בספר נחמיה מתואר חג הסוכות הראשון שחגגו בני ישראל, ובראשם עזרא הסופר, עם שובם מבבל אחרי שבעים שנות גלות: "וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת, כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן-נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד הַיּוֹם הַהוּא; וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד".
הגמרא במסכת ערכין תמהה כיצד ייתכן שמימי יהושע בן-נון ועד עליית עזרא לא קיימו בני ישראל את מצוות סוכות, ומסבירה שאין הכוונה לחג הסוכות עצמו. מפרשי התנ"ך מסבירים שגם קודם לכן קיימו את חג הסוכות, אולם העולים "עשו המצווה מן המובחר", ולכן "ותהי שמחה גדולה מאוד". אך למה עולי עזרא דווקא, שעדיין היו נתונים למָרוּת שליט זר, חגגו את חג הסוכות בשמחה גדולה יותר מבדורות הקודמים?
צדיקים ובעלי תשובה
להבנת הדברים יש לדון במהותו של חג הסוכות. פסח וסוכות דומים במובנים רבים, עד שיש הלכות הנלמדות מחג אחד על משנהו, אולם יש הבדל מהותי ביניהם:
חג הפסח מייצג את עבודתם הרוחנית של הצדיקים. בפסח התגיירו בני ישראל, וגר הוא כקטן שנולד – בלי עבר של חטאים ועוונות; כמו הצדיק, שעבָרו נקי. לעומתו, סוכות, בא בחודש השביעי, אחרי הימים הנוראים ועבודת התשובה. עניינו הוא אפוא העבודה הרוחנית של בעלי התשובה.
שמחת הבן השבוי
שמחתו של מי גדולה יותר, של הצדיק או של בעל התשובה? ברור ששמחת בעל התשובה. הדבר דומה לבן מלך, שהורחק מאביו והיה בשאול תחתית, ואחר-כך שב אל אביו כבתחילה. איזו שמחה הוא חש! כזאת היא שמחתו של בעל התשובה, שהפך את הזדונות לזכויות ושב אל אביו שבשמים.
לכן חג הסוכות הוא חג של שמחה, כדברי המדרש: "בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת", ואילו בחג הסוכות "אתה מוצא שלוש שמחות". שמחתו של בעל התשובה נובעת ממעמדו הרוחני הרם, "במקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין".
מאפֵלה לאורה
אנשי דורו של יהושע בן-נון היו במדרגת 'צדיקים'. קודם לכן, בערבות מואב, קיבלו עליהם את הברית עם הקב"ה, ולא רק עליהם, אלא "והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת". כעת נכנסו לארץ מתוך שלמות רוחנית. לכן שמחתם לא הגיעה לעוצמת השמחה של עולי עזרא.
העולים האלה זכו לעלות לארץ אחרי חורבן בית המקדש וגלות בבל, שנגרמו בעקבות חטאי בני ישראל. לא זו בלבד שהיו רחוקים מארץ הקודש, הם גם היו שרויים בשבי בבבל. כעת, לאחר שחזרו בתשובה ונבנה בית המקדש, שמחתם הייתה שלא בערך לשמחת אנשי דורו של יהושע בן-נון, ולכן חגגו את חג הסוכות ב"שמחה גדולה מאוד" ובאופן של "מן המובחר".
(תורת מנחם כרך לח, עמ' 79) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
