שאלה: מדוע אין לומדים תורה בתשעה באב, ומה בדיוק אסור ללמוד?

תשובה: רבים נוהגים ללמוד מערב תשעה באב אחר חצות רק מה שמותר ללמוד בתשעה באב עצמו.

שנינו בברייתא: "כל המצוות הנוהגות באבל – נוהגות בתשעה באב... ואסור לקרות בתורה, נביאים וכתובים, ולשנות במשנה ובמדרש, הלכות ואגדות... אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה [ומדלג את פסוקי הנחמה], ותינוקות-של-בית-רבן בטלים בו, משום שנאמר (תהילים יט,ט): 'פיקודי ה' ישרים משמחי לב'". גם נשים אסורות בלימוד תורה, וכן קטנים שיכולים ללמוד לעצמם.

הרבי מליובאוויטש אמר: "אפילו בתשעה באב - חייבים ללמוד תורה בכל רגע ורגע, אלא שהלימוד הוא בחלקי התורה המתאימים ליום זה".

בתורה שבעל-פה מציעים הפוסקים ללמוד את מדרש איכה ופירושים על מגילת איכה, אגדות החורבן במסכת גיטין (נה-נח), פרק שלישי של מועד-קטן (הדן בדיני אבלות), וכמובן הלכות בין-המצרים (אורח-חיים תקמט-תקסא) והלכות אבלות (יורה-דעה שמ-תג). כמו-כן מתירים רבים ללמוד ספרי חסידות וספרי מוסר.

מותר לפסוק הלכה בדברים הנוגעים למעשה עכשיו, וכן לדון דין-תורה שאי-אפשר לדחותו. הקורא בתורה מותר לו לחזור על הפרשה שהוא עומד לקרוא.

מותר לקרוא כל 'סדר היום': פרשת הקרבנות, משנת 'איזהו מקומן' וברייתא דרבי ישמעאל.

יש מתירים לומר תהילים כל היום (וכן נהגו אדמו"רי חב"ד), ובעבור חולה הכול מתירים.

למנהג חב"ד: לפני מנחה  מתעטפים בטלית ומניחים תפילין בברכה, קוראים קריאת-שמע, ואומרים: שיר-של-יום, אין כאלוקינו, וכל השיעורים השייכים לשחרית: חומש, תהילים ותניא, וענייני בית-הבחירה. לאחר מנחה מניחים תפילין של רבנו-תם, ואומרים קריאת-שמע, קדש, והיה-כי-יביאך, ושש זכירות. את שיעור הרמב"ם היומי לומדים רק במוצאי היום.

מקורות: תענית ל,א. טושו"ע סי' תקנד ונו"כ. נטעי גבריאל הל' בין המצרים פרק עה, ושו"ת שבסוף הספר סי' יז, וש"נ. ס' המנהגים-חב"ד עמ' 47-48, 77. ס' השיחות תש"נ ח"ב עמ' 574.