חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:59 זריחה: 6:51 כ"ד בתשרי התש"פ, 23/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ספר הליקוטים – דא"ח צמח צדק
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1062 - כל המדורים ברצף
הכוח לבירור העולם – ציות וקבלת עול
רצון לשוב אל הגאולה
ספר הליקוטים – דא"ח צמח צדק
פרשת ויצא
הולדת, הילולת וגאולת אדמו"ר האמצעי
הלכות ומנהגי חב"ד

למעלה מעשרים וחמשה כרכים הופיעו בין השנים תשל"ז – תשד"מ, וכן כרך מילואים וכרך מפתחות * את היוזמה החל הרבי, ותלמידי תומכי תמימים המרכזית קרבו אל המלאכה לעשות אותה * הרבי שיגר את הכרכים לגדולי תורה ואישי ציבור, היה מעורב בפרטי העריכה, וציין לסדרה זו כמקור בכמה הזדמנויות * על החיבה המיוחדת של הרבי לסדרה זו – רשימה ראשונה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

ערכים הכי יסודיים

ב"ה ימי הפורים ה'תשל"ז

ברוקלין נ.י.

הרה"ג... שי'

שלום וברכה!

בידעי התעניינות כת"ר [=כבוד תורתו] בתורת חסידות חב"ד וימים אלה הו"ל [=הוציא לאור] ליקוט מתורת הצ"צ בחסידות (ע"ס [=על סדר] הא"ב)

הנני מצרף בזה ס' [=ספר] ליקוטים זה, ותקוותי חזקה שגם בזה ימצא ענין, ובפרט שבאו בו ערכים הכי יסודיים כמו תורה, תפלה, תשובה כו'.

והרי ג' אלה הם גם מענין ימי פורים האלה.

בכבוד ובברכה לפורים שמח.

מכתב בנוסח הנ"ל שיגר הרבי לאחדים מחשובי גדולי התורה יחד עם ספרים (כאמור במכתב). כמו הגאון רבי יוסף דוד סולובייצ'יק (נעתק בעבר במדור זה). הרב שעוועל (כנ"ל). ועוד.

לקראת ג' תמוז תשע"ד התפרסמה תשובת הגאון רבי יצחק הוטנר (ב"מעיינותיך" גליון 41 עמ' 29) לרבי:

"יום שני פרשת ויקהל-פקודי תשל"ז

"הו"כ [=הוד כבוד] האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א,

"נעימות בימינו נצח!

"ברכת-הודאה אמרי רבנן בכפילא ולא קלישא, מיטב תודתי נתונה בזה להו"כ על הואילו להמציא לי את ספר ה"ליקוטים" שהופיע עכשיו. מכיון שאין מברכין על האור עד שיאותו לאורו, נתאחר מכתבי זה, כי על כן עיכבתי את הספר בידי ימים אחדים לפני כתיבתי זו בכדי שאוכל ליהנות מאורו לפני ברכת-ההודאה".

הוסיף וכתב:

"ארשה לעצמי להוסיף הערה למכתב זה. הנני מדגיש כי המושג "התענינות" אינו הולם את זיקתי לחב"ד בשום פנים ואופן. המושג "התענינות" הוא הנמכה רבה לזיקה שלי לחב"ד, חלק הגון מעולמי הנפשי שתול הוא על מעיני חב"ד. אם היה אחד מרוקן אותי מיניקה זו היתה ההתרוקנות הזו גורמת שינוי בכל מלא הוויתי.

"בברכת מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון,

"יצחק הוטנר".

ליקוט דווקא, לא מאמרים

בחורף תשל"ז הורה הרבי שקבוצה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים יעברו על ספרי תורתו של הצמח צדק וילקטו מתוכם קטעים לפי נושאים, ויכינום לדפוס.

בנוסף, הורה הרבי שבסוף כל ערך יבואו מראי מקומות באותם נושאים מספרי חסידות והם נלקטו מ"ספרי המפתחות" שנדפסו לספרי החסידות במשך השנים.

כשהוכנסו הדוגמאות הראשונות העיר הרבי (תוכן ולא הלשון) כי מדובר ב"ליקוטים" ולא בהעתקת מאמרים שלמים!

הרבי עצמו השתמש בספר ובאחת הפתקאות שרשם לעצמו (צילום כתב יד קודש בתורת מנחם – ספר המאמרים באתי לגני, חלק ב' עמ' תכד) כ"מראי מקומות להמאמר", בקשר למאמר באתי לגני תשמ"ב ציין:

עץ-החיים היכל א ענף ב (ולהוסיף המראי-מקומות ד'מבוא שערים' וכו' – הובאו בס' הליקוטים מערכת צמצום).

"חלקם נלקטו בספר הליקוטים"...

בשיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיף ג' (התוועדויות תשמ"ח כרך ג' ב' עמ' 496) מתבטא הרבי:

ולהעיר שמ"ח בגימטריא "חיל", ובגימטרייא ב'-פעמים כ"ד, ענין ד"ושמתי כדכד שמשותיך" – כמבואר ענין "כדכד" בלקוטי תורה, וכן בדרושי הצמח-צדק, ועל דרך זה בנוגע ל"חיל", וכן "חיים" – שענינים אלו נתבארו בדרושי חסידות, וחלקם נלקטו בספר הליקוטים לדרושי הצ"צ (שבהם נכלל גם מדרושי אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הזקן), והם גם היסוד לדרושי רבותינו נשיאינו שלאחרי זה.. אשר, על ידי העיון במקומות אלו יתוסף ביאור בהאמור לעיל... בבחינת "תן לחכם ויחכם עוד"...

