בין אלפי איגרותיו של הרבי מוצאים אנו רק עשרות בודדות של ההתבטאות "התענגתי" "לעונג היה לי" * בעיקר בתחומים של לימוד ושיעורי תורה, חינוך הכשר והחזקתו * אך בקצה השני – גם יחידים ובודדים זכו לביטויים כאלו, באהבת ישראל אינסופית מצד הרבי, שהתענג בהתקדמותם והצלחתם * "עונג עליון" – בבואנו מג' תמוז
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
עונג משיעורי תורה וחסידות
"לעונג רב היו לי בשורותיו אודות השיעורים ברבים בכלל וסדור למוד דברי-אלוקים-חיים בפרט ובכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר... בפרטי פרטיות" כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גורליק בכ"א סיון תש"י (אגרות-קודש כרך ג' עמ' שכג-ד).
גם בט"ז טבת של אותה שנה – פחות מחודש לפני הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ – כותב הרבי לאחד החסידים (שם עמ' רלב):
מכתבו בעתו קבלתי וקיבלתיו בעונג להיוודע אשר שלום לו וקובע עתים ללימוד שיעורים בדא"ח.
בי"ט כסלו ("חג גאולתנו ופדות נפשנו") תשי"א (אגרות-קודש כרך ד' עמ' פח) כותב הרבי לנער צעיר:
שלום וברכה!
בעונג קראתי מכתבך בו אתה מודיע שהינך לומד החומש ורש"י וגמרא בבא מציעא.
מורי וחמי אדוננו מורנו ורבינו, הריני כפרת משכבו, היה תמיד מברך את אלו הנערים אשר היה שבע רצון מהם בברכה, שיגדלו ויהיו יראי-שמים חסידים ולמדנים. וכן [הנני] שולח לך ברכה זו, שתגדל והיית ירא-שמים חסיד ולמדן תלוי במידה גדולה ברצונך אתה, שתתפלל בכל יום מתוך הסידור, ושתלמד בשקידה ותקיים את המצוות אשר אתה מחוייב בהן.
תודיעני מזמן לזמן על אודות למודיך.
בברכה שתצליח בלמודיך,
מנחם שניאורסון.
ועוד מצינו בכ"ד מר-חשון תשי"ז (אגרות-קודש כרך יד עמ' קיא):
נעם לי לקבל מכתבו... ולקרות בו אודות חיזוק השיעור בדא"ח... ואשרי חלקם.
עשר שנים קודם לכן:
בט' מרחשון תש"ז (אגרות-קודש כרך ב' עמ' קעח) כותב הרבי להרה"ח ר' אברהם גולדברג:
במענה על מכתבו מכ"ח אלול ה'תש"ו, שמחתי לשמוע כי בא בשלום לארצנו הקדושה תבנה-ותכונן-במהרה-אמן והתענגתי כי מצא את סביבת אנ"ש שי' אשר יוכל לרוות שם את צמאונו ללמוד התורה ולדעת את דרך ה'.
ואת אסיריו
גם אסיר יהודי בכלא זכה למענה הרבי (ה' מרחשון תשמ"ב, לקוטי-שיחות כרך כד עמ' 358) כדלהלן:
בעונג ובשמחה קראתי הבשורה הטובה על דבר השעורים בתורה שאתה וחבריך מקיימים בכלא בכל שבוע. ובודאי... תמשיכו לזה [=תצליחו לצרף] עוד כמה וכמה חברים הנמצאים שם, לקחת חלק בקביעות עתים לתורה.
לאנ"ש יוצאי מדינות חבר העמים – "להולכי גולה אחר גולה" כתב הרבי בי"ב אדר תש"ו (אגרות קודש כרך ב' עמ' צח) "בעונג קבלתי מכתבם".
