החשמל כסמל לאור; משל לאור פנימיות התורה, הפועל באופן נסתר על הגלוי - דוחה אפילה ומאיר את החושך; ומלמד על הכוחות העצמיים החבויים בכל יהודי * כיצד הגיב הרבי כשכבה האור בחדרו באמצע 'יחידות', ומה ביקש מהמזכיר בהזדמנות דומה? * על 'חשמל' של שרפי מעלה; האיש שלא ויתר על תפקידו וזכה לברכה...; ומה הייתה תביעתו של הרבי בעניין הגנרטור בכפר-חב"ד?
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
החשמלאי של הרבי
הרה"ח ר' משה צווייג (ז"ל) נולד למשפחה בעלזאית בפולין ושימש כחשמלאי של הרבי במשך שנים רבות. ה'מיקרופון של הרבי' נשמר בביתו מכוסה בבד לֶבֶד אדום.
ביום של התוועדות [שהייתה ידועה מראש] היה סוגר את עסקיו בשעות הצהריים, ולא הלך ללקוחותיו בשום אופן. נפשית ופיזית התכונן להתוועדות, ולבני ביתו הורה: אם אנשים יתקשרו לא לקרוא לו לטלפון, אבל אם יצלצלו מליובאוויטש – להזעיק אותו מיד. שעות רבות היה מבלה בהתוועדויות ולפעמים הגיע לביתו בשעות הקטנות של הלילה. בשום אופן לא הסכים לוותר על הזכות לטפל בענייני החשמל הכרוכים בהכנות להתוועדות.
פעם הותקף על-ידי גויים שחורים בדרכו מעבודתו, וכתוצאה מכך סבל מפגיעה בדרכי הנשימה ונלקח ל'בית רפואה'. ביקשו לנתח אותו אך הוא סירב, מכיוון שהרבי לא השיב לשאלתו בנושא. מששב לרופא טען הלה כי אינו לוקח אחריות על תוצאות הסירוב לניתוח. כשסיפר זאת לרבי אמר לו הרבי: "גיי מאך ליכטיג ביי אידן [=לך תעשה אור ליהודים], הרי אתה חשמלאי".
בעקבות דברי הרבי החל לעסוק גם ב'מבצעים', ולבית הרפואה כבר לא חזר, ברוך ה'.
אחד מנכדיו של ר' משה צוויג נולד בכ"ו באלול. בני משפחתו ביקשו שהוא ישתתף בשמחת ה'ברית מילה' שהתקיימה בארץ-הקודש, אך היה ברור שהוא יפסיד התוועדויות, כמו גם את תפקידו בהכנת בית המדרש של 770 לחגים. הוא שאל על כך את הרבי והציע את התלבטויותיו, והרבי הפנה אותו להרב זלמן שמעון דבורקין (רב שכונת קראון-הייטס).
הרב פסק לו שיישאר בברוקלין, שאילולי כן בית המדרש לא יהיה מוכן לימים הנוראים (חשמל מזגן וכדומה). כשמסר את תגובת הרב, עודדו הרבי ואמר: "אל תדאג, אתה תשתתף בחגיגת ה'בר מצווה' שלו"... וכך אכן היה (הלה זכה להשתתף אף בחתונת אותו נכד).
בני ביתו של ר' משה זכו לקירובים מהרבי והרבנית ע"ה (הפרטים מ'סיפור אישי', פ. ברוד, כרך א' עמ' 80-86).
היתר לשימוש ב"חשמל"...
איך נדרש הרבי לפסוק שמותר להשתמש בתיבת "חשמל"?
פעם פנה הגה"ח ר' מנחם זאב הלוי גרינגלאס אל הרבי במכתב ובו העיר כי לדעתו יש בעיה עם השימוש בתיבת "חשמל" על פי הנאמר בספרים.
במכתב חוזר הגיב הרבי (אגרות-קודש כרך יא עמ' שנט):
הנה צריך-עיון-גדול היסוד על זה. ומה שמצינו לגמרא חגיגה [=יג, סוף עמוד א: דחשמל קאי על מלאכים] (ועיין גם-כן בפירוש רש"י יחזקאל א, כז [=לא נתן רשות להתבונן במקרא זה]), הרי שם מדבר בהנוגע לענין לא בהנוגע להתיבה. ובפרט על-פי המבואר בכמה מקומות ב'עץ חיים' ובכלל בספרי הקבלה שזהו שייך לקליפת נוגה, ועיין ב'עץ חיים' שער החשמל ובמאמר כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נדפס בהוספה לתורה אור [דף קלט,ד.] – הוצאת קה"ת.
מה הביא את הרב גרינגלאס להידרש לעניין? ובכן, הייתה זו התכתבות עקיפה שניהל הרבי דרכו עם הרב ריא"ז מרגליות. בין השאר קבע הרבי (אגרות-קודש כרך יא עמ' קסח) שההשתתפות בבחירות ל"כנסת" – היא חובה, מכיוון שכך הייתה הנהגתו של כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ – ובלשונו הק':
ולהבחירות לכנסת הראשונה ציוה והשתדל שישתתפו בהם, שמזה מובן שלא רק שמותר הדבר, אלא שמחוייבים בזה.
הרבי הסביר ש"הנמצאים שם [=בארץ-הקודש] ומשתתפים באיזה עניין שיהיה שם" – ורק באי הליכה לבחירות מבליטים קנאותם – הרי זה היזק הרבים!
כדוגמה ציין הרבי: "כדאי לשאול את הנ"ל אם נהנה הוא ומשלם (למסייעים על-ידי-זה) בעד שירות המים, החשמל וכיוצא-בזה".