בשיחות רבות מוזכרים ספרי הליקוטים. בלקוטי שיחות כרך כב (עמ' 3 הערה 20) נאמר:

דרזא דקורבנא עולה עוד רזא דאין-סוף (ראה זוהר חלק ב' רלט, א. זוהר חלק ג כו, ב). וראה על-דרך החסידות במעלת הקרבנות. ספר הליקוטים דא"ח צמח-צדק, ועוד.

ובכרך כו (עמ' 108 הערה 50):

...וראה על דרך החסידות – ספר הליקוטים (דא"ח דהצמח צדק) ערך מן. ושם-נסמן.

וכן בכרך ז"ך (עמ' 129 הערה 37):

ובארוכה בדרושי חסידות – ראה ספר הליקוטים- דא"ח דהצ"צ ערך יוהכ"פ. וש"נ.)

ובהמשך לזה שם (עמ' 131 הע' 48):

וראה ספר הליקוטים – דא"ח דהצ"צ שם.

בהתוועדויות תש"נ כרך ג' עמ' 120 הערה 5:

בביאור המעלה המיוחדת ד"זקן" – ראה ספר הליקוטים (דא"ח להצ"צ) ערך זקן (ע' רמא ואילך).וש"נ.

בשיחת שבת-קודש פרשת מטות-מסעי תשמ"ח (ספר השיחות תשמ"ח כרך ב' עמ' 561 הערה 87):

להעיר שיובל הוא בספירת הבינה, עלמא דחירו, ומספרו חמישים (לאחרי שבע שמיטות) – נ' שערי בינה, ובזה גופא בעילוי אחר עילוי – נ' אלפים יובלות (ראה סה"ל [=ספר הליקוטים] (דא"ח להצ"צ) ערך יובל. וש"נ)...".

הזמן יקר...

מזמן לזמן היו חברי המערכת מכניסים לרבי ערכים והרבי היה מעיר ומתקן.

באחת ההזדמנויות שיגרו חברי המערכת את המכתב הבא:

"לכבוד הרב ח.מ.א. חדקוב שיחי'

"הנידון ספר הליקוטים:

"במענה לשאלתו בנוגע להוצאת ספר הליקוטים אות יו"ד כרך ב'; הנה חלק הראשון של הספר (לערך 250 עמודים) כבר נדפס, ושאר כל הספר (לבד מערך יסוד) נמצא ב"געליס" [=עלי הגהה] ונשאר רק לסיים עריכת ערך יסוד, ואי"ה יגמר לשבוע הבא. ולערך ב' או ג' שבועות לאחרי זה יהיה שאר הספר מוכן לדפוס. בנוגע לכרך ג': הנה, רוב הערכים כבר נערכו (ומוכנים לסדר בדפוס), ונשאר רק לסיים עריכת ד' ערכים.

"מערכת ספר הליקוטים".

המכתב הוכנס לרבי שהגיב בפליאה-תמיהה:

עד לפני האביב (ז' חדשים) היו מכניסים בכל עש"ק [=ערב שבת קודש] כו"כ [=כמה וכמה] ערכים

מאז – או שלא מכניסים כלל

או געליס אחדים ממש

הגהות הרבי

ה'פתח דבר' ל'ספר הליקוטים' על האותיות קו"ף ורי"ש, הוכנס להגהה אל הרבי בטרם נדפס, להלן פענוח ההגהות:

נכתב – מצד טעמים טכניים – נדפס הליקוט על פי הסדר דתשר"ק... הערכים דאות שי"ן...

הרבי מחק "מצד" וכתב "מפני כמה [טעמים] ומחק "טכניים". מחק "דאות שין" וכתב "דאותיות קו"ף – רי"ש".

הגהות הרבי ל'פתח דבר' של הספר השלישי

את תאריך ה'פתח דבר' קבע הרבי בכתב יד קדשו וציין "יא ניסן".

בפתח דבר לספר הראשון על האות תי"ו, תיקן הרבי וכתב:

ליקוט [ביאורי] כמה וכמה ענינים המובאים בחסידות ובתורה בכלל – מלוקט [מספרי דא"ח דהצ"צ]...

העורכים כתבו – מופיעים הערכים... הרבי הקיף את "הערכים" בעיגול, מתח קו לצדו של הדף וכתב:

הרי זה היפך המציאות !!

תחת המלה "היפך" מתח הרבי שלושה קווים להדגשה! שלכאורה הכוונה היא, שזהו ליקוט ולא ערכים מלאים.

בשורה הבאה מחק הרבי את המלה "הענינים" וכתב "הביאורים"...

בשער ספר הליקוטים, ציין הרבי חץ לאמצע העמוד להוסיף 'כפתור' בשם הספר, בין "ספר הליקוטים" ל"דא"ח צמח צדק".

הגהות הרבי בכתב ידו הקדושה על ה'פתח דבר' של 'ספר הליקוטים'


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)