מסיבה שאורגנה עבורם.

כמו כן נדפסה אז חוברת "י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל" (נ.י. תשל"ו).

בשיחת י"ג תמוז (שיחות קודש ח"ב ע' 453) אמר הרבי:

כאשר ידפיסו מחדש החוברות של י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל וכו' – ישאירו מקום פנוי, בו יוכל הילד לרשום "לה' הארץ ומלואה" "מספרי... (שמו)" וכן בו יוכלו למלא (בעמוד שבסופו) על מי השפיעו בשינון י"ב הפסוקים או בלימוד התורה וקיום המצוות לפרטיהם. כך, כאשר תהיה אצל הילד חביבות הרישום על פנקסו, הוא יעסוק בכך ביתר להט, והדברים יתבצעו בפועל של "המרבה – עד ל – הרי זה משובח".

כאשר הדפיס באותה עת הרה"ח ישראל צבי גליצנשטיין את חוברת "י"ב פסוקים", הורה לו הרבי (יא'תתצא):

כשיודפס מחדש להוסיף במקום המתאים, שצריכה להיות שמירה כדרוש על החוברת כיון שיש בה כו' [פסוקים ושמות].

אירועי אנטבה ואיסטנבול

כך קרא הרבי למנף את אותם "מאורעות בלתי רגילים כלל [אשר] אירעו לנו" (אגרת יא'תתקכג):

...הזמן "בלתי רגיל" הוא כלל, ודורש ותובע להקדים כל פעולה טובה ובאופן דרגע אחד קודם.

הכוונה לחטיפת נוסעי "אל-על" שנחטפו בכ"ט סיון על ידי מחבלים במהלך טיסה מארץ-הקודש לצרפת והוטסו לאוגנדה. בחסדי ה' ובניסים גדולים שיחררו חיילי צה"ל בו' תמוז את 105 הנוסעים בפעולה המכונה "מבצע אנטבה".

בט"ו מנחם-אב אירע פיגוע במטוס אל-על באיסטנבול. שני המחבלים פגעו בנוסעים וביקשו להביאו לאוגנדה, כתגובה על הצלחת מבצע אנטבה.

הרבי התעסק בנושא זה בהרחבה והאריך לבאר את גודל הניסים, אך בד בבד ראה בכך אות (אגרת יא'תתפב):

בחסד וברחמים לפשפש וכו' ולעורר וביחד עם זה לעודד.

במיוחד הדגיש בקשר לכך את חשיבות מבצע מזוזה.

בהמשך לאירוע, נכתב דו"ח [צבאי] חשאי מפורט אשר הגיע לרבי באמצעות שליח סודי מיוחד. הרבי עבר על הדו"ח, השיב על כך בכתב יד קדשו ושלח את המענה חזרה בידי אותו שליח. במענה כתב בין השאר (אגרת יא'תתקלב):

התחלתי תיכף לקרוא הדו"ח ומשהתחלתי – קראתיו עד תומו בהמשך אחד (למרות הענינים האחרים שעמדו על הסדר)... בסוף הדו"ח במברק השני – אמרתי שיציע וידרוש הקמת פלוגה מיוחדת חשאית מעין זו שביצעה החילוץ, ונחמתי שאולי הוצע חשאית. מפני הזהירות וכו' – נמסר כל הנ"ל על ידי מקבל הדו"ח ומחזירו ולא במכתב על ידי המזכירות.

הנה דברים שהשמיע הרבי אודות חיילי צה"ל – במהלך התוועדות כ"ף מנחם-אב (שיחות קודש ח"ב ע' 625 ואילך) בעקבות האירועים:

הנני חוזר על דבריי הברורים – מבלי הבט על כל המלעיגים – [אודות] אנשי הצבא שטסו לאוגנדה להציל את החטופים וה' הצליחם במשימתם.

