למעלה מהשבת
"וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא יב,ג). המילה, שהיא ביום השמיני, נעלה מהשבת, שהיא ביום השביעי. לכן עורכים את ברית המילה רק אחרי שעוברת על הילד שבת אחת, כי המילה נעלית ממנה.
(ספר המאמרים תשי"א)
קודש הקודשים
השבת היא בבחינת 'קודש', כמו שכתוב "ושמרתם את השבת כי קודש היא". אך כדי להגיע לקודש הקודשים, שלמעלה מהשבת, זקוקים למילה, שהיא בשמיני, הנעלית מהשבת.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
קשר נצחי
בברית מילה נוהגים לאחל לילד "כשם שנכנס לברית, כן ייכנס לתורה, לחופה ולמעשים טובים". שכשם שמהמצווה הזו אי-אפשר להיפרד לעולם, כך מאחלים לילד שגם משאר המצוות לא ייפרד לעולם.
(עיטורי תורה)
בלי כוונות זרות
כשם שהתינוק נכנס לברית בלי גאווה ובלי כל פניות או כוונות זרות, כן ייכנס לתורה ולחופה.
(מאוצרנו הישן)
חינוך בבגרות
בברית מילה, אחרי ברכת המזון, מברכים את ההורים: "ויזכו לגדלו, לחנכו ולחכמו". והלוא חינוך הילד מתחיל בעודו קטן, ואם כן היו צריכים לומר "לחנכו ולגדלו"? אלא שילד קטן קל לחנך, הקושי מתחיל בבנים הגדולים. כוונת הברכה היא שיזכו לחנכו בדרך התורה גם לכשיגדל.
(הרב יהושע-לייב דיסקין)
גילוי שם הוי-ה
מצוות מילה מושכת את גילוי שם הוי-ה, כפי שנרמז בפסוק (דברים ל,יב): "מי יעלה לנו השמימה" – ראשי תיבות 'מילה', וסופי תיבות 'הוי-ה'. לכן נקבעה מצווה זו ביום השמיני, שכן המספר שמונה רומז לגילוי שם הוי-ה שיהיה לעתיד.
(לקוטי תורה)
איחוד בבשר
במצוות מילה בא לידי ביטוי האיחוד הפנימי והעמוק בין הקב"ה לישראל. הברית ביניהם חתומה בבשר הגשמי, ובלשון הכתוב (בראשית יז,יג): "והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם".
(הרבי מליובאוויטש)
שינוי ניכר
קיום מצווה מחבר את האדם, מקיים המצווה, עם הקב"ה, ולכן מצווה היא מלשון צוותא וחיבור. אולם חיבור זה אינו ניכר בגוף האדם שמקיים את המצווה. בזה ייחודה של מצוות מילה, שהשינוי הנפעל על-ידי המצווה ניכר בבשר הגשמי, לעיני בשר.
(לקוטי שיחות) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
