חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:21 זריחה: 6:08 י"ז באב התשע"ט, 18/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

במערכה למען שמירת השבת
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות גליון 1077- כל המדורים ברצף
רצוא והתעלות עם הפנמה והתיישבות
העיקר שתבוא הגאולה!
במערכה למען שמירת השבת
פרשת ויקהל-פקודי
הלכות ומנהגי חב"ד

מערכה נרחבת ניהל הרבי בשנים תשי"ד תש"כ נגד חילול שבת של האוניות הישראליות * בשנת תשל"ח עורר על השאלה בדבר קביעת טיפול רפואי מראש ג' ימים לפני שבת * והוסיף לימוד זכות לצד התמיהה כיצד יהודים יראים ושלמים לא שמו לב לשני נושאים אלו * גדולי תורה נשאו ונתנו בדברי הרבי וקבעו שהלכה כמותו

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

טיפול רפואי הכרוך באיסור?!

אודות מלחמת הקודש שניהל הרבי נגד נסיעת אוניות ישראליות בשבת, עסקנו בעבר במשך השנים במדור זה (גליונות רנד; רנו; תתעב; ועוד); פרסמנו שורת מכתבים בנושא בפרסום ראשון; וגם לאחרונה (גליון א'סז) נדרשנו אליו במסגרת קשרי הרבי עם הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל.

כפי הידוע התקיימה מערכה זו בעבר בין השנים תשי"ד-תש"כ. אולם מערכה חדשה התקיימה שוב בשנת תשל"ח, כאשר נדרש הרבי ברבים לעניין טיפולים רפואיים הנקבעים מראש לימי ששי – לא במקרים של פיקוח-נפש.

שנה קודם לכן, בא' ראש-חודש-אייר תשל"ז (לקוטי שיחות כרך טז עמ' 521), כותב כך הרבי ליהודי:

בנוגע לזמן הטיפול – לאחרי בקשת סליחה רבה, לכאורה אין זמנו כלל בערב-שבת-קודש ומכמה וכמה טעמים, ומהם: כל-שכן וקל-וחומר מהמפליג בספינה, בחוקי בתי רפואה בכמה-מקומות – למחרת הטיפול עושים כמה-וכמה בדיקות וכותבים ורושמים וכו', ובחלקם אין בהם שייכות כלל לרפואה כי-אם לסטאטיסטיקא וכיוצא-בזה, בעיר כפילאדלפיא וכיו"ב חלק מהנ"ל נעשה על-ידי בני-ישראל, בכמה מהם צריך להיות הפאציענט [=מקבל הטיפול] מסייע וכו'.

ועוד וגם-זה חשוב – המצב בהווה הוא – שבשבת-קודש (וביום א') נמצאים בבית הרופאים רק הרופאים "המתחילים" ולא המומחים. ואינו דומה מי שיש לו פת בסלו כו'.

אולי לתשובה זו התייחס הרבי כשסיפר בהתוועדות את הדברים הבאים (שיחות-קודש תשל"ח כרך ב' עמ' 460):

בדידי הוה עובדא – מישהו כתב לי שעליו לעבור טיפול רפואי ביום פלוני. ממילא שאזכירנו על הציון לברכה ולהצלחה. הלה ציין שהטיפול נקבע ליום ו' ערב-שבת-קודש. עניתי שאמלא את בקשתו תיכף (למרות שזהו ענין הנוגע לעוד חודשיים-שלושה) – אך חובתי וגם זכותי לעורר אודות ענין עיקרי הקשור בפסק-דין ברור מן התורה...

פסק הרבי מחוזק בפסקי גדולי תורה

זה היה הרקע לשיחה התורנית-עיונית שהשמיע הרבי ביום שני של חג-השבועות תשל"ח. הרבי האריך הרחיב ופירט, והשיחה הוגהה על-ידו ונדפסה במכתבי-עת התורניים כ'המאור', ולאחר-מכן בליקוטי שיחות כרך טז עמ' 521-518 [ומשם לאחרונה בשולחן מנחם כרך ב' עמ' ד-ח].

הנה תוכן תמציתי ביותר של הדברים:

א. איסור הפלגה בספינה בתוך שלושת הימים קודם השבת גורם לצער ובלבול, וקל-וחומר הצער הנגרם לנכנסים לבתי-רפואה ובטח גם הטיפול הרפואי עצמו – גדול יותר מהבלבול שנגרם למפליגים בספינות. כמו כן אצל בני ביתו וקרוביו של המטופל.

