חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:30 י' בכסליו התש"פ, 8/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

בעקבות בעל 'סדר הדורות'
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1101- כל המדורים ברצף
ה'נכד' הביא לשלמות את עניינו של ה'סבא'
להביא לגילוי המשיח בפשטות
בעקבות בעל 'סדר הדורות'
פרשת תצא
הלכות ומנהגי חב"ד

לאיזה גיל מכוון הביטוי "זקן בא בימים"? * האם חולק רבי נהוראי על רבי מאיר שצריך אדם ללמד את בנו אומנות, ושמא הוא-הוא רבי מאיר?! * ממתי הפך רבי מאיר ל"אחרים"? * האם ניתן היה לזכור את המנורה בימיו של איסי בן יהודה? * מה נהג רב יוסף שלא ככל התנאים ואמוראים שקדמו לו? * וכיצד הפך אנטיגנוס לאבטליון?! * רשימה שנייה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

 

"זקן בא בימים"

לפירוש המושג "דורו של אברהם" מבאר הרבי (ליקוטי שיחות כרך כ' עמ' 21 והערה 77) שהכוונה היא לדור שהיה חדור הכרה באלוקות, בדומה לאברהם:

...כפשוטו של מקרא (ראה הערה 76 (שם)) וגם לפי המובן מתוספות דיבור המתחיל וגמירי (עבודה זרה ט, א) דהליכתו מחרן היתה כשהיה בן נ"ב (וראה 'סדר הדורות' ב' אלפים כג) אבל ראה חידושי אגדות מהרש"א שם...

"זקן בא בימים" שנאמר אצל יהושע (יהושע יג, א) לאחרי שבע שנות כיבוש – היה לכל-הפחות קרוב לתשעים שנה (ראה 'סדר הדורות' ב' אלפים תמח. ועוד) – ולא כ"זקן בא בימים" שנאמר בדוד המלך (מלכים-א' בתחלתו) שהיה בהיותו קרוב לבן שבעים שנה – ליקוטי שיחות כרך לה עמ' 91.

רבינו תם ומשה רבינו

בליקוטי שיחות כרך כו עמ' 187 הערה 39:

וראה 'סדר הדורות' (ד' אלפים תתקל) הסיפור דרבינו-תם ומשה (בנוגע לתפילין) ש"אמר משה טעית" (עיין שם באורך)...

בין הדעות לפיהן יש לקיים מצות "וקשרתם" בתפילין כל יום מחדש על-ידי התרת הקשר וקשירתו מחדש, מציין הרבי (לקוטי שיחות כרך א' עמ' 227 הע' 21) "סדר הדורות ד' אלפים תתק"ל".

לא הוראה לרבים

בסיום מסכת קידושין מדייק רבי נהוראי: "מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה". ומביא הרבי (ליקוטי שיחות כרך לה עמ' 111) שלא הייתה כוונתו לחלוק על דברי רבי מאיר, שקבע "לעולם ילמוד אדם את בנו אומנות", כי אם בא לחדש את הנהגתו האישית ("מעשה רב דעצמו אתי לאשמעינן"): "מניח אני כל אומנות... ואיני מלמד את בני אלא תורה" (כמבואר במפרשים – מלאכת שלמה למשניות קידושין שם. המקנה סוף קידושין. ועוד. וראה גם כסא רחמים למסכת סופרים ריש פט"ז ב"פירוש").

וזהו מצד גודל בטחונו בה', שלכן הסתפק רק ("אלא") בלימוד תורה, אך אין זו הדרך הנדרשת מכל אדם, שאצל כל אדם נדרש שילוב של תורתו קבע ומלאכתו עראי כדברי רבי מאיר.

ובהערה 50 נאמר:

ובפרט דרבי מאיר הוא רבי נהוראי (עירובין יג, ב. רמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות בסופה (פרק ו')). ולהעיר דזוהי אחת מהראיות בספר היוחסין (הובא בסדר הדורות חלק תנאים ואמוראים ערך ר' נהוראי) דר"נ אינו רבי מאיר "כי בסוף קידושין חולק ר' נהוראי עם רבי מאיר" וראה מלאכת שלמה למשניות קידושין שם.