עשרות החיילים אשר חלקם בעולם-הבא בלי שום ספק, משום שסיכנו חייהם להצלת יהודים כמובן ממאמרי חז"ל (תענית יח, ב – בנוגע לולינוס ופפוס. ועוד בכמה וכמה מקומות. ואכ"מ).

המדובר ביהודים בעלי זכות גדולה שאין כמוה – שלא ביקשו כבוד, לא קיבלו שכר, מהם צעירים שלא מכבר נישאו וכן כאלה שטרם נישאו, הם טסו אלפי מיל ובדעת עצמם ומרצונם הטוב יצאו להציל עשרות יהודים מהיפך-החיים לחיים, והראיה הכי טובה שה' יתברך הצליח בידם, ואותם למעלה ממאה חטופים נמצאים עתה במקום בטוח [ורובם ככולם ב"ארץ אשר גו' עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"] – ואין לך נס גדול מזה בתקופה האחרונה!

ורחמנות גדולה על אלה שברצונם להעלים ולהסתיר את האלקות שנתגלתה בפרשה זו.

הקדמת רפואה

במבט לאחור נראה כי הרבי ביקש להקדים רפואה למכה לאירועים האמורים, וכבר בחורף ביקש להרבות בתורה תפלה וצדקה וכו'. לקראת צום עשרה בטבת ביקש הרבי (הוספה לאגרת יא'תשיז – משיחת ש"פ ויגש – בתרגום ללשון הקודש):

יש מקום להשתדלות יתר מכפי המידה כו' – להוסיף בתורה, תפילה וצדקה ("ואף שהמצב עכשיו אינו חמור כלל ח"ו, כבזמן ההוא").

אך אסור לשכוח – ואדרבא, יש לחזק ובמידה רבה – את הדברים הקרויים "זעירים ובטלניים", שיכולה וצריכה לעשות כל קהילה, אפילו קהילה קטנה, או אפילו כל יחיד – החל מהדרך הישנה – שהיא תמיד חדשה – של עם ישראל, בתור עם ובתור יחידים, הפעולה דהקול קול יעקב – תורה ותפילה – פעולה אשר הקב"ה בעצמו הצביע עליה כראשונה לביטול שליטת הידים ידי עשו, בכל מקום ובכל צורה שלא יהיו ידי עשו אלה...

ובמכתב כללי בימי הפורים, כתב הרבי אל התלמידים והתלמידות (אגרת יא'תשצה):

למרבה הצער, עדין יש כמה "המן'ים" במקומות שונים בעולם הרוצים לבצע מחשבת אותו המן הרשע. ואנו, עם אחד, מפוזר ומפורד בין העמים – אבל דתינו שונות מכל עם, דת התורה ומצוותיה והיא חיינו ואורך ימינו הנותנת לנו כוח ועוז להתגבר על כל שונאינו .. ילדים חביבים, הוסיפו בלימוד תורה וקיום מצוותיה, ושאו ברכה מאת ה', לכם ולכל בני משפחתכם, שליט"א. ובזכותכם יעלה ויבוא ויגיע לכל עמנו, בלשון המגילה: ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר – כן תהיה לנו ולכל היהודים.

מבצע אהבת ישראל

בשיחת ח"י אלול (שיחות קודש ח"ב ע' 685) הכריז הרבי על "מבצע אהבת ישראל", פירט הדברים יותר בשיחות ליל כ"ט אלול (שם ע' 732), וגם הזכיר אודותיו באגרת ימי הסליחות (אגרת יא'תתקל): "מבצע אהבת ישראל".

הרבי הורה ללקט תורות ופתגמים בנושא אהבת ישראל מרבותינו נשיאינו, ולהדפיסם. הקונטרס נדפס והופץ, ונזכר גם באגרת ימי הסליחות (אגרת יא'תתקכ, בשוה"ג): "קונטרס אהבת ישראל". משם ואילך נזכר המבצע והקונטרס בכמה אגרות.

