חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:59 זריחה: 6:51 כ"ד בתשרי התש"פ, 23/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שבעה נחלים
לומדים גאולה


מאת: הרב אליעזר ברוד
נושאים נוספים
שיחת השבוע 1475 - כל המדורים ברצף
לחשוב במושגים של גאולה
חדש על המדף
מחג משפחתי לנקודת האחדות
שביעי של פסח
גביע הזהב
חג הגאולה האחרונה
לחישה באוזן
שבעה נחלים
אז ישיר יהודה
'סעודת משיח' בערב שבת

על הגאולה העתידה נאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". לשון הפסוק הוא "כימי" (לשון רבים), שכן גאולת מצרים מורכבת משני שלבים – היציאה מהגלות בט"ו בניסן, והשגת החירות השלמה, בקריעת ים סוף. שני השלבים האלה יהיו גם בגאולה העתידה – תחילה קץ הגלות ואחר-כך הגאולה עצמה, עם כל גילוייהָ הנפלאים.

שיאה של גאולת מצרים היה בבקיעת הים, שבה התרחשה התגלות עצומה של הקב"ה. אף בגאולה העתידה תהיה שלמות הגילוי האלוקי בבקיעה של מים, כפי שנאמר (ישעיה יא,טו): "והחרים ה' את לשון ים מצרים, והניף ידו על הנהר... והִכהו לשבעה נחלים". והנביא מסיים: "כאשר הייתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים".

הפיכת אומות העולם

אלא שיש הבדל בולט בין שתי ההתרחשויות הללו: בקריעת ים סוף היה "גוזר ים סוף לגזרים", וחז"ל אומרים, שהיו שנים-עשר גזרים, כנגד י"ב השבטים, וכל שבט הלך במסילה המיוחדת לו; ואילו לעתיד לבוא יהיה "והִכהו לשבעה נחלים" – לא שנים-עשר אלא שבעה.

מה שני המספרים הללו מסמלים? 'שנים-עשר' – כנגד שנים-עשר שבטי ישראל; 'שבעה' – כנגד שבעת המקומות שאליהם גלו בני ישראל. הנביא (ישעיה יא,יא) מפרט מהיכן ייגאלו בני ישראל: "והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר יישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים". המפרשים מציינים, שאלה שבעת המקומות שאליהם יגלה עם ישראל.

גאולת מצרים הייתה קשורה במיוחד בגילוי הקדושה בעם ישראל, ולכן ההתגלות של קריעת ים סוף באה בצורת שנים-עשר גזרים, כנגד שנים-עשר שבטי ישראל. אבל ההתגלות האלוקית בגאולה העתידה תבטא את האחדות האלוקית הכוללת, כאשר גם הגויים ומקומות הגלות נכללים בתוך האמת האלוקית, ולכן ה'בקיעה' האלוקית לעתיד לבוא קשורה ב"שבעה נחלים".

הסכר נשטף

הגלות נמשלה לסכר אבנים העומד בדרכם של מים. במרוצת הזמן, כאשר לחץ המים גובר, הם ישטפו בעוצמה חזקה לאין-ערוך. דווקא המכשול מביא לידי הגברת הזרימה. אך יש מצב שלחץ המים גובר ומתעצם, עד שהוא סוחף איתו אפילו את הסכר עצמו. ואז זו זרימה אדירה, שבה שוצפים לא רק הררי מים אלא גם אבנים וסלעים, משברי הסכר שנשטף.

סכר המים הוא משל לגלות. אף היא כמו מכשול שמפריע ליהודי לחיות חיי תורה ומצוות כראוי. אבל המטרה הפנימית של הגלות היא לעורר כוחות נעלמים. דווקא בשל לחץ הגלות היהודי מתעורר להתחזק בתורה ובמצוות. וכאן יש שתי אפשרויות: ייתכן שהגלות רק תעורר את הכוחות הפנימיים הנעלמים שביהודי, והוא יהדוף מפניו את קשיי הגלות; אך ייתכן שבעקבות הגלות יתעצם כל-כך אור הקדושה, עד שיסחוף איתו גם את הגלות עצמה.

הדרך הראשונה היא גאולת מצרים. כשבאה ההתגלות בקריעת ים סוף – ראו בני ישראל את אור הקדושה שהושג על-ידי הגלות, ושהתבטא בשנים-עשר גילויים, כנגד י"ב השבטים. אך הגאולה הקרובה היא בעלת משמעות עמוקה יותר – מטרתה לסחוף גם את הגלות עצמה, את אומות העולם עצמן, שאף הן ייכללו בתוך האמת האלוקית של הגאולה. לכן כשתבוא הגאולה האמיתית והשלמה – ייבקע הנהר ל"שבעה נחלים", כנגד מקומות הגלות שיתבררו וייתַקנו.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)