בתגובה השיב הלה שתשלומיו מיועדים רק "בעד הטרחה" – על כך הגיב הרבי (שם עמ' שנז):
ואם זהו מג' עבירות הנ"ל – הרי אין תירוץ שיוכלו לקחת בעל-כרחו. ובפרט – הרי אפשר להשתמש בנרות ובנפט, וכן להשתמש במי מעיינות וכיוצא-בזה...
תאורה וגנרטור בכפר חב"ד
בכ"ח אלול תשט"ז (אגרות-קודש כרך יג עמ' תפד) כתב הרבי אודות התקנת החשמל בכפר חב"ד:
שאלתי את המזכיר הר' מ"מ שי' מהנעשה אודות הפראזשעקטאר שעדיין לא הותחל, וכנראה מהפ"כ [=מהפרטי כל] הנ"ל גם אורות החשמל אינן במקומן עדיין. ותקותי שגם בזה ימהרו ככל האפשרי, כיון שמט"ו מנחם אב הימים מתקצרים וכו'...
"לפי עניות-דעתי זהו ענין עצום" כך התבטא הרבי בפני הגאון החסיד ר' ברוך שמעון שניאורסון כשביקרו בחודש אדר שני תשכ"ז ('מקדש מלך' כרך ד' עמ' שצו), ומדובר היה אודות הקמת הגנרטור בכפר חב"ד הפועל בשבתות וימים טובים.
כאשר ניגשו להגשים את הרעיון הביע הרבי את סיפוקו ("שמחתי במאד להתעוררות לבב כמה וכמה (כן ירבו) לתקן גענעראטור...") ואיחל (אגרות-קודש כרך כד עמ' פח):
ויהי רצון שיעשו בכל זה בזריזות הכי גדולה, ויפה שעה אחת קודם! וזכות הרבים מסייעתם, וברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר תלוום ותצליחם בזה ובכלל.
ועוד הגדיל הרבי ובחתימתו הוסיף: "המצפה ומשתוקק לבשורות טובות בזה ובכל כיוצא בזה".
ובמברק ששיגר הרבי לאדם פרטי באותה תקופה (אגרות קודש שם עמ' צו) כתב:
במענה למכתבו יעזור להג'נרייטאר בכפר שנחוץ במאד בברכה.
ובמכתב לאותו אחד שנשלח אחר-כך הוסיף: "ולפלא הספק שלו מלכתחילה". ועוד: "ומובן אשר יפה שעה אחת קודם".
נראה שהעניין נסחב ולא בא לביצוע במהירות, ועל כך הביע הרבי אכזבתו (שם עמ' קצד):
נתאכזבתי רבות מה"פעולות" בענין הגנרטור, קויתי שיוקם שבת א' [אחת] קודם, ומאז עברו כמה-וכמה חדשים!... המענה לשאלתם – בפרש"י בלק (כב,ז): באם יקנוהו בשעה הזאת (תיכף-ומיד לקבלת מכתב זה) יש בזה ממש, ואם כו'.#
עיון קל בפירוש רש"י אליו מציין הרבי מבהיר את כוונתו הקדושה - כי זקני מדין "אמרו, אם יבוא עמנו בפעם הזאת, יש בו ממש, ואם ידחנו אין בו תועלת"...
עוד בראשית הדרך הבטיח הרבי בקשר לכך (אגרות-קודש כרך כד עמ' פח):
ובלי נדר אשתף קופת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיאנו – מייסד כפר חב"ד ומנהלו – לסלק חלק העשירי מכל הוצאות הקשורות בזה.
ובהתאם לזה, הנה בחודש שבט תשכ"ח כתב להרב נחום טרבניק:
כמה בדיוק מגיע ממני על חשבון הגנרטור?.
תרומה למצבר
השימוש בחשמל בארץ-הקודש העסיק את הרבי שנים קודם-לכן. כבר בשנת תשי"ט (אגרות-קודש כרך ח"י עמ' חצר) כתב בנושא להרה"ח ר' ישראל לייבוב (ז"ל); הרבי היה מודע ל"השיטות והמנהגים בחוגים שונים בארץ-הקודש תבנה-ותכונן" (במכתב מיום כ"ד כסלו תשי"ז – אגרות קודש כרך יד עמ' רח); וציין במכתב קודם (מכתב כ"ב כסלו תשי"ז – שם עמ' רד): "שכבר ידועים ומפורסמים החילוקי דעות בזה של רבני אה"ק ת"ו עם הטעמים ונמוקים שלהם".
במכתבו לרב לייבוב מדבר הרבי על 'מצבר', ומבקשו לברר "איך פועלים המכונות במקום פלוני ובהנוגע לשמוש פלוני" וכולי.
בו' תשרי תש"כ (אגרות קודש כרך יט עמ' ח) משגר הרבי "המחאה פרטית השתתפות סמלית בענין האמור" של קניית מכונה = מצבר זרם, להנהלת בית המדרש "בית ישראל" של חסידי קרלין וסטולין בעיר הקודש ירושלים, אשר החליטו לקנותה על מנת שתספק את צרכי החשמל של בית הכנסת, וכתבו על כך לרבי.
אגב יש לציין, כי באגרתו משנת תשט"ז (כרך יב עמ' קצב) מסביר הרבי כי מפאת "שיש מחמירים ביותר המפקפקים גם בהיתר זה [=של שעון שבת]"... "לכן הנני מושך את ידי מלתת עצה באופן רשמי", אבל ליחידים הורה להשתמש בזה – ראה שולחן מנחם כרך ב' עמ' קעג ובהערות שם. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
