נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1096- כל המדורים ברצף
	בשבת חזון רואים את בית-המקדש בראייה מוחשית
	נרקוד בתשעת הימים
	ניתן לחשוב שתי מחשבות יחד?
	הלכות ומנהגי חב"ד

כמה וכמה פעמים במהלך התוועדויות וכן במענה פרטי התייחס הרבי לעובדה שאי אפשר לחשוב שתי מחשבות בבת אחת * עם זאת, לא הזכיר במפורש את דברי אדמו"ר הזקן בנושא, דברים שנידונו בדברי האחרונים * אסמכתאות לדברי הרבי וניסיון לבאר את דעת אדמו"ר הזקן * רשימה נוספת בסדרת "יסודתו בהררי קודש"

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

הפלאת כ"ק אדמו"ר מהר"ש

"...שהרי על פי הלכה אי אפשר לחשוב שתי מחשבות בבת אחת", התבטא הרבי בליל הושענא רבה תשמ"ה (התוועדויות תשמ"ה, כרך א' עמ' 335) והוסיף:

ובפרט כאשר מחשבה אחת קשורה עם עניין השמחה, עניין שלמעלה ממדידה והגבלה, שאז קשה ביותר לחבר זאת עם עניין נוסף.

ועוד אמר הרבי: "וכפי שמצינו גם בהלכה – שאי אפשר לחשוב שתי מחשבות בעת ובעונה אחת" – בשבת קודש פרשת משפטים שקלים תשמ"ה (שם כרך ב' עמ' 1236) והסביר:

מכיוון שנדרש מיהודי להיות מונח בדבר עבודתו בכל מציאותו (כוחות פנימיים ומקיפים) באופן ש"כל מעיני בך" וממילא אינו יכול לעסוק בעניין שני...

כמעט שנה אחר כך, בי"ט כסלו תשמ"ו (התוועדויות תשמ"ו, כרך ב', עמ' 45) אומר הרבי:

...ומכיוון שאי אפשר לחשוב ב' מחשבות בבת אחת (כפי שמצינו גם בנוגע להלכה) – אפילו בנוגע לכוונה ומחשבה, ולדוגמא: "לשמן ושלא לשמן" או "שלא לשמן ולשמן" (זבחים יג, א – במשנה ושם נסמן).

התבטאויות מוקדמות יותר מצינו בהתוועדות ליל י"ג תשרי תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמ' 145-146):

ישנו עניין בשולחן-ערוך (בנוגע לכמה עניינים) שאי אפשר לחשוב ב' מחשבות בבת אחת.

ועם זאת יש יוצא מן הכלל (שם):

כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם שאדמו"ר מהר"ש היה יכול לחשוב ב' מחשבות בבת אחת – אבל סיפור זה בא להורות על עניין של הפלאה מיוחדת, כי בפשטות (על פי שולחן ערוך) אי אפשר לחשוב ב' מחשבות בבת אחת.

[בספר 'שמועות וסיפורים', להר"ר רפאל נחמן הכהן ח"ב עמ' 52 אות לט – הובאו הדברים על הרז"א שכך שיבחו כ"ק אדמו"ר מהר"ש].

וכך גם במענה הרבי משנת תש"מ (נדפס ב'התקשרות' גליון מג עמ' 14):

על פי דין אי אפשר ב' מחשבות בבת אחת וכשיתקע מחשבתו בחוזק במחשבה אחרת במילא תיבטל מחשבה הנ"ל.

"צריך עיון" מכוון למי?

המעניין לגבי כל התבטאויות אלו, שהרבי לא הזכיר במפורש את דברי אדמו"ר הזקן ב'קונטרס אחרון' סימן עג סעיף כא ס"ק ג' שכתב: "צריך עיון אם אפשר להרהר שני הרהורים בבת אחת".