"אחרים אומרים"

בסיום מסכת הוריות מסופר שקנסו את רבי מאיר, שההלכות שאמר נזכרות בתואר "אחרים", ומציין הרבי (ליקוטי שיחות כרך יב עמ' 124 ובהע' 21) שהלכות מועטות הן שנקרא בהן בשם אחרים. ודוחק לומר שלאחר שקנסוהו לא נאמרו רק אלו ההלכות המועטות שבהם נזכר בשם "אחרים" – "וכן הקשה בסדר הדורות ערך ר' מאיר".

כך כותב הרבי בליקוטי שיחות כרך יז עמ' 362 הערה 65:

בתוספתא עבודה זרה פ"ג, ג: מעשה ברבן גמליאל הזקן שהשיא את בת בתו לשמעון בן נתנאל הכהן. ומדהביאו ב'סדר הדורות' (מספר היוחסין) בערך ר' שמעון בן נתנאל – מוכח שסבירא-ליה שזהו רשב"נ תלמיד רבי יוחנן בן זכאי.

אבל בפשטות, שמעון בן נתנאל הכהן שבתוספתא שם היה עם הארץ, שהרי סיפור הנ"ל בא בהמשך להדין ש"נותן לו (לעם הארץ) גדולה ופוסק עמו כו'"...

ועוד לגבי ר' שמעון בן נתנאל – מתלמידי ריב"ז שנמנו במסכת אבות פרק שני משנה ח' (ולגירסת אדמו"ר הזקן – משנה ט'), ושם (משנה יו"ד) אמרו "הם (החמשה תלמידים) אמרו שלשה דברים" – כותב הרבי (ליקוטי שיחות כרך יז עמ' 356 הערה 10):

וצריך-עיון-גדול ב'סדר הדורות' ערך רשב"י (אות א') שציין למשנה זו (וראה שם אות ב' מספר היוחסין).

וראה מדרש דוד לאבות (לר' דוד הנגיד – נכד הרמב"ם) שמפרש דר"ש כאן הוא רשב"י. וראה ליקוטי שיחות שם עמודים 358-359.

איסי בן יהודא ותקופתו

במסכת יומא, דף נב סוף עמוד א' ואילך, נאמר: תניא איסי בן יהודא [אומר] – ה' מקראות אין להם הכרע ואחד מהם משוקדים ["ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה", תרומה כה לג-לד].

ובשיחתו מציין הרבי (ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 186), כי יש מקום לחקור האם בזמנו של איסי בן יהודא כבר נשכח מראה המנורה, וגם כבר לא היה ניתן לברר את הדבר.

ולגבי היותו של איסי 'תנא' מציין הרבי (שם בהערה 30):

שהרי הובא בברייתא. וראה יפה עינים יומא שם. סדר הדורות ערך איסי בן עקיבא.

כך כותב הרבי בליקוטי שיחות כרך יז עמ' 272 הערה 59:

ראה סדר הדורות בערכו – שלדעת ספר היוחסין היה ר' שמעון בן יהוצדק בזמן דר' טרפון. אבל ב'סדר הדורות' שם פריך [=הקשה] עליו, ומסיק שהתנא ר' שמעון בן יהוצדק הוא רבו דר' יוחנן (כמו שכתבו בתוספות נדה י, ב), עיין-שם בארוכה, ואשר יש-אומרים דשלשה ר' שמעון בן יהוצדק הוי. ועדיין-צריך-עיון.

ובעניין אחר נאמר בליקוטי שיחות כרך כא עמ' 244 הע' 5:

על החברייא של ר' שמעון בן יוחאי נמנה ר' יוסי שהיה מגדולי התנאים – ראה עירובין נא, א. רש"י סוכה כו, א. ועוד. וראה סדר הדורות בערכו, וש"נ.

בג בג – למה ירמוז?

בסיום מסכת אבות (סוף פרק ה') נאמר: "בן בג בג..." ובסדר הדורות בערכו נאמר: "בן גר בן גיורת". היינו הראשי-תיבות של בג בג.

הרבי מציין (ליקוטי שיחות כרך יז עמ' 397 הערה 77) שכך נאמר גם במדרש שמואל בשם "יש אומרים". ומוסיף הרבי ומבהיר:

וקצת הכרח לזה יש-לומר, שאם נקרא בן בג בג רק מטעם שהוא בגימטריא ה' או "בן אברהם שיש בו ה' אותיות" (כנ"ל הערה 75), היה אפשר לקרותו בצירוף ושם אחר שעולה ה' כמו "בן גב גב" או "דא דא" וכיוצא בזה...

הרבי דן בפרטים מפליאים (ראה הערות 74-76 שם).

