אווירת הקיטוב שנוצרה בתקופת הבחירות, בחסותם של כלי התקשורת, והאמירות המתלהמות שהוסיפו עצים למדורה הבוערת, הטרידו את יהודה לויכטר (36), מוזיקאי פורה. הוא החליט שאין זו העת לשבת בבית ולהיאנח על המצב.
גייס אפוא כמה מחבריו, אף הם אנשי מוזיקה, ויחדיו יצאו למשימה מאתגרת: הופעות רחוב עם שירי יהדות מקוריים. "חשבתי שדרך המוזיקה אפשר לקרב בין בני-אדם, בלי המחיצה של במה ואולם", אומר לויכטר.
לנגן ברחוב
ההצלחה הייתה מרשימה. "סיימנו שבועיים של מסע רחב היקף", הוא מספר. "היינו בנתיבות, במעלה אדומים, בחברון, בראשון-לציון, בבית שאן, בבני-ברק, בתל-אביב – וזו רשימה חלקית בלבד. חרשנו את הארץ לאורכה ולרוחבה ושימחנו יהודים ברחוב. על-פי התגובות, עמדנו באתגר בהצלחה".
וכך זה התנהל: "כל יום התמקמנו עם החברים בנקודה אחרת. לפעמים הבאנו גם אמן מפורסם. התחברנו לנקודות החשמל של חנות הפלאפל המקומית והתחלנו לנגן ולשמח יהודים. בעיניי זה היה הערוץ הטוב ביותר לחבר אנשים ולהפיג את המתח. רבים ניגשו אלינו והודו לנו על היוזמה". אין זו הפעם הראשונה שלויכטר יוצא עם חבריו למסע מוזיקלי בחוצות: "גם במהלך מבצע צוק איתן יצאנו לשמח יהודים ברחוב".
פסטיבל אחרית הימים
לויכטר, שבעת האחרונה השיק אלבום בכורה, בא ממשפחה מוזיקלית ענֵפה במיוחד. אביו היה חלק מ'ילדי הפרחים' בארה"ב. לימים עלה לארץ והיה מחלוצי המוזיקה היהודית בירושלים. "כילד הייתי הולך עם אבי להופעות, וכלי הנגינה היו חלק בלתי-נפרד מהבית", מספר לויכטר. "טבעי היה שאלמד לנגן כמעט על כל כלי אפשרי. לא אשכח את אבי יוצא לנגן בבתי כלא, לשמח אסירים נדכאים, או בבסיסי צבא, שבהם שימח חיילים. רוח ההתנדבות הזאת חדרה לתוכי ונעשתה חלק ממני".
בהיותו בן ארבע-עשרה נפטר אביו פתאום, והניח מורשת מוזיקלית שבעקבותיה ייסדו יהודה ואחיו את 'פסטיבל אחרית הימים'. "בכל שנה התאספנו לשיר לזכרו של אבא וזה התפתח והלך", הוא אומר. "במרוצת השנים אירחנו את גדולי הזמרים. בהמשך הקמנו את להקת 'אחרית הימים', שהספיקה להופיע בפסטיבלים רבים, לצד הופעות וחתונות ברחבי הארץ והעולם. פעמים רבות מזמינים אותנו מרחבי העולם כדי לייצג את המוזיקה היהודית. זה מרגש אותנו בכל פעם מחדש, ואנו משתדלים לקדש שם שמים".
הפתעה באוניברסיטה
לא מעט סיפורים התרחשו ללויכטר בהופעותיו מסביב לעולם: "לפני ארבע שנים הופעתי באוניברסיטה בלוס-אנג'לס, שבה לומדים סטודנטים יהודים רבים. זמן קצר אחר שהתחלנו לשיר החלו כמה סטודנטים להפגין בקולניות נגד ישראל.
"בתוך המפגינים הבחנתי בצעיר בעל קוקו ארוך שפניו היו מוכרות לי. ופתאום נזכרתי: הוא למד איתי בתיכון לפני עשרים שנה! ניגשתי אליו. 'אחי, זיהיתי אותך', אמרתי לו. הוא היה מופתע. התחבקנו. בתוך פחות מדקה ההפגנה התקפלה"...
שמחה שמביאה קירוב. יהודה לויכטר
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
