מלחמה זרה
"זכור את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה,יז). מדוע התורה חוזרת ומזהירה פעמים רבות כל-כך על הצורך למחות את זכר עמלק ולא לרחם עליו? מפני שהוא כפה על בני ישראל דרך שהיא הפך טבעם.
(מגילת ספר)
שאיפות שלום
גודל כעסנו על עמלק הוא מפני שעם זה היה הראשון שכפה עלינו מלחמה ואילץ אותנו ללכלך את ידינו בדם, בשעה ששאיפתנו הייתה להיכנס לארץ ולהתיישב בה בדרך של שלום.
(בניין אריאל)
הפורש פגיע
מדוע נאמר "אשר עשה לך" ולא "לכם"? כי אין עמלק יכול לפגוע אלא במי שפורש מן הציבור ומתבודד ואינו מעורב בין חסידים...
(אוצר פתגמי חב"ד)
זכירה כתרופה
"בדרך בצאתכם ממצרים" (דברים כה,יז). כאשר מתעוררים לצאת ממְצָרֵי הגשמיות והרוחניות, בא עמלק ומנסה להפריע. העצה לקליפת עמלק היא "זכור" – לחקוק דברי תורה בזיכרון, לחשוב ולהרהר בהם בכל עת ובכל מקום.
(ספר המאמרים קונטרסים)
עייף מסיגופים
"ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים" (דברים כה,יח). "ואתה עייף ויגע" – יכול אדם להיות עייף ויגע מתעניות וסיגופים, ואף-על-פי כן – "ולא ירא אלוקים".
(החוזה מלובלין)
מחיקת עמלק
"תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט). כאשר הגאון רבי העשיל היה רוצה לנסות את הקולמוס היה כותב 'עמלק' או 'המן', ואחר-כך מוחק את שמם, כדי לקיים את מצוות עשה "תמחה את זכר עמלק".
(טעמי המנהגים)
מעלת החמימות
"אשר קרך בדרך". מפרש רש"י: "לשון קור וחום". עבודת הבורא צריכה להיעשות מתוך חמימות והתלהבות, ככתוב (דברים ד) "כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא". עמלק מקרר את האדם שלא יתפעל מעניין אלוקי, על-ידי שהוא מטיל ספקות בכל דבר. 'עמלק' בגימטרייה 'ספק'. הוא מקרר את האדם: מי אומר שכך הוא?
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
דאגה לכל יהודי
"ויזנב בך כל הנחשלים אחריך" (דברים כה,יח). "חסרי כוח, מחמת שהיה הענן פולטן" (רש"י). עמלק פגע רק בבעלי חטא, שנפלטו מן הענן, ובעבור יהודים אלה יצאו כל ישראל מן הענן כדי להילחם בעמלק. ללמדנו שחובת כל אחד ואחד לצאת מן ה'ענן', להגיע ליהודי החשוף ל'עמלקים' שונים ומשונים ולקרבו לתורה.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
