גואל ישראל נקרא 'משיח'. בפשטות הכוונה למשיחה בשמן, כמו שנאמר (תהילים פט,כא): "מצאתי דוד עבדי בשמן קודשי משחתיו". אמנם כל מלכי בית דוד נושאים עמם את המעלה הזאת של המשיחה ב'שמן המשחה', אבל הגואל האחרון דווקא נקרא על שמה. מכאן שהשמן מבטא את מהותו הפנימית.
על משמעותו הרוחנית של השמן אפשר לעמוד מתוך התבוננות באירועי חנוכה. בחנוכה היה ניצחון גדול ביותר של עם ישראל על היוונים, אולם כאשר הגמרא (שבת כא,ב) שואלת "מאי (מהו) חנוכה?", אין היא מזכירה כמעט את ניצחון המלחמה ומתמקדת בנס פך השמן: "כשנכנסו יוונים להיכל, טימאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי וניצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו של כוהן גדול; ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים".
שמן וחכמה
שמן בכלל מסמל את החכמה. הדבר רמוז בגמרא (מנחות פה,ב): "מתוך שרגילים בשמן זית, חכמה מצויה בהם" – הרי לפנינו הקשר בין שמן לחכמה. שמן בעם ישראל מסמל את חכמת התורה – "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים". וכאן נטושה המלחמה בין ישראל ליוונים – מלחמה על טהרתה של חכמת התורה.
היוונים "טימאו כל השמנים". ההקפדה של עם ישראל להדליק את המנורה בשמן טהור, אין בה לכאורה היגיון. לוּ היו אוכלים את השמן או אפילו מקריבים אותו על גבי המזבח, יש מקום לדבר על טומאה וטהרה; אך כאשר השמן משמש למאור בלבד – וכי יש הבדל בין אור של שמן טהור לאור של שמן טמא?! הרמב"ם אומר שטומאה וטהרה בכלל "אינם מדברים שדעתו של אדם מכרעתם, והרי הם מכלל החוקים". על-אחת-כמה-וכמה שההקפדה על הדלקת המנורה בשמן טהור דווקא היא דבר על-שכלי לחלוטין. נגד זה התקוממו היוונים – נגד היסוד העל-שכלי שיש בשמן של עם ישראל, היינו בחכמת התורה.
גילוי הסודות
אולם היהודים ידעו שחייבים לשמור על טהרתו של ה'שמן'. אמנם התורה היא חכמה, וככזאת היא נתפסת בכלי השכל. היא עצמה אף מחייבת ללמדה ולהבינה כשם שלומדים ומבינים כל דבר חכמה: צריך ללמוד, להתעמק, להקיש דבר לדבר, להקשות, לתרץ וכו'. כשרב פוסק הלכה הוא חייב לנמקה בשכל ובהיגיון; אבוי לו אם יפסוק הלכה על-פי השראות 'על-שכליות'.
אף-על-פי-כן יש בתורה יסוד על-שכלי מובהק. יהודי הלומד תורה יודע, שהצד המובן והמושג בתורה אינו אלא חלק ממהותה. התורה, במהותה האמיתית, היא חכמתו של הקב"ה, שלמעלה לגמרי מהשכל ומההבנה האנושיים; אלא שהקב"ה הלביש את חכמתו העצמותית בלבוש שכלי, שאף אנו נוכל להבינה ולתפסה בשכלנו. הכרה זו משנה מהותית את גישתו של יהודי לתורה. הוא אינו ניגש אליה כאל כל חכמה ושכל. יש בגישתו יסוד של קדושה, של התבטלות, של טהרה.
זאת לא יכלו היוונים לקבל. הם ביקשו לראות בתורה חכמה ושכל ככל החכמות. הם טימאו את השמן, המסמל את התורה. ניצחון החשמונאים הוא ניצחון הקדושה והטהרה, ולאורן אנו לומדים תורה ומקיימים מצוות עד היום הזה.
יסוד זה שבתורה ובמצוות הוא שיתגלה על-ידי משיח-צדקנו. בגאולה תתגלה פנימיות הדברים והכול יראו את המהות האלוקית שבכל דבר, שזה עניינו של השמן. שמן גם רומז ל'רזין דרזין' (סודי-סודות), שאף דבר זה יתגלה על-ידי משיח. לכן שמו העיקרי הוא 'משיח', על שם השמן. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 17:55
זריחה: 5:41