ולשון כזו "בעונג קבלתי מכתבם ובעת התועדות האמורה" [=התוועדות ומסיבת מלוה-מלכה דפרשת חיי שרה] – כתב הרבי לאישיות מסוימת בכ"ח מר-חשון תשכ"ב (אגרות-קודש כרך כב עמ' לד).
ובראש-חודש תמוז תשכ"א (שם כרך כ' עמ' ער): "בעונג רב קבלתי הידיעה על דבר החגיגה בקשר עם התחלתם להניח תפלין".
התבוננות עמוקה
ביו"ד אלול תש"ד (אגרות-קודש כרך א' עמ' שכה):
"התענגתי לקרוא מאמרו, לראות אשר הוגה דעות הוא בענינים עמוקים כאלו ומתעניין בהם בהסתכלות חזקה כל-כך..." – הרבי מודה לו על כי הוא מבקש לשמוע את חוות-דעתו.
לימוד ללא עירוב זר
התענגתי בתכנית הלימוד של המכון שצירף למכתבו ויהי-רצון שחפץ ה' בידו יצליח לנצל הזדמנות זו להחזקת היהדות האמיתית והפצתה ברוח ישראל סבא וכיון שכותב שהוא המייסד וגם העומד בראש בודאי בידו להבטיח (באווארענען) שיהיו כל הלימודים על טהרת הקודש ולא יתערב זר חס-ושלום בתוכו...
– כך כתב הרבי להרה"ג ר' הלל מדליה רבה של ליאז בבלגיה (ה' אדר-שני תשי"ז – אגרות-קודש כרך יד עמ' תע).
חינוך הכשר
בט' טבת תשי"א (אגרות-קודש כרך ד' עמ' קי) – להרה"ח ר' מאיר הכהן:
התענגתי לשמוע מפעולותיו הטובות בשדה חינוך הכשר, ובטח יוסיף אומץ בזה, וידוע מאמר רז"ל פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם, אשר על ידי התחלת הפעולה דאתערותא דלתתא מסייעין בידו הרבה והרבה שיהיו הפעולות בהצלחה ויראה פרי טוב בעמלו.
באותה שנה, בכ"ח מר-חשון (שם עמ' נד), לר' יצחק אהרן גולדין:
בעונג קראתי מכתבו... המודיע אשר התחילה התעמולה בענין התלמוד-תורה וכן בדבר המלמדים ההולכים אל התלמידים ללמוד עמהם בבתיהם.
ובקיץ שקדם לה – בכ"ה אלול תש"י (אגרות-קודש כרך ז' עמ' תעא) כתב הרבי להרה"צ רבי מאיר אבוחצירא: "בעונג רב קראתי את מכתב כת"ר [כבוד תורתו]", אשר מוכנים להשתתף בארגון עבודת החינוך בצפון אפריקה.
"ובעונג קראתי את הדו"ח המפורט מהתרחבות עבודתם" להנהלת ישיבת תומכי-תמימים לוד (אגרות קודש כרך ג' עמ' שי).
ותומכיה מאושר
התענגתי לשמוע כי יסדו בעזר-השם-יתברך ועד להחזקת ה'מרכז לעניני חינוך', 'מחנה ישראל' ו'קה"ת' ובטח כבר ניגשו לפעולות ממשיות,
והנני שולח ברכתי לחברי הועד הנועדים להתחזק לזכות בעבודת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ
..וכשיתבוננו היטיב על החובה והזכות האלו יתגבר בהם הרצון ואפילו היכולת, וחפץ הוי בידם יצליח.
מדברי הרבי – בה' מנחם-אב תש"י (אגרות-קודש כרך ג' עמ' שי).
ובי"א אדר שני תש"ח (אגרות-קודש כרך ב' עמ' שיד) "מכתבו בעונג קבלתי כי שמעתי מפעולותיו לחיזוק התורה-והמצוה ובפרט בשדה החינוך...".