ב. למחרת הטיפול נדרשות בדיקות שיש בהם גם מלאכות אסורות חלקם גם מן התורה ואין היתר להיכנס בכוונה תחילה למקום סכנה כדי שיחלל שבת. בפרט שחלק מהמלאכות מתבצעות על ידי יהודים ובמקרים רבים בסיוע החולה עצמו.

ג. חלק מהבדיקות נעשות שלא לשם פיקוח נפש כלל, ואם כן נמצא – שגורמים מלכתחילה לחילול שבת ודאי.

ולבסוף קובע הרבי:

על פי כל הנ"ל – איסור גמור הוא להזמין טיפול רפואי מראש ליום ו' ערב שבת קודש, ואפילו לא ליום ד' ויום ה' בשבוע.

הרבי הוסיף לכך אף נימוק של כדאיות והוא כנזכר, שבזמן שבת קודש ולמחרתו נמצאים רק רופאים מתלמדים ("המתחילים") ולא המומחים, ולא כדאי להסתבך (ובשיחה עצמה נוספו עוד הרבה הערות ומראי-מקומות).

שיחה זו של הרבי נאמרה כהשתתפות ב"כינוס תורה" המתקיים בקביעות בבית המדרש 770 (באסרו חג שלושת הרגלים), והיא עמדה במרכז אותו כינוס תורה של אסרו חג השבועות תשל"ח.

לאחר שה"חוזר" הרה"ג הרה"ח ר' יואל כהן שליט"א חזר על שיחת הרבי, דיבר ראש הישיבה הרה"ג ר' מרדכי מענטליק בעל 'אמרי מרדכי', שהיה גם המארגן והממונה על ה"כינוס תורה". הרב מענטליק דן במקורות בפוסקים אדמו"ר הזקן והצמח צדק, שאיסור הפלגה בספינה אינו אלא מדברי סופרים, וכן גם היוצא בשיירה. אמנם הגאון מקוטנא בספרו ישועות ישראל כותב "מכל מקום אסור מדאורייתא להביא עצמו לידי כך".

הגאון הגדול רבי ישראל יצחק פיקארסקי, בעל "חקרי הלכות" וראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית, הקדיש אף הוא את דבריו לנושא (נדפסו גם ב'יגדיל תורה' ירושלים ת"ו קובץ העשור עמ' 220-225), לאחר שפתח במלים:

"כאשר כ"ק אדמו"ר הגאון-הקדוש שליט"א העיר אודות אנשים אשר הולכים לבית החולים לעשות ניתוח.. בערב-שבת-קודש מפני שהוא סוף שבוע.. ועובר על מצות עונג שבת או מטעם חילול שבת, ואענה חלקי בזה מה שנראה-לעניות-דעתי להלכה..".

אחרי דיון נרחב הוא מסכם:

"אם-כן לפי זה אם הניתוח יהיה ביום ו' אז יהיה לו צער בשבת יש איסור דאורייתא, ומצד חילול שבת, הוי איסור דרבנן.. ושמעתי שכ"ק אדמו"ר הגה"ק שליט"א מדמי דבר זה למקיף וניקף שניקף גם-כן עובר, אם כן החולה מסייע פעמים רבות הוא בעצמו עושה חילול שבת .. אם כן מבואר דגבי הבערה שנים שעשאוהו חייבים, אם כן גבי ניתוח דרוב הדברים נעשו על ידי חשמל וכדומה, אם יסייע החולה הרי הוא עושה מלאכה בעצמו.." [וראה עוד מה שהעירו על דברי הרב פיקארסקי בזה ב'יגדיל תורה' ירושלים ת"ו גיליון יב עמ' 98-99).

אב"ד מונטריאול הגאון הגדול רבי פנחס הירשפרונג פרסם אף הוא מאמר, ובו ביקש לציין "איזה הערות קטנות בעניין זה" (המאמר נדפס ב'יגדיל תורה' ירושלים ת"ו קובץ העשור עמ' 220-214). וכה הקדים:

"ראיתי מאמר מאת כ"ק אדמו"ר הגה"ק מליובאוויטש שליט"א אודות לקבוע מראש טיפול רפואי לתוך ג' ימים קודם השבת, והנה דברי מרן הגה"ק אדמו"ר שליט"א אינן צריכין חיזוק (עיין תענית יז, ב) דברי תורה אינן צריכין חיזוק, ודבריו הקדושים הם פסק הלכה ברורה, ונכתב באופן ברור, ונתחוורו הדברים ונתלבנו בליבון הלכתא, רק מחמת חומר העניין שכמה גם בני תורה שלא עלה על דעתם שיש בזה איסור לכן בכגון דא צריך לפרסם הדבר, ועל-דרך (כתובות ז' ב') פוק אייתי לי עשרה וכו', ומהנכון שיודפס בכל קובצי תורה..".

