חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:41 זריחה: 5:36 ו' בסיון התש"פ, 29/5/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נשמה מעבר לחלון
מעשה שהיה

נושאים נוספים
שיחת השבוע 1484 - כל המדורים ברצף
המניע הנסתר שמאחורי הטיעונים
יש חדש
חיבת הנשים לארץ ישראל
שילוח המרגלים
מתי לדבר
חיבור שיוצר שלמות
נשמה מעבר לחלון
הארץ הרוחנית
"הציצית הצילה את חיי"
הנחת תפילין לערל

שעת בוקר מאוחרת בברדיצ'ב. בבית הכנסת של חסידי צ'רנוביל כבר נסתיימו מנייני תפילות שחרית, ופתאום נכנס פנימה אדם זר. הוא ניגש אל אחד החסידים ואמר: "רצוני לתת לחסידים יין-שרף לאמירת 'לחיים'. היכן אפשר למצוא חסידים בשעה זו?".

החסיד ביקש ממנו להמתין כמה רגעים. הוא יצא מבית הכנסת, ושב בלוויית כמה מחבריו. "אם תאמרו עמי 'לחיים', אקנה בעבורכם יין-שרף ככל שתרצו", הבטיח האורח.

"בשעת צהריים זו נעדיף לשתות יין", השיבו החסידים, והאיש נענה. יצאה החבורה אל בית המזיגה, ושם הורה האורח למוזג לתת לבני החבורה יין על חשבונו.

"מדוע אינכם שואלים אותי מדוע אני מחלק יין חינם באמצע היום?", שאל האיש את החסידים.

"אם תיתן לנו עוד כוס יין, נשאל", השיבו החסידים בחיוך.

הוסיף להם האיש עוד כוס יין, ואז ביקשו החסידים כי ישתף אותם בסיפורו. נשם האיש עמוקות ופתח:

הכול התחיל לפני כמה שנים, כאשר נסעתי אל היריד הגדול. נטלתי עמי ארבע-מאות רובל כסף, שבהם ביקשתי לקנות סחורה.

בחדר שקיבלתי במלון המקומי לן עוד יהודי. שוחחנו קצת בטרם עלינו על משכבנו, והוא סיפר לי כי בא אל היריד כדי לנסות לשפר את מצבו הכלכלי. גם הוא הביא עמו ארבע-מאות רובל כסף, שאותם לווה מידידיו וממכריו, בשאיפה לקנות סחורה בזול.

הבוקר הגיע. האיש אסף את חפציו ויצא מן החדר. הוא לא שם לב ששכח את צרור כספו על מיטתו. אודה ואבוש, שכאשר הבחנתי בצרור הכסף, ניצתה בי מלחמה אדירה. בסופו של דבר גבר עליי יצרי, ומיהרתי לטמון את הצרור באמתחתי.

לא חלף זמן רב והאיש חזר נסער למלון, בוכה על אבדן כספו. עדיין הייתה בליבו תקווה למצוא את הכסף בחדרו. עשיתי את עצמי משתתף בצערו ואף ניסיתי לסייע לו בחיפושים, ומובן שאלה עלו בתוהו. "ככל הנראה נפל הצרור מכיסך בהיותך ברחוב", אמרתי לו.

האיש שב לביתו במפח נפש. האנשים שהלוו לו את הכספים היו משוכנעים כי גנב את כספם. איש לא האמין לו. הדאגה והבושה דרדרו את מצבו. הוא חלה, וכעבור זמן השיב את נשמתו המיוסרת לבוראו. בני משפחתו, שסבלו כל השנים עוני ומחסור, נקלעו עכשיו לחרפת רעב של ממש.

באותה שעה האיר לי המזל פנים. עשיתי חיל בעסקיי והתעשרתי. ההצלחה סִחררה את ראשי ושכחתי לגמרי את האיש האומלל שגנבתי את צרור כספו.

לילה אחד הופיעה בחלומי דמותו של האיש. "וכי אתה חושב שהעולם הפקר?!", התריס כלפיי. "אני תובע אותך בבית דין של מעלה".

בבוקר התעוררתי בבהלה. מילותיו של הנפטר הלמו בי. ניסיתי להדחיק את דבר החלום. "חלומות שווא ידברו", ניחמתי את עצמי.

אלא שגם בלילה הבא חזר והופיע האיש בחלומי, וכשהופיע בשלישית – הבנתי שיש דברים בגו. פחד נורא נפל עליי. משמעות ההזמנה לבית דין של מעלה הייתה ברורה.

שוב ושוב הופיע הנפטר בחלומותיי. הפחד והאימה רדפו אותי גם בימים. חדלתי מלאכול. מצבי הבריאותי הידרדר. חשתי כי כוחותיי אוזלים.

החלטתי לשים את פעמיי לקרלין הסמוכה, אל הצדיק רבי אהרון. בוש ונכלם עמדתי לפניו והתוודיתי על החטא הנורא שחטאתי. תיארתי איך נפלתי ברשתו של היצר. בדמעות בעיניי שטחתי את דבר החלומות הפוקדים את שנתי. "רבי", אמרתי לבסוף, "יודע אני כי חוטא ורשע הנני, אך מבקש אני דרך תשובה".

הביט בי הצדיק ואמר: "בפעם הבאה שיבוא המת אליך, אמור לו ש'תורה לא בשמים היא' וכי אתה מבקש להתייצב לדין תורה אצל רבי אהרון מצ'רנוביל".

כך היה. בלילה הבא, כשבא המת לדרוש שוב דין תורה, השבתי לו כפי שהורה לי הצדיק. הנפטר הסכים. הוספתי וביקשתי ארכה כדי להתאושש מעט, וכעבור זמן נסעתי לרבי אהרון מצ'רנוביל.

בבוקר יום הדין התייצבתי בחדרו של הצדיק. עמדתי רועד ומכוּוץ מאימה. רבי אהרון קם מכיסאו וניגש אל החלון. כרבע שעה עמד כך, פניו פונות אל הרחוב, והוא אינו זע ממקומו.

לפתע ניתק מדבקותו. "ראה", אמר לי, "המת תובע את נפשך, אולם אני פוסק כלהלן: עשה אומדן של כל רכושך. מחצית מכל נכסיך עליך לתת לאלמנתו של המת וליתומיו". הצדיק שב אל החלון ושוב התכנס בהרהוריו.

כעבור דקות אחדות ניעור. "התובע מערער על פסק הדין", אמר. "לדבריו, מחצית הכסף שייכת לו מעיקר הדין, ועליך להוסיף ולשלם על מותו ועל הייסורים שנגרמו לו ולבני ביתו. ייתכן שטענתו צודקת, אך אינני מתכוון לשנות את פסק הדין. עשה כדבריי, ומובטח לך שלא יאונה לך כל רע".

חזרתי לביתי ועשיתי ככל שציווה עליי רבכם. הענקתי למשפחת הנפטר מחצית מכל רכושי, ומכאן והלאה חזרתי לישון בשלווה, והמת לא הטריד אותי עוד.

"מבינים אתם?", אמר לחסידים המשתאים. "אני חב את חיי לרבכם. לכן החלטתי לכבד אתכם ביין משובח ולומר יחדיו 'לחיים'"...


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)