בפרשתנו הקב"ה מצווה על חלוקת הארץ: "לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות". מתוך בני-ישראל הוציאה התורה את הכוהנים והלוויים, כפי שפוסק הרמב"ם: "כל שבט לוי מוזהרין שלא ינחלו בארץ כנען... שנאמר 'לא יהיה לכוהנים הלוויים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל'".
עם זה, בספרים ההולכים בעקבות הרמב"ם נאמר שרק בזמן הזה אין שבט לוי מקבל נחלה בארץ-ישראל, אולם לעתיד לבוא יהיה גם ללוויים חלק בארץ. הדבר מעורר שאלה, שהלוא הרמב"ם מונה במניין המצוות את מצוות לא-תעשה שאין לתת ללוויים נחלה בארץ-ישראל – וכי לעתיד לבוא תתבטל מצווה ממצוות התורה?!
הארץ המורחבת
התשובה לשאלה זו רמוזה בלשונו המדוייקת של הרמב"ם: "כל שבט לוי מוזהרין שלא ינחלו בארץ כנען". הרמב"ם אינו נוקט את הלשון הרגיל "ארץ-ישראל" או "בארץ", אלא משתמש דווקא בלשון "ארץ כנען".
יש כאן רמז, שהאיסור לתת לשבט לוי נחלה חל רק על ארצות שבעת עמי כנען, שכבשו ישראל בכניסתם לארץ; אולם לעתיד לבוא, כשיקבל עם-ישראל את שאר חלקיה של הארץ המובטחת – את ארצות קיני, קניזי וקדמוני – שם יקבלו גם הלוויים נחלה.
מתנה מיוחדת
הסיבה שהלוויים לא קיבלו נחלה בארץ כנען היא כדי שיוכלו להקדיש את עצמם לגמרי לעבודת ה', ולכן "הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין... אלא הם חיל השם". אולם החלק שיקבלו לעתיד לבוא בארצות קיני, קניזי וקדמוני אינה בבחינת 'נחלה', כמו ארץ כנען, אלא היא מתנה מיוחדת מאת הקב"ה, ועל-כן יכולים גם הלוויים לקבל חלק זה.
הדבר יובהר עוד יותר על-פי המשמעות הפנימית-רוחנית של ארץ כנען וארצות קיני, קניזי וקדמוני. ארץ שבעת עמי כנען מייצגת את עולם המידות, שבו שבע מידות. ארצות קיני, קניזי וקדמוני הן כנגד שלושת המוחין, חכמה, בינה ודעת.
מוחין ומידות
בזמן הזה עיקר העבודה היא בבירור המידות. כאן נדרשה עבודה של 'כיבוש' ו'מלחמה' – להשתלט על המידות הטבעיות ולבררן. לעומתן, בירור המוחין אינו בהישג-יד בזמן הזה, והוא יגיע לתיקונו רק בזמן הגאולה.
לכן שבט לוי, שעומד למעלה מעבודת הבירורים של המידות, אינו נוחל בארץ כנען, המסמלת את בירור המידות; אולם לעתיד לבוא, כשיגיע השלב של בירור המוחין, יהיה גם לשבט לוי חלק בזה, ולכן גם הלוויים יקבלו נחלה בארצות קיני, קניזי וקדמוני. וכאשר כל יהודי מבדיל את עצמו עכשיו מענייני העולם, הוא מתקרב עוד יותר לאותו הזמן שבו "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", בביאת משיח-צדקנו, שמתגלה תיכף ומיד ממש.
(לקוטי שיחות כרך לח, עמ' 103) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