בי"א מנחם אב תש"י (אגרות-קודש כרך ג' עמ' שי):
במענה על מכתבו מז' מנחם אב, התענגתי לשמוע כי מוצא מקום לעשות [=לפעול] עם עצמו וכן עם הזולת, ובודאי יהיה בהצלחה ואשמח לשמוע בשורות טובות מפעולותיו.
בכ"ח שבט תשל"ה, כתב הרבי במענה להחלטות טובות בקשר עם יום הסגולה יו"ד שבט;
ומטובו למסור להתלמידות הכרת תודתי בעד העונג והנחת רוח שגרמו לי..
למר צבי איצקוביץ ראש עירית לוד, שסייע רבות למוסדות החינוך על טהרת הקודש בעירו, כתב הרבי בי"ד כסלו תש"ל (אגרות-קודש כרך כו עמ' רנב):
מזמן לזמן אני דורש לשלומו מאנ"ש שי' תושבי לוד ומקבל גם אישית פרישת-שלום ממנו על-ידי המבקרים משם. ועתה התענגתי במיוחד לקבל פרישת-שלום ממנו על-ידי הרב אפרים שי' וואלף שמסר לי גם מכתבו מיום ט' כסלו.
"ביחוד התענגתי לקרוא במכתבו על דבר ביקורו בכפר חב"ד... ועל דבר הנחת רוח ששבע מביקורו והתרשמותו", בג' טבת תשי"ט (אגרות קודש כרך חי עמ' קיח).
בר"ח אדר תש"ל (אגרות-קודש כרך כו עמ' שיט) לחבר הכנסת צבי גרשוני:
ידידנו... הביא לי פרישת-שלום מכבודו וגם מסר מכתבו, שהיה לי לעונג רב.
בדומה לזה למר אברהם זילברברג (שם עמ' שכ):
לעונג היה לי לקבל פרישת שלום מכ'... שמסר לי גם מכתבו.
ועל גמילות חסדים
"בעונג קבלתי מכתבם מבשר טוב אשר המלוה מלכה השנתי של החברה 'גמילות חסדים שומרי שבת' תתקיים במוצאי שבת קודש..." זה היה משפט שגרתי קבוע במכתב ששיגר הרבי לכבוד אירוע זה [ראה לקוטי שיחות כרך לו עמ' 242 (תשמ"ז), 244 (תשמ"ח), 246 (תשמ"ט) 248 (תש"נ), 251 (תנש"א) 253 (תשנ"ב)].
אל בית יעקב – הנשים
"בעונג קבלתי החוברת הראשונה ויהי-רצון שתהיה התחלה טובה, וככל הענינים של תורה וקדושה יהיה גם מפעל זה באופן של עליה והתקדמות מחיל אל חיל" כתב הרבי בכ"ב אייר תשכ"ז (לקוטי שיחות כרך לז עמ' 182), הדברים נכתבו אודות חוברת מיוחדת לנשי ישראל.
השפעה על איש הספר
בנר שמיני דחנוכה תשי"ז (אגרות קודש כרך יד עמ' רמ) כתב הרבי לסופר א. שטיינמן:
גרם לי לעונג ושמחה מיוחדת בקשר עם הופעת ספרו הנ"ל ['משנת חב"ד'];
מקווני שלא יקפיד אם אעיר גם כן על עוד מה שגרם לי עונג ושמחה מיוחדת בקשר עם הופעת ספרו הנ"ל, והוא, שקבלתי תיכף תגובות שונות מחוגים שונים ובהם כאלו שטענו היתכן? שהרי תורת חסידות חב"ד היא פנימיות התורה ובלשון משל הידוע מכ"ק רבינו הזקן שהוא בדומה לאבן טובה בכתר המלך (הוא מלכו של עולם) אשר בה תלויה לא רק חשיבות הכתר אלא גם חוזק עצם ענין המלוכה. ופשוט אשר כל העוסק בלימוד תורה זו אפילו לעצמו, ועל אחת כמה וכמה אם גם בהסברה לאחרים ובהפצתה בין חוגים רחבים, שצריך להתאים את חייו לעניני תורה זו ולדרישותיה, ובאם אין התאמה זו איך יתקיים בזה מאמר חכמינו ז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה?