דברי אדמו"ר הזקן נידונו אצל גדולי ישראל האחרונים (ראה 'הערות בשו"ע אדמו"ר הזקן', כולל צמח צדק, ירות"ו תשל"ז עמ' עמ' 68-69). היו שביקשו לתמוה על הספק ("צריך עיון") שהרי כתב הראב"ד (הל' פרה אדומה פרק שביעי הלכה ג') במפורש ("כללו של דבר") ש"אין אדם יכול לכוון דעתו לשני דברים כאחד".

[וכן מצינו 1) להמאירי בגיטין נג, א: "שאי אפשר לאדם לכוון לשני דברים כאחד". וכן 2) נמצא בכתב-יד של רבי יהודה החסיד: "אדם לא יוכל לחשוב שתי מחשבות"].

מאידך מצינו לאחרונים (חידושי רבי משה-יהושע לייב דיסקין ברכות) הקובעים, כי "לכאורה מוכח, דאפשר להרהר שני דברים כאחת", שאם לא נקבל זאת ('דאלת"ה' – דאי לא תימא הכי) איך תיתכן מציאות של הרהור בקריאת-שמע "הא על כל פנים פסוק ראשון, צריך גם כוונת הענין נוסף לכוונת התיבות ואיך יכוון שני דברים כאחת"?

היו (רא"ח נאה ז"ל) שסברו שאין זה מדברי אדמו"ר הזקן כלל!

אמנם, כקביעת הרבי שאכן אין שתי מחשבות כאחת, נמצא גם ב'פלא יועץ' (לר"א פאפו) ערך הסח הדעת, שם נאמר: "ומאחר שאין דעת האדם סובל לחשוב שתי מחשבות כאחת" (לכן "בבוא אליו מחשבות אלו שצריך להסיחן – יחליפנה וימיר אותה רע בטוב"). כמו כן שם ערך פחד: "שאין הלב יכול לחשוב שתי מחשבות יחד" (ולכן להפיג פחדו יוכל "על ידי העמק במחשבות טהורות שיחשוב... ויסיח מליבו הפחד ויפנה לבבו למחשבות אחרות").

קודש וחול או מחשבות סתם

ייתכן ולדעת הרבי (בביאור דעת אדמו"ר הזקן), דברי הראשונים – ששללו מכל וכל שתי מחשבות כאחת – מוסבות על רוב בני אדם, או גם על דרך הרוב, כשמדובר במחשבה מסוג נעלה, כפי שמדגיש "ובפרט כאשר מחשבה אחת קשורה עם עניין השמחה, עניין שלמעלה ממדידה והגבלה כו'". מה שאין כן בצדיקים או יוצאים מן הכלל (כדוגמת אדמו"ר מהר"ש וכן בנו הרז"א).

וידועים דברי הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה פכ"ב הלכה כא) "יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה... שאין מחשבת כו' מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה".

וכן כתב רבינו יונה (משלי ו, כד; אבות ה, א) "כי מחשבת התורה לא תכון נגד עיניו בעוד ליבו פונה אל האישה ואל השיחה כי הם שתי מחשבות שאין הלב סובלתם יחד". וכן מצינו לרבינו יהודה החסיד בסימן תשמג (וכעין זה בסימן טז): "כל אותם שמהרהרים ואינם מבטלים הרהורם [=על ידי] בתורה או בשאר דברים – לעתיד לבוא הקב"ה ישבר את ליבם" [וראה שם סימנים קעה; תשעו; תתקמא].

מקורות אלו מבליטים, אפוא, את מחשבת התורה דווקא כמבטלת מחשבות אחרות לעומת-זה, ולא סתם שתי מחשבות (– בענייני עולם, שאין ביניהם הניגוד המוחלט כמו בין מחשבת התורה למחשבה בענייני עולם, ואולי יש כן מקום להרהור בשני עניינים כאחד). ומכאן אדרבה אפשר להוכיח מדוע כתב אדמו"ר הזקן את ה"צריך עיון" – ועוד חזון למועד.