חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 י"ח בתשרי התש"פ, 17/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

משקים שלנו / כריעה ב'עלינו'
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1067- כל המדורים ברצף
"חזק חזק ונתחזק!"
פקוד יפקוד אתכם
רבי צבי פסח פרנק ז"ל בעל 'הר צבי' (ב)
פרשת ויחי
הלכות ומנהגי חב"ד
משקים שלנו / כריעה ב'עלינו'

מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג

עבר עליהם הלילה

"משקים מזוגין שעבר עליהם הלילה... והוא שלנו בכלי מתכות"1.

לא נתפרש2 אם די בשהיית חלק מהלילה לאסור. ולכאורה הפירוש "עבר עליהם הלילה" - שעבר כל הלילה, מצאת הכוכבים עד עלות השחר.

מאידך העירוני משולחן-ערוך אדמו"ר הזקן, הלכות נטילת-ידים שחרית3, אודות מים שנטלו בהם ידים שחרית, ש"אסור להשתמש בהם... מפני רוח רעה ששורה עליהן, ולכן לא ילינם בבית4". ושם ודאי כבר עבר חלק מהלילה, עכ"פ "שיתין נשמי"; ואכן, בספר שמירת הגוף והנפש5 הביא בשם ספר זוהר חי6: "וייזהר מאד כשנוטל ידיו, תיכף יקח המים חוץ לבית, ולא יישן בעוד שהמים אצל המיטה, ובזה יתקדש".

__________________________

1)     נדה יז,א. שו"ע אדה"ז חו"מ הל' שמירת גוף ונפש ס"ז, במהדורה החדשה חלק ו עמ' קמד.

2)     גם לא בס' שמירת הגוף והנפש סי' מה.

3)     מהדו"ק סי' ד ס"ט.

4)     המקור לפרט זה, בזוהר ח"א פ' וישב קפד,ב, שצויין במהדורה החדשה (אך לא צויין שם איזה פרט לקוח מאיזה מקור) "ולא יבית לו[ן] בביתא, דהא כיוון דאתושדן בארעא, רוחא מסאבא אשתכח תמן ויכיל לנזקא".

5)     סי' נד הערה כו.

6)     להרה"ק רבי יצחק יהודה מקומרנא, על הזוהר שם.

כריעה והשתחוויה ב'עלינו'

במגן אברהם1 כתב: "ויכרע וישתחווה, שלא יהיה נראה ככופר". ובספר פסקי תשובות2 כתב שהמדקדקים כורעים בברכיהם מעט (כעין כריעות דשמונה-עשרה) בשעה שאומרים "ואנחנו כורעים", ובשעה שאומר "ומשתחווים" משתחווה בראשו וגופו, ובבאר היטב3 בשם האריז"ל שישתחווה "השתחוויה גדולה"4, וכן כתב בסידור יעב"ץ "השתחוויה עצומה"5, ע"כ. ובהערה 40 כתב: "וזה פירוש המילות: "ואנחנו 'כורעים' (בברכיים) 'ומשתחווים' (הרכנת הגוף והראש)", וכן הוא מפורש בדרך החיים6 ובספר שלחן שלמה סי' זה7 וקצות השלחן סי' כד ס"ק יא8".

אך הרבי לא נהג כלל לכרוע אז בברכיו, וגם אנ"ש אינם נוהגים בזה.

ולהעיר, שלפעמים הלשון "כריעה" משמעה שחייה9, ולא כריעה בברכיים דווקא10. וייתכן שאז "משתחווים" היינו שחייה גדולה יותר.

________________________

1)    סי' קלב ס"ק ב, בשם עמק הברכה. הובא בקצרה ("וצריך לכרוע...") במשנה ברורה ס"ק ט.

2)     שם  ס"ק ט ובהערות.

3)     ס"ק ד.

4)     וב'הגהות והערות' בשו"ע השלם העירו, שבכתבי האריז"ל (שער הכוונות, עניין עלינו לשבח) ובמג"א (הנ"ל) לא נזכר "גדולה".

5)     ושם (בהוצאת אשכול ח"א עמ' שמט) המקור לכריעה בברכיים, וב'משתחווים' סיים: "בשחיית הגוף וכפיפתו מאד". וחבל שלא הזכיר זאת.

6)     ר"ס מא (בסידור תורה אור תשמ"ז הוא בעמ' 621): "כשאומר 'ואנחנו כורעים' - צריך לכרוע מעט בברכיים שלו, וכשאומר 'ומשתחווים' -  צריך להשתחוות בראשו, ובאם שאינו עושה כן הרי הוא כדובר שקרים ח"ו...".

7)     שם כתוב רק: "וכשאומר כורעים – יכרע, ומשתחווים ומודים - ישתחווה".

8)     שם (סעיף יא) הלשון: "וצריך לכרוע ב'ואנחנו כורעים' ולהשתחוות בראשו ב'ומשתחווים'". ומהלשון "ולהשתחוות בראשו", אכן משמע שהכריעה היא בברכיו.

9)     שו"ע אדה"ז סי' קיג ס"ד. ורק בס"ו כתב ש"ע"פ הסוד, כשאומר ברוך - יכרע בברכיו".

10)   כגון: "הנוהגים להתפלל כל התפילה בכריעה" (שם ס"ב). הכורע בהודאה וכו' (שם ס"ג).


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)