חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:39 ב' בתמוז התשפ"ב, 1/7/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

דבר שבדפוס
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1058- כל המדורים ברצף
עלייה והילוך שבאין-ערוך לגמרי!
מתכוננים לקניין הארץ בשלימות
דבר שבדפוס
פרשת לך-לך
חינוך הילדים למסירות-נפש
אברהם התחיל להאיר
הלכות ומנהגי חב"ד
קדיש במנחת שבת / סיום מסכת

כשהרבי הסכים להוצאת 'תולדות לוי יצחק' * פתח את צינור ה...'מפתחות' * את מה שכח הביבליוגרף לציין? * ואיזו שליחות מיוחדת הביאו עמם התלמידים השלוחים לאוסטרליה בימי הספירה של תשל"ה? * על דברים חוצבים שנאמרו ב'יחידות' * וכיצד התבטא הרבי לגבי הדפסת דברי-תורה בעיתונים?

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

תולדותיהם של צדיקים

כשעלה הרעיון להנציח בְּספר את תולדות חייו ופעלו של הרה"ק ר' לוי יצחק שניאורסאהן ז"ל, כתב על כך לרבי הרה"ח ר' נפתלי צבי שי' גוטליב מספר פעמים, ולא נענה.

בהזדמנות אחת באותה תקופה, טרם נסיעת הרה"ח ר' טוביה שי' בלוי לרבי, ביקש ממנו הרב גוטליב שישאל את הרבי על כך ב'יחידות'. ואכן בהיכנסו ל'יחידות' הזכיר ר' טוביה את הנושא.

הרבי שאל את הר"ט: "וואס זאגט איר?" [=מה דעתכם], והר"ט אמר כי לדעתו אכן ר' נפתלי מתאים לדבר.

הרבי הגיב: "ובכן, אמרו לו שיכתוב משהו [לדוגמה] ושישלח לכאן דוגמה, ונראה".

כפי שנתבקש ר' נפתלי צבי כן עשה, הכין וכתב פרק, שלח לרבי, וזכה לאישור. גם בהכנת הספר הסתייע רבות ברב בלוי, שכתב בין השאר את הפרק על תורתו של אבי הרבי ועוד. כך יצא הספר לעולם.

ה'מפתח' לתורת חב"ד

להלן דברים שכתב הרב אלי' חיים קרליבך בהקדמתו ל'יד מאור ושמש' (מוסד זכר נפתלי, נ.י. תשל"ז, עמ' יו"ד):

"והנה הראשון שפתח את זה הצינור ועשה והתחיל לכתוב ולעשות מפתחות לספרי חסידות הוא כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש שכתב מפתח על התניא ותורה אור וליקוטי תורה – והוא הוא שציווני לעשות מפתח על כל תורת חסידות חב"ד".

בסופם של כרכים ב' (עמ' 745-700) וד' (עמ' 1379-1431) מסדרת 'ליקוטי שיחות', נדפסו "מפתח ענינים" ש"נערך על-ידי הרב התמים אלי' חיים שי' קארלעבאך": ח"א – העניינים לפי סדר הא"ב; ח"ב – לפי סדר התנ"ך, הש"ס המדרשים והספרים שאחר כך לפי סדר הדורות. רוב המדרשים באים לפי סדר הפסוקים.

שני קובצים בקיץ אחד!

בימי הספירה של שנת תשל"ה הגיעו לארץ-הקודש שלוחי הרבי שנסעו לאוסטרליה. בשהותם בה ביקרו בין השאר בבית הכנסת 'צמח צדק' ובכולל במקום, ומסרו לנוכחים כי יש להם שליחות מהרבי והיא:

למסור 100 פונט (שקל ישן) עבור הוצאה-לאור של שני קבצי 'הערות וביאורים' בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן על ידי אברכי הכולל. קובץ אחד צריך להופיע בדפוס לקראת י"ב-י"ג תמוז, והשני – עד לראש השנה. באם לא תתבצע משימת ה'הוצאה לאור' – יחזירו הכסף.

* * *

ואכן באותו קיץ הופיעו, הן קובץ ב' ובו 319 עמודים (תיאור מפורט שלו ב'ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן' ביבליוגרפיה (קה"ת תשד"מ) עמ' 164), והן קובץ ג' לקראת ערב ראש השנה תשל"ו (תיאורו מופיע ב'ספרי הלכה' שם).

