עלה ראש הפיסגה (ג,כז)
לא נענה אלא בתפילה, שנאמר אל תוסף דבר אליי, וסמיך ליה, עלה ראש הפסגה (בדבר תפילה זו נתרציתי להראותך אותה, רש"י) (ברכות לב)
לכאורה, הרי כל מי שתורתו אומנותו פטור מן התפילה (שבת יא), ולפי זה מדוע הוזקק משה רבנו לתפילה, הרי אין לך אדם שתורתו אומנותו יותר ממשה?
אלא יש שני סוגים של תפילה - תפילה רגילה שהיא חובה בכל יום, ותפילה שמטרתה לבטל גזירה רעה. מי שתורתו אומנותו פטור מן הסוג הראשון של תפילה, אך הוא איננו פטור מתפילה שמטרתה היא ביטול גזירה רעה.
(אור-התורה דברים עמ' קלו)
ונשב בגיא מול בית פעור. ועתה ישראל שמע אל החוקים (ג,כט - ד,א)
מה פשר חיבור העניינים - הישיבה בגיא וקבלת חוקי התורה?
ההסבר הוא:
"ונשב בגיא" - רומז לעניין ה'ביטול' שהיא תכונה טבעית בישראל; 'ביטול' שהביאם למאוס בתענוגי העולם ולקבל את דיני וחוקי התורה, "שמע אל החוקים".
"מול בית פעור" - 'ביטול' זה הוא ההפך המוחלט של אומות העולם, שבגלל ה'ישות' שלהן סירבו לקבל על עצמן את עול התורה ובחרו בתענוגי העולם. משום כך עבדו לפעור, "שפוערין לפניו פי הטבעת ומוציאין רעי" (רש"י בלק כה,ג), כדי להמשיך שפע רב של תענוגי העולם, שהם הפסולת של התענוג שבלימוד התורה.
(אור-התורה)
ועתה ישראל (ד,א)
השם ישראל מורה על ניצחון במלחמה, "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל" (וישלח לב). דווקא בזמן הזה נקראת הנפש האלוקית "ישראל" - על שם ניצחונה על הנפש הבהמית. אבל לעתיד-לבוא, שאז יתבטל הרע לגמרי ולא יהיה צורך במלחמה, לא תיקרא עוד בשם זה.
(לקוטי-תורה דברים עמ' לח)
לא תוסיפו... ולא תגרעו (ד,ב)
סמיכות הציוויים מלמדת אותנו כי מי שעובר על "לא תוסיפו", סופו שיעבור גם על "לא תגרעו", וכמאמר רז"ל (סנהדרין כט): "כל המוסיף - גורע".
(לקוטי-שיחות כרך טו עמ' 491) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
