מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

במכתב הרבי להגה"ח הרב דוד ע"ה חנזין  (אגרות-קודש חי"ד עמ' תקי, 'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"א עמ' סב) איתא: "בנוגע לתפילין לא שמעתי בזה הוראות, ואפשר ידוע מה לזקני אנ"ש באה"ק ת"ו, - נוהג אני, שגובה התפילין יהיה כאורכן ורוחבן - עיין ס' האשכול ובד"מ ועוד".

הרבי לא הזכיר אם מנהגו הוא בתפילין של ראש לבד או [כמדומה - כפי שנהג בפועל. ראה גם 'מנהגי מלך' עמ' 14] גם בתפילין של יד. ולפי המקורות שציין, הנה בדרכי-משה (סי' לב ס"ק טו) איתא: "ומדברי הרמב"ם [תפילין פ"ג ה"ב] משמע דלמצווה מן המובחר גם גובה הבתים יהיה כאורכן, ולא ראיתי נוהגין כן".

וברמב"ם בפנים שם: "כיצד עושין תפילין של ראש? לוקחין עץ מרובע, ארכו כרוחבו וכגובהו, ואם היה גובהו יותר על רוחבו או פחות ממנו אין בכך כלום. ואין מקפידין אלא על אורכו שיהיה כרוחבו...". ובהל' ד: "וכיצד עושין תפילין של יד? לוקחין עץ מרובע, אורכו כרוחבו, ויהיה גובהו כאצבע, או יתר על זה מעט או פחות מעט...".

אריכות לשון הרמב"ם בזה, שלא כדרכו כלל, צריכה ביאור, ואכ"מ. על-כל-פנים ברור מדבריו, שהעניין "מן המובחר" כלשון הדרכי-משה, הוא רק בתפילין של-ראש, כי בשל-יד קבע שתמיד "גובהו כאצבע" בגובה תבנית העץ, ללא חילוק מה אורכו ורוחבו. ואולי הוא שיעור מינימום, כדי שתיכנס פרשה בגודל קטן.

ובס' האשכול (סי' כח) העתיק משימושא-רבא שהבית של ראש צריך להיות אצבעיים על אצבעיים באורך, ברוחב, ובמידה שלישית "עלו" שהיא כנראה הגובה [הובא גם בפתחי-עולם (לב,קיב) וממנו בקול-יעקב (לב,קעז), ומציינים על זה להלכות תפילין משמושא-רבא שנעתק בסוף הלכות-קטנות הל' תפילין להרא"ש (שהעתיק "כעין" אצבעיים) וראה במעדני-יום-טוב שם ס"ק ב]. ובתש"י "ארכן חצי אצבע אמה ורוחבן כרוחב אצבע" (בנוסח שלפנינו, וע' בזה בב"י כאן סד"ה ויהיו מרובעין) על-כל-פנים לא נזכר בהן שיעור הגובה כלל.

ובפרי-עץ-חיים (שער התפילין פ"י) איתא שצריך להיות בתפילין של ראש גם הקומה "אצבעיים" [ואגב, זה מתאים למנהגנו, ע' 'שערי הלכה ומנהג שם', ששיעור זה צ"ל בבית עצמו, ולא כהמפרשים שהוא בתיתורא]. ולפלא שלא הובא בקול-יעקב, שמעתיק תמיד את הנהוג על-פי הסוד. וב'אות חיים ושלום' סי' לב ס"ק יז-יח כ' ע"ז שהיא טעות המעתיק (אך משמע שאין הדבר ברור לו, עיי"ש. ואולי גם הרבי, שלא הביא זאת, חשש לזה), ובשו"ת דברי-יציב חאו"ח סי' כב דחה זאת.

* דרך אגב, אודות שיעור "אצבעיים על אצבעיים" בתפילין, נז' באג"ק חי"א עמ' שו (ו'שערי הלכה ומנהג' שם): "יעויין בזה בס' שיעורי-תורה להרב נאה ז"ל". ואיני מוצא מקומו שם. ואולי הכוונה רק לנושא שיעור ה'אצבע' במידות זמננו.

ובהאי ענינא, העירני ח"א ששיעור זה נז' כאמור רק בשל-ראש (וכן בשו"ע אדה"ז סי' לב סעיף סג פסק, שבתש"י הוא "אצבע על אצבע" לכתחילה לפי הגאונים), ואילו בפועל נהוג [וגם רבותינו נהגו] להקפיד בזה גם בתש"י. ולע"ע מצאתי דעה זו רק בב"ח (סד"ה ואין שיעור מפורש בתלמוד): "ולעניין הלכה, כל בעל נפש יחמיר שיהא רוחב התיתורא [בזה - לא כמנהגנו] אצבעיים על אצבעיים בין של-ראש בין של-יד". המג"א (כאן ס"ק נו) הביאו בקצרה על השו"ע סעיף מ"א "אורך ורוחב הבתים וגובהן אין לו שיעור", ומסתימת לשונו משמע שכוונתו (כמו בב"ח) גם לגובה, וכן (גם בתניא אגה"ק סי' יו"ד, שהובא בשערי הל' ומנהג שם) אינו מחלק בין תפילין של יד לתפילין של ראש.