קריאת ההפטרה היא תקנת חכמים, שנולדה בעקבות גזֵרה. היוונים, 'מלכות הרשעה', גזרו על בני ישראל שלא לקרוא בתורה, וכתחליף לכך תיקנו חכמים לקרוא פסוקים מספרי הנביאים העוסקים בעניינים הדומים לפרשת השבוע.
ברור לגמרי שהסיבה האמיתית לגזֵרה אינה מפני שכך גזרו היוונים, שכן לשום מלכות אין שליטה ממשית על בני ישראל, במיוחד כאשר היהודים קשורים עם התורה, שכן התורה מאחדת את עם ישראל עם הקב"ה. על-אחת-כמה-וכמה כשמדובר בגזֵרה שנועדה לפגוע ישירות בתורה עצמה. הלוא התורה היא יסוד העולם כולו, כפי שאומרים חז"ל שהקב"ה הסתכל בתורה ועל-פיה ברא את העולם. ברור אפוא שזו הייתה גזֵרה מלמעלה, שהתבטאה כאן למטה על-ידי היוונים.
חלופה לעילא
לנוכח הגזֵרה נאלצו בני ישראל למצוא חלופה לקריאה בתורה, ועשו זאת על-ידי הקריאה בספרי הנביאים. לכאורה אפשר לחשוב שהחלופה הזאת פחוּתה לעומת הקריאה בתורה, אך האמת היא שהקריאה בנביאים יש בה מעלה יתרה.
חז"ל אומרים: "חביבין דברי סופרים מדברי תורה". הטעם לכך הוא, שבני ישראל מקורם בדרגה גבוהה יותר מהתורה, וכדברי חז"ל, שמחשבתם של ישראל קדמה לכול, אפילו לתורה. לכן החלופה שנוצרה על-ידי רצונם של יהודים להמשיך את הקשר עם הקב"ה, בצורת הקריאה בנביאים – מבטאת דרגה עליונה יותר בחביבותם של ישראל, ועל-ידי כך גם נתבטלה הגזֵרה עצמה.
למה התירו
בכך יובהר דבר תמוה ביותר: הלוא כאשר בני ישראל החליפו את הקריאה בתורה בקריאה בהפטרה, לא עשו זאת בהיחבא, אלא בפרהסיה, בבתי הכנסת, ביום השבת, באותו זמן שבו התקיימה הקריאה בתורה, שנאסרה על-ידי המלכות.
כיצד ייתכן שהיוונים לא אסרו את הקריאה בהפטרה? הלוא הם הכירו את ספרי הקודש היהודיים, וכאשר ראו שלמעשה היהודים מוסיפים לקרוא ענייני תורה בציבור, היו אמורים לאסור גם את קריאת ההפטרה.
לגויים אין שליטה
אלא שכפי שהוסבר לעיל, הגויים אינם יכולים לגזור גזֵרות על בני ישראל, כי יהודים אינם נתונים לשליטתן של אומות העולם. הגזֵרה למטה הייתה השתקפות של גזֵרה למעלה, והגזֵרה למעלה הייתה על קריאה בתורה בלבד ולא על קריאה בנביאים. לכן גם למטה אסרו היוונים את הקריאה בתורה והתירו את הקריאה בנביאים.
מכאן עולה הכוח העצום שיש לבני ישראל להתמודד עם ניסיונות וקשיים. גם בזמן הגלות אין לגויים שליטה אמיתית על עם ישראל. כאשר יהודים עומדים בתוקף על ענייני היהדות, בכוחם לגבור על כל הקשיים, ואף להביא לידי כך שאומות העולם יסייעו להם, בבחינת "והיו מלכים אומנייך".
(התוועדויות תשמ"ג, כרך ב, עמ' 922) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
