חמישה מינים
"לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצווה אתכם ולא תגרעו ממנו, לשמור את מצוות ה' אלוקיכם אשר אנכי מצווה אתכם" (דברים ד,ב). "לא תוסיפו" – כגון חמש פרשיות בתפילין, או חמשת מינים בלולב, וחמש ציציות; וכן "ולא תגרעו".
(רש"י)
תרופה במינון נכון
התורה היא סם חיים, תרופה שבאה לטהר את האדם מכל הרע שבו. לפיכך "לא תוסיפו... ולא תגרעו" – תרופה יש לקחת לפי מידה בדוקה ומדודה. מידה קטנה יותר אינה מועילה, ומידה גדולה יותר מזיקה.
(רבי יהונתן אייבשיץ)
המוסיף גורע
סמיכות הציוויים "לא תוסיפו... ולא תגרעו" מלמדת שמי שעובר על "לא תוסיפו" סופו לעבור על "לא תגרעו", וכמאמר חז"ל (סנהדרין כט) "כל המוסיף גורע".
(הרבי מליובאוויטש)
איסור מדאורייתא ומדרבנן
"לא תוסיפו... לשמור את מצוות ה' אלוקיכם" (דברים ד,ב). אומר הרמב"ם (הלכות ממרים, פרק ב, הלכה טו) שהאומר על בשר עוף בחלב שאיסורו מהתורה, עובר בלאו של 'לא תוסיפו'. זהו "לשמור את מצוות ה'" – אסור לומר על דבר שאיסורו מדרבנן שהוא אסור מן התורה.
(חתם סופר)
לא לנטות
אדם מישראל צריך לנהוג בדרך הממוצעת, כדברי הרמב"ם בהלכות דעות. אסור להפריז בנטייה לצד כלשהו. כשם שהרשע עלול מצד טבעו לעבור על 'לא תגרעו', כך הצדיק עלול לעבור על 'לא תוסיפו' ולהחריב את העולם בצדקותו.
(עיטורי תורה)
מתי אין להוסיף
כאשר האדם עומד במצב רוחני שאינו שלם הוא זקוק לחומרות ולגדרים רבים, אבל במקום שיש דעה רחבה, אין מקום לחומרות ולגדרים. הציווי "לא תוסיפו... ולא תגרעו" קשור לפסוק שאחריו: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" – כשאתם דבקים בה' אלוקיכם אין לכם צורך בגדרים ובסייגים.
(רבי בונם מפשיסחה)
בלי טובות
יום אחד באו אל רבי עזריאל הילדסהיימר נציגי תנועת הרפורמה ונכנסו עמו לשיחה על הצורך בתיקונים שיקלו את עול המצוות ויהיו הכול יכולים לקיימן. השיב להם רבי עזריאל: בתורה נאמר "ולא תגרעו ממנו לשמור את מצוות ה' אלוקיכם". הכוונה היא שלא תגרעו מן המצוות אפילו כביכול כדי לשמור את מצוות ה'.
הוספה במצווה עצמה
בפרשת ראה (דברים יג,ד) נשנה הציווי "לא תוסף... ולא תגרע". אלא שכאן הציווי נאמר בלשון רבים ושם בלשון יחיד. כי כאן הכוונה שלא יוסיפו על תרי"ג מצוות בכלל, ושם הכוונה שבאותה מצווה עצמה לא יוסיפו ולא יגרעו.
(הגר"א) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