כך התחיל המבצע אהבת ישראל, ונטבע המושג "עשרת המבצעים".

בשלהי השנה (אגרות יא'תתקכג-כד) פנה הרבי להנהלות בתי הכנסת בהצעה ובקשה להנהיג או להגביר את התפילה בחיוניות, לייסד שיעורי תורה או להגבירם, לייסד או לתגבר קרן גמילות חסדים צדקה לעניים וכו'.

מבצע נש"ק

גם בשנה זו המשיך הרבי לעסוק במבצע נש"ק עליו הכריז שנה קודם לכן (כמסופר ב"מבוא" לאגרות-קודש כרך ל). בהתוועדות ו' תשרי וי"ט כסלו סיפר הרבי בפרוטרוט על בתים שהוארו ב"נר מצוה ותורה אור", כתוצאה מהדלקת נרות שבת קודש על ידי בת ישראל.

במכתבים ממשיך הרבי לעודד את הפעילות בנושא (יא'תרפט: יא'תרפה, יא'תרצו, יא'תשא, יא'תשנט, יא'תתיב, יא'תתיח, יא'תתנג, יא'תתסא); מברך בנות שהחלו להדליק (יא'תשעט: יא'תשסו, יא'תשצו); מתייחס לטענות המנגדים ושוללן (אגרת יא'תשלו); ומדגיש את חשיבות פרסום והבלטת האיסור להדליק נרות בשעה מאוחרת מזמן ההדלקה ש"איסור הכי גדול הוא" (אגרת יא'תתקמ).

גם מבצע מזוזה זוכה לעידוד. הוראות בפרסומים וקריאות חוזרות ונשנות, במיוחד לאחר פעולות הטרור של המחבלים ימ"ש באוגנדה ובאיסטנבול, לתגבר את המבצע וחשיבותו הרבה, ובסוף השנה – גם מבצע צדקה.

* * *

הרבה מהאגרות עוסקות בענייני תורה (אגרות: יא'תרסד, יא'תרסט, יא'תשז, יא'תשלא, יא'תשלה, יא'תשלו, יא'תשמה יא'תשפו, יא'תתפז), הלכה (אגרות: יא'תרצט, יא'תשמב, יא'תתקמ, יא'תשנט, יא'תשס, יא'תתק, יא'תתקלג, יא'תתקלד, יא'תתקיב), סגולה (אגרת יא'תתצה).

חלק מהם מופנה לגדולי תורה כמו: הגרי"ד אושפּאַל, הגרא"מ איזראַעל, הגרמ"י גץ, הגר"מ דאבראשוילי, הגר"י הוטנר, הגרשי"ש הלברשטם-רובין, הגר"פ וזאן, הגרש"י זוין, הגרמ"פ טייץ, הגרא"א יאָלעס, הגר"מ כץ, הגר"י לנדא, הגר"ש משאש, הגר"ש עלבערג, הגר"מ פישר, הגרי"י פרנקל, הגרי"ד פרנקפורטר, הגר"ש קוק, הגרח"צ קרוגר, הגרד"מ רוזן, הגרח"ד שאַוועל.

* * *

בשנה זו נמשכה, כאמור, עבודת הפצת היהדות והמעיינות בכל התחומים. הרבי הזכיר את המבצעים השונים, וקרא לתגברם. שלוחים חדשים שוגרו למספר מקומות בעולם כגון אילת. הרבי כתב הוראות לשלוחים וכן שיגר מכתבים לתומכיהם וידידיהם (אגרות: יא'תרפז, יא'תשעב, יא'תשעה, יא'תתצא, יא'תתקמז, יא'תתסז), כמו כן הנחה הרבי את השלוחים הוותיקים בנושאי הקמת בתי חב"ד וכו' (שיהיו באופן מסודר ורק ברשות ההנהלות (אגרות: יא'תרעו, יא'תרפג)).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)