וענין העונג והשמחה הנ"ל הוא שהרי דברים ק"ו: ומה אם אלה המגיבים שאין להם ידיעה מספיקה, ואין צריך לומר הבנה עמוקה, בתורת חסידות חב"ד, בכל זה עמדו על הנקודה הנ"ל עד כדי שלילת מנוחתם, הרי בודאי שכן הוא אצל כ[בודו] – שהקדיש מזמנו ושימת לבבו ונפשו, ובטוחני אשר מפנימיות נפשו, ללימוד והתעמקות בתורת חסידות חב"ד.
מכתבים לתלמידות
"המכתב שלכן הגיע לידי וגרם לי עונג רב", בג' סיון תשכ"ה (כרך כד עמ' שצח) לתלמידות כיתה א' בי"ס חב"ד מושב מיטב ד.נ. הגלבוע.
"בעתו ובעונג רב, קבלתי פ"ש מכן" – אסרו חג השבועות תשכ"ה לתלמידות בי"ס המקצועי כפר חב"ד (שם עמ' תב).
שמחה לרגל הדפסה
במכתבו למר שז"ר (אגרות קודש כרך כג עמ' תכ), לרגל הדפסתם של הלכות תלמוד-תורה לאדמו"ר הזקן בשנת תשכ"ה כתב הרבי: "ובעונג מיוחד הנני לצרף בזה טופס ראשון שזה עתה הביאו מבית הכורך...".
עם הרבי בהקפות
יהושע פרט היה מאנשי הקונסוליה הישראלית בנ.י. בשנות השבעים למניינם, ועסק בין השאר בענייני עליה מברית-המועצות.
בליל שמחת-תורה תשל"ב נכח מר פרט בהקפות של הרבי עם עוד נציגים של המשלחת [ועמם גם כמה מיהודי רוסיה], ובימים שלאחר מכן קיבל את מכתב הרבי שכתב לו כך (אגרות קודש כרך ז"ך עמ' רמח):
מנצל אני הזדמנות זו להביע גם בכתב העונג והקורת רוח שנגרמו לי על ידי האפשרות לבלות על-כל-פנים חלק מהשמחה של שמחת תורה ביחד עם מר וחבריו שיחיו, ובצוותא עם אחינו שבאו משם, ובסגנון הידוע, בנערינו ובזקננו בבנינו ובבנותינו (אף שהנשים היו בעזרת נשים, כמובן).
מאלף הוא איחולו של הרבי בסיום המכתב:
ויהי רצון אשר עוד כמה וכמה מהם יצאו בקרוב ממש מצרה ושבייה לרווחה לאורה ולגאולה ויחוגו שמחת תורה הבא-עלינו-לטובה [=תשל"ג] בבתי כנסיות ובבתי מדרשות מתוך הרחבה ושמחה אמיתית ומלאה...
עסק פמוטות
אחת מאלמנות צה"ל שעמדה בקשר עם נציגת חב"ד לעידוד האלמנות הגב' שפרה יהודית מרוזוב תחי' –כאשר נישאה בשנית, כתבה לרבי, וזכתה לקבל מכתב מיוחד (אגרות-קודש כרך ז"ך עמ' קד) בו התייחס הרבי לעיסוקם של בני הזוג ביצירת פמוטים, ועודדם להמשיך בעסק זה למרות שהדבר לא השתלם דיו מבחינה כלכלית:
ובמיוחד גרם לי תענוג מה שצירפה מעבודתה ועבודת בעלה שי'... תודה לבבית על המציאו לי מעבודתו האמונה שכאמור גרם לי נחת רוח ועונג על ידי זה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