אודות אופן חריטת המילים "קדש לה'" על הציץ של הכהן גדול הובאה פלוגתא בגמרא (שבת סג, ב. סוכה ה, א) בין חכמים ור' אליעזר בר' יוסי.

אגב הסוגיה, מציין הרבי לגבי אופן איות שמו של ר' אליעזר בר' יוסי (ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 200 הערה 4) כי כך הגרסה בשבת וסוכה שם [=בדפוסים ש]לפנינו. אבל בפירוש רבינו נסים גאון שבת שם, רבינו חננאל שם, פירוש רש"י יומא (נז, א ד"ה אני ראיתי): ר' אלעזר. וראה סדר הדורות מערכת ר' אלעזר בר' יוסי בן חלפתא.

הישיבה הגדולה ברומי

על הישיבה שהקים רבי מתיא בן חרש ברומי מסופר במסכת סנהדרין לב, ב, ואיתא בהגהות מיימוניות הלכות סנהדרין סוף פרק ו' שהייתה הישיבה הגדולה באותה תקופה.

ומבאר הרבי (ליקוטי שיחות כרך טז עמ' 120 הערה 54):

להעיר שר' מתיא ניצוץ יוסף הצדיק (הובא ב'סדר הדורות' בערכו) – והרי ענינו של יוסף שכלכל את בני-ישראל במצרים, וממנו בא הכח לעבודת הבירורים ו(במילא) גאולת מצרים!

בבא בן בוטא היה דיין (ראה סדר הדורות בערכו) – כך מציין הרבי (לקוטי שיחות כרך טז עמ' 221).

כשערך סיום על מסכת מכות (ליקוטי שיחות כרך יט עמ' 67 ואילך) ציין הרבי (שם עמ' 77) את הנאמר בסדר הדורות אודות רבי עקיבא בערכו אות ב': בן... גר צדק.

לגבי סנהדרין גדולה שנבחרו מתוך סנהדרין קטנה – רובם מירושלים, אך נצטרפו עוד כמה וכמה מבבל – ראה ליקוטי שיחות כרך טז עמ' 376, ובהערה 24 מציין: "ראה סדר הדורות – בזמן דנס פורים".

בהדרן על מסכת כתובות שערך הרבי בהתוועדות יו"ד שבט תשל"ז (ליקוטי שיחות כרך ח"י עמ' 401) מציין את המובא בערך שמואל אות ג: רב ושמואל... עלו לארץ ישראל... ושניהם ירדו וכו'.

בזוהר פרשת לך פח, א ואילך (סתרי תורה) מסופר על ר' אבא שהכריז שכל הרוצה עשירות ואורך חיים בעולם הבא יבוא ויעסוק בתורה. הרבי האריך בביאור סיפור זה – ליקוטי שיחות כרך כ' עמ' 46 ואילך, ומציין בהערה 11:

ולהעיר שאם תימצי לומר שר' אבא שבזהר כאן הוא רב (ראה ניצוצי אורות לזוהר חלק ג' (אדרא זוטא) רפז, ב. ושם-נסמן. 'סדר הדורות' מערכת רב סעיף ח) נמצא שהוא הוא בעל המאמר (שבפסחים נ, ב. ועוד) ד"לעולם יעסוק אדם כו'". וב'צרור המור' פרשת וירא (עה"פ המכסה אני מאברהם) הביא סיפור זה בר' יוחנן.

לשמחה – מה זו עושה

במסכת מועד קטן כח, א מסופר על חגיגת "יומא טבא לרבנן" משום ש"נפקי לי [=יצאתי] מכרת", שערך ר' יוסף בהגיעו לגיל ששים.

את הסיבה שהביאה את רב יוסף שהיה בדור השלישי של האמוראים (ראה הקדמת הרמב"ם לספרו "היד". 'סדר הדורות' ד' אלפים תפב) לנהוג כן, דבר שלא מצינו אצל שאר התנאים והאמוראים שחיו לפניו למרות שרבים מהם הגיעו לגיל שישים – מסביר הרבי (ליקוטי שיחות כרך ה' שיחה לפ' ויצא) ומציין שם בהערה 20:

וגם בהסוגיא דמועד קטן שם גופא – שרב הונא הגיע לגבורות ורב חסדא חי תשעין ותרתין שנין [=92], והרי רב הונא ורב חסדא הוי לפני רב יוסף (ראה 'סדר הדורות' בערכם).