מאמרו הנרחב נוגע במקורות רבים בראשונים ואחרונים ובין השאר מצביע על-כך, שהרבי "עורר אותנו על דבר שרבים אינם שמים לב, דגם מי שמוכרח להתאשפז קודם השבת מחמת שהיה אז פיקוח-נפש, הנה מכל-מקום בנוגע למחרת יום השבת צריך לזהירות יתירה בנוגע בדיקות הנ"ל הנעשות למחרת הטיפול..".

ולפני סיום הוא כותב:

"תבנא לדינא שדברי כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א הם ברורים דיש איסור גדול לקבוע מראש להיכנס לבית הרפואה ג' ימים קודם השבת אם אין סכנה להמתין..".

מאמר ארוך נוסף בעניין מאת הרה"ג ר' גדלי' פעלדער מחבר ספר 'יסודי ישורון', וכך כתב בסיומו (דבריו נדפסו ב'יגדיל תורה' ירושלים ת"ו קובץ יא עמ' 86-84):

"מהאמור נבוא לנידונינו ולומר דאף המתירין מילה שלא בזמנה ביום ה' ו', מכל-מקום לא עלה דעתם להתיר להיכנס לבית-חולים ולסדר ניתוח ביום ה' או ו' לפני השבת או ג' ימים לפני יום-טוב, בגוונא דיכול אחר כך לבוא לידי חילול שבת ויום-טוב חס-ושלום, ובקביעות מראש על הנהו ימים, ואין כאן פיקוח-נפש שצריך לעשות הניתוח מיד אלא יכול לדחותו על אחר שבת, וכדהזהיר על זה מרן אדמו"ר הגאון-והקדוש מליובאוויטש שליט"א בשיחה לא כבר, ואלו שעשו כן מפני חוסר ידיעה עשו ולכן חובה מוטלת להזהיר על החומר האסור ולהכריז שלא יעשו כן.. אין להתיר כניסה לבית חולים בג' ימים לפני שבת לשם ניתוח או בדיקות שיכול אחר-כך להיוולד מזה חילול שבת. וברורים הם דברי מרן אדמו"ר הגאון-הקדוש מליובאוויטש שליט"א ודבריו שרירים וקיימים וד' הרופא כל בשר ישלח רפואה לכל חולי עמו ישראל ברחמים".

לכבות שריפה – בנפט?!

נחזור לדברי הרבי ביום שני של חג השבועות תשל"ח (שיחות קודש שם עמ' 462) – אז ציין הרבי את פליאתו הרבה איך לא התעוררו להתריע על בעיות אלו [=לפני שהעלה הוא את הנושא לסדר היום], אך לימד זכות על כך מפני שהרגל נעשה טבע, והוסיף:

בדורות שלפנינו כמעט לא היתה קיימת מציאות לקבוע זמן לניתוח משך זמן מראש. כלים שמסוגלים לזהות מחלות מראש – לא היו כמעט בנמצא, והמטופל היה מגיע לרופא בזמן שכבר סבל צער כאבים וכו', והיה הכרח כבר לנתחו וכיו"ב – כלומר, בזמן של סכנת-נפשות. ואז, כמובן לא משנה באיזה יום מדובר שהרי אפילו שבת נדחית מפני פיקוח-נפש.

זו הסיבה – הסביר הרבי – שהורגלו כי כאשר מדובר בניתוח אין מתחשבים בחילול-שבת.

ברם, האמת היא שבמקרים שאינם כרוכים בפיקוח-נפש שלכן נקבע הטיפול מראש כחודש לפני-כן, הרי אם אנשים משתדלים לקבוע זמן הניתוח לימי החופש כדי שלא להפסיד ימי עבודה (ו"יפסידו" כמה דולרים) – על-אחת-כמה-וכמה יש להשתדל שלא לעשות ניתוחים ביום השבת, ואפילו לא ג' ימים קודם יום השבת.