כ'השלמה' לסיפור זה, יש בנותן טעם להביא את עדותו של הרה"ג ר' יצחק אייזיק קעניג, כיום ראש ישיבת תומכי תמימים בלוד (פורסמה ב'מתכוננים' גיליון 1 ערב שבת קודש פרשת דברים תשע"ד) – תיאור שחווה בעצמו בקשר להוצאת קובץ קודם:

"בשנת תשל"ד למדתי ב'כולל אברכים – צמח צדק' שבירושלים. עבדנו אז בכולל על הוצאת קובץ 'חידושי תורה' על 'ברכות הנהנין' של אדמו"ר הזקן... לקראת תשרי תשל"ה, כאשר נסעתי לרבי, הבאתי עמי תדפיס מהקובץ, והכנסתי ל'מזכירות'. (עדיין לא היה קובץ מודפס שכן עוד לא הוכן במלואו, כי אם רק 'תדפיס').

"במשך החודש, כאשר נכנסתי ל'יחידות' (פרטית), התייחס הרבי דקות בודדות (דקה או מעט יותר) לעניינים האישיים שציינתי בפתק, ולאחר-מכן החל לדבר על התדפיס. כשש דקות דיבר הרבי בלהט ("אסאך געקאכט"), כיצד ייתכן שהקובץ עדיין לא בדפוס?! [ומדוע] צריך לעבוד על זה כל כך הרבה זמן?! עוד הוסיף הרבי לדבר על זריזותו של אברהם בעקידת יצחק, שהזריזות היא הייתה עיקר המעלה, עוד יותר מהמסירות נפש.

"הדיבור היה בלהט רב ("מיט אזא קאך"), כשבתוך הדברים התבטא הרבי: 'אולי אני יכול לעשות משהו כדי לעזור ולזרז את ההוצאה-לאור?', והביע את רצונו שוב שהקובץ כבר יודפס!".

'להתלבש' כדי להציל

בסיום התוועדות יו"ד שבט תשל"ו (שיחות-קודש כרך א' עמ' 418) למד הרבי הוראה נפלאה מהנהגתו של הקב"ה "אני יוצא בתוך מצרים", ש'התלבש' בלבושים כדי שיוכל להציל גם יהודי שנמצא ובהיותו שרוי בביתו של המצרי, ו"דיו לעבד להיות כרבו" על יהודי להתלבש ב'לבושים' כדי לקרב את הזולת כו', והמשיך:

ודלא כאותם הסבורים שאין להדפיס בעיתונים עניינים של תורה כו', ואדרבה זוהי אכן הכוונה, ואילו לא היתה זו הכוונה לא היו מאפשרים לעשות כן.

וכן נהג כב' קדושת מו"ח אדמו"ר בריגא, ווארשא, וכאן בארצות-הברית, והמפורסמות אין צריכים ראיה שאכן זו הכוונה וזה גורם נחת-רוח אמיתי.

הביבליוגרף השמיט ביבליוגרפיה?!

בשנת תש"מ נדפס ספר, ובו אוסף מאמרים-מחקרים על ספרות וביבליוגרפיה שפורסמו במשך השנים בבמות שונות. כאשר פגש הרבי במחבר שאל אותו, מפני מה לא הדפיס בסוף הספר את רשימת כתבי-העת בהם פורסמו המאמרים לראשונה.

המחבר הגיב: "את מי מעניין ולמי משנה באיזה עיתון או בטאון זה התפרסם?".

הרבי המשיך והסביר: "הרי מדובר במחקר ביבליוגרפי, ושם נוגעים פרטים כאלה". הרבי גם הודה לו על שכלל את מאמרו "כך חוקרים חסידות בישראל", מאמר הולם כנגד 'חוקרי' חסידות מגמתיים.

*

לסיום יצוין, כי בטרם יצאו כרכי 'לקוטי שיחות' לאור, ביקש הרבי לציין בחצאי-עיגול במפתח שבראש הספר, את שנת הדפסת השיחה לראשונה בתור ליקוט שבועי, וכך אכן נעשה.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)