באגרת הרבי לגאון החסיד רבי שלמה יוסף זוין מיום ח' מרחשון תש"ח בעניין אמירת הלל בשחיטת פסח (ליקוטי שיחות כרך ז' עמ' 257; אגרות קודש כרך ב' עמ' רסא) מסיים הרבי:

ולהעיר מתיאור סדר קרבן פסח המובא ב'סדר הדורות' (שנת ב' אלפים תתקל"ה) שכותב שהכהנים אמרו את ההלל. ובנוסח סיפור זה שבסידור יעבץ שגם בעל הקרבן אמרו...

טעות המדפיס

באגרת הרבי מא' מר-חשון תש"י (אגרות קודש, ליקוטי שיחות כרך ז' עמ' 364):

שוב מצאתי ב'סדר הדורות' חלק תנאים ואמוראים מערכת אבטולמוס, ומציין שם לספר גלגולי נשמות בסוף הספר וחסד לאברהם מעין ה' נהר כ"ה.

ומה שכתוב בכל [=ספרים] הנ"ל כדבר ידוע, שאבטליון למד עם תלמידים שאינם מהוגנים ונעשו צדוקים – צריך-עיון-גדול איפה מסופר זה. ולולא דמסתפינא [=לולי הייתי חושש], הייתי אומר בפשיטות, דבכתב-יד הראשון היה כתוב אנט', והכוונה לאנטיגנוס איש סוכו, והמעתיק נתחלף לו בין נו"ן לבי"ת, ופירוש הראשי-תיבות אבטליון.

ובכל זאת מציע הרבי הסתייגות מה'תיקון':

אבל קשה לשבש דפוס כל ספרים הנ"ל וגם במדרש תלפיות מערכת גלגולים שבכולם כתוב אבטליון...

ובמכתב נוסף (לקוטי שיחות שם):

קשה בעיני להוסיף, כהשערת כת"ר [=כבוד-תורתו] מדעת עצמנו שורות אחדות... מה-שאין-כן בתקון שהצעתי במכתבי, שהמעתיק נתחלף לו אות נ' באות ב' שצורתן דומה ביותר שהיא שגיאה קלה ביותר ובמילא גם מצויה.

הולדת והילולת הרמב"ם

במכתב כללי מיום י"א ניסן תש"נ (ליקוטי שיחות כרך לז עמ' 161 הערה "כלשון הרמב"ם"):

ולהעיר שיום הולדתו [=של הרמב"ם] הוא בערב פסח – סדר הדורות ד' אלפים תתקכז, מספר יוחסין מאמר ד' (דורות האחרונים).

ואילו במכתב פרטי (אגרות קודש כרך ל' עמ' צה) מצטט הרבי:

...וראה זה פלא שב'ספר היוחסין' מאמר ה' (וכן צריך להיות [=לתקן] ב'סדר הדורות') כתב שמצא "בספרים קדומים שנולד בערב-פסח יום שבת שעה ושליש אחר חצות היום" – דיוק שלעת-עתה לא מצאתי כמוהו ביום הולדת וכיוצא-בזה.

גם לגבי הדיון בתאריך פטירת הרמב"ם מצטט הרבי (ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 26 הערה 1) מ'סדר הדורות' ד' אלפים תתקכז – שהתאריך הוא כ' טבת ולא כפי הנאמר במקומות אחדים "כ"ד טבת".

תלמיד הרמב"ן

בליקוטי שיחות כרך לז עמ' 100 הערה 75:

כידוע דברי ר' דוד הנגיד (נכדו של הרמב"ם) ש"משנה תורה שחיבר זקנו הרמב"ם מתחיל בשם המפורש" – סדר הדורות ד' אלפים תתקכז. שם הגדולים להחיד"א מערכת רמב"ם. וראה גם "פירוש" לריש הלכות יסודי התורה – וראה בארוכה הדרן על הרמב"ם תשל"ה סעיף יז ואילך. תשמ"ח סעיף ב (ספר השיחות תשמ"ח חל' א' עמ' 207 ואילך)

[וראה גם ליקוטי שיחות כרך כה עמ' 427 הע' 37. כרך ז"ך עמ' 298 הע' 124. כרך כט עמ' 305 הערה 35].

את הסיפור המופלא על ר' אבנר תלמיד הרמב"ן שיצא לתרבות רעה ואחר כך שב בתשובה שלימה וביקש תיקון – הביא הרבי בש"פ האזינו תשמ"ב – מ'סדר הדורות'.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)