וכאן ציין הרבי כ"דוגמא" את פרשת המאבק נגד נסיעת האוניות הישראליות בשבת (שיחות קודש תשל"ח שם עמ' 463):

ישנו עניין שהרעשתי אודותיו לפני כמה וכמה שנים אודות נסיעה באוניות ישראליות, טענתי שנסיעה באוניה ביום השבת כרוכה בחילול שבת ואיסורים דאורייתא – כידוע למתמצאים באופן תיפעול אוניות. היה אז אחד שטען שבעוד אני מוסר את הנפש על שמירת-שבת, הרי הוא מוסר נפשו לקיומו של ה"צי הישראלי".

השבתי לו במשל הידוע של כב' קדושת מורי-וחמי אדמו"ר כאשר עמד על הפרק נושא חינוך הכשר, ושאלוהו: כאשר נזקקים לשתות מים יש להקפיד שיהיו נקיים, ברם כאשר משתוללת שריפה וזקוקים לכבותה אין מקפידים אם המים נקיים הם אם לאו, הוא הדין כאשר משתוללת אש ההתבוללות וכו', מה מקום להקפיד על חינוך הכשר וכו'? – השיב על-כך כב' קדושת מו"ח אדמו"ר: המשל הינו נכון, אך אינו נוגע לעניין – משום שהדברים היו נכונים אילו מדובר היה במים; אך כשמדובר בנפט, לא יתכן לכבות עמו שריפה למרות שהוא נוזל (וניתן להוריקו מכלי לכלי בדיוק כמו מים) משום שהוא יגביר את השריפה!

כך גם כשמדובר בחילול שבת: כך לא יוכלו להרוויח כסף וכו'; ואדרבה: כסף שקשור בחילול שבת-קודש "מאבד" וגורר עמו גם ממון כשר [ראה שבת לג, א]. ואכן נוכחו בפועל בהתאם לכל החישובים (לא חישובים רוחניים אלא חשבונות שנערכו על הנייר) – כמה מאות, אלפים ובליוני לירות ירדו לטמיון על ידי הצי הישראלי!...

ואז – כמו עתה – נשאלה השאלה:

כיצד יתכן שיראים ושלמים אינם שמים לב לכך [=מעצמם; ויש לעוררם]? הרי הטעם הפשוט לכך שבעבר, כולל דורות האחרונים, לא היתה בדרך כלל, מציאות שתהיה ספינה בבעלות-יהודית, רב חובל ומלחים ("סי-מען") מבני-ישראל; היה זה דבר נדיר שיהודי יהיה בעל הספינה [ואז יש צורך ב"שטר מכירה" וכו' לאופן ההפעלה, על פי הלכה וכו' במקרים מסויימים],

אך בימינו באוניה שבבעלות יהודית, רב החובל והמלחים מבני ישראל הם שעליהם מוטל החובה לבצע מלאכות הכרוכות בחילול שבת-קודש – אין ברירה, איפוא, אלא אם כן יעצרו את הספינה למשך יום השבת, וכפי שאמרתי אז שלא יתכן שספינה תיסע שבוע ימים ולא תעבור דרך איזה נמל, ובמיוחד שישנם איים בדרך וכו', ואז תעגון הספינה במשך השבת!...

שמירת שבת כלי לפרנסה

ונסיים בקטע ממענה בכתב-יד-קודש הרבי לאיש פרטי דווקא (צילומו בתשורה (חאנין) כט כסלו תשס"ג עמ' 76):

מובן שצריך להיות הסתדרותו בפרנסה מתאימה (וכפשוט בשמירת שבת ויום-טוב, שזוהי הדרך לקבלת ברכות השם שישתמשו בהממון לענינים טובים ובריאים וכו')..

בקטע נוסף שציין הרבי על גבי מכתבו של מישהו ששאל אודות טיפול רפואי לדודו בערב שבת קודש (צילומו בתשורה הנ"ל עמ' 101) נאמר:

האומנם לא ידוע לו שישנה שיחה ומכ' [=ומכתבים] ומרבנים וכו' – ע"ד [=על דבר] ג' ימים לפני ש"ק??!

הכוונה ככל הנראה ל: 1) שיחת הרבי. 2) מכתבי הרבי – אחד מהם צוטט לעיל. 3) ו[=מאמרים תורניים] מרבנים וכו' – כנ"ל.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)