שאלה: כיצד מברכים על הברק ועל הרעם?
תשובה: המנהג הרווח הוא לברך על הברק 'עושה מעשה בראשית', ועל הרעם (שמראה יותר כוח וגבורה) 'שכוחו וגבורתו מלא עולם' (אף שמן הדין אפשר לברך כל אחת מהברכות על הברק או על הרעם). אפילו אם בעת אמירת ברכת הברק החל להישמע הרעם, יש לסיים את הברכה, ורק אחר-כך, אם זה עדיין ב'תוך כדי דיבור' (זמן אמירת "שלום עליך רבי") לגמר שמיעת הרעם – מברכים גם עליו. אבל אם עדיין לא התחילו לברך וכבר נשמע הרעם, יש לברך ברכה אחת על שניהם.
אין מברכים אלא על הברק הבא מתוך מזג אוויר חורפי, שהוא מלוּוה ברעם, אבל לא על ברק שבא מחמת חום או מכל סיבה אחרת. אם מסופקים בסיבת הברק וממתינים לרעם כדי לוודא שאכן חייבים בברכה, יש לברך ברכה אחת על שניהם. אולם ביום קר וגשום, כשהברקים הבאים מן החום אינם מצויים, אין צורך להמתין לשמיעת הרעם, אלא מברכים מיד עם ראיית הברק, ואחר-כך כששומעים את הרעם, מברכים עליו.
כשרואים את הבזק האור של הברק מברכים עליו, אף שלא נראה מראה הברק עצמו בין העננים.
אם בירך ואחר-כך נתברר לו שטעה, וזה לא היה ברק (או רעם) החייב בברכה, יאמר קודם כול על ברכה זו "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ככל מי שטעה ואמר ברכה לבטלה, ולאחר מכן, כשיראה ברק או ישמע רעם, יברך שוב, ואפילו אם לא הסיח דעתו בינתיים, כי ברכתו הראשונה כאילו לא הייתה.
מקורות: שו"ע או"ח סי' רכז ס"א ונו"כ. פסקי תשובות שם ס"ק ג, והלכה ברורה שם ס"ק ז-יב, וש"נ. סדר ברכות הנהנין פי"ג הט"ו והי"ז ופ"ט ה"י. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:01
זריחה: 6:28
