מהדו"חות של סניפי צעירי-אגודת-חב"ד למדים על מכתבים רבים של ברכות השנה מאת הרבי שעברו דרכם ונשלחו ליחידים, אישי ציבור ועסקנים, ועל מכתבי התודה שהוחזרו על-ידם למזכירות הרבי * על סגנון ברכת השנה של הרבי, ותוספת מילים אישיות * "נבהלתי", התבטא הרבי כשגילה שמכתבו לא הגיע לנמענו * ומיהו החסיד אליו הקפיד הרבי לכתוב מידי שנה איגרת-ברכה בכתב ידו הקדושה?
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
ברכה כללית – פרטית
"נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים... רומז לו... שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים" – מנהג ישראל זה מצוטט בפוסקים (מטה אפרים שמקורו במנהגי מהרי"ל, מובא בליקוטי שיחות כרך כד עמ' 642. וראה 'אוצר מנהגי חב"ד' אלול-תשרי עמ' ט ואילך).
מאז שלהי שנת תשי"א היה הרבי משגר ברכה אישית לקראת השנה החדשה בנוסח כמו הבא להלן:
"לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד".
זהו הנוסח הבסיסי, כשלתלמידי ישיבה הוסיף: "בברכת הצלחה בלימודים ביראת שמים" (השווה אגרות-קודש כרך ד' עמ' תקז). לאנשים נשואים: "[ברכתי] לו ולכל אשר לו".
לקבוצות: "לכל אחד ואחד מהם עם בני ביתם שיחיו" (ראה אגרות קודש כרך כו עמ' רז). ולארגוני נשים: "ברכתי להן ולבני-ביתם שיחיו" (שם).
פעמים היה הרבי מוסיף (שם עמ' רח): "ולמילוי משאלות לבבו לטובה בכל הענינים שמזכיר במכתבו". או לאנשי ציבור (שם עמ' ריב):
"ומילוי משאלות לבבו לטובה, ובפרט שיצליח בתפקידו האחראי וזכות הרבים מסיעתו".
לרבנים כתב הרבי (שם עמ' ריא): "להביע ברכתי לכת"ר [=לכבוד-תורתו] ולכל אשר לו...".
"מאשר הנני קבלת מכתבו... ובטח כבר קיבל מכתבי בברכת השנה"... (אגרות-קודש כרך יב עמ' כא), "ובטח כבר הגיעו מכתבי בברכת השנה" (שם עמ' יג, לד). כך כתב הרבי בהזדמנויות רבות.
לחלק ממקבלי המכתבים קדמה ההקדמה:
"מכתבו נתקבל"; "הפ"נ נתקבל" – ולאחרי זה בו' החיבור כתב הרבי: "ולקראת השנה החדשה...".
לעתים כתב הרבי לרבנים (שם עמ' ריא): "והשם יתברך ויתעלה יזכהו לנהל עדתו על מי מנוחות ויסגי חילו באורייתא מתוך הרחבה שמחה וטוב לבב".
תורה שבכתב...
בכל הדוגמאות שהבאנו היה הנמען מקבל מכתב מוקלד במכונת כתיבה, כרגיל. אולם אחד המיוחד שזכה מדי שנה לקבל את ברכת השנה כתובה בעצם כתב-יד-קדשו הוא המשפיע הרה"ח ר' שמואל הלוי לויטין (ראה אודותיו ב"אוצר החסידים", הרב יוסף אשכנזי, כרך ניו-יורק, פרק יג עמ' 270-225), אליו שיגר הרבי את הברכה בתוספת מלים על תפקידו החשוב (אגרות-קודש כרך ד' עמ' תקז). הנה דוגמה:
ב"ה, שלהי אלול, תיש"א, ברוקלין נ י.
הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' וכו'
מהור"ש שי' הלוי
שלום וברכה!
לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד, הצלחה רבה בתלמידיו בהשפעת תורה ביראת שמים, ורוב נחת חסידותי מכל יו"ח [=יוצאי חלציו] שיחיו – מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף.
בברכה,
מ. שניאורסאהן
מועתק בזה צילום כתב-יד-קדשו.
לעתים הוסיף הרבי במכתב אליו את התואר "מזקני רבנים התמימים הר"ש שליט"א הלוי, משפיע ישיבת תומכי תמימים" (אגרות-קודש כרך כו עמ' רה), ופעמים (כמו בתשל"א – 'אוצר החסידים' שם עמ' 235) "מזקני רבני אנ"ש ומשפיע ישיבת תו"ת [=תומכי-תמימים]".
הרבי מרגיע
נבהלתי לקבלת מכתבו מראש-חודש שבט, בו כותב שלא קבל מכתבי בברכת השנה, ופליאה ותמי'[הה] גדולה וגם מצער, כיון שנשלח המכתב מאז, כמובן. ובכ"א [=ובכל אופן] מובטחני אשר הוא וב"ב [=ובני ביתו] נכתבו ונחתמו לשנה טובה ומתוקה ולהצלחה בהחזקת היהדות בסביבתו...
את הדברים כתב הרבי להרה"ח ר' חיים מנחם (ע"ה) טייכטל בה' שבט תשט"ו (צילום המכתב ב'תשורה' גליצנשטיין ט' תמוז תשע"ד, עמ' 55). ראשית דבר היה כאשר נהג הלה כמנהג אנ"ש הרגיל, שהיו משגרים פני"ם ומכתבי בקשת ברכה לרבי לקראת השנה החדשה. משלא קיבל מענה של ברכת השנה התפלא מאוד, ומשכתב על כך לרבי נענה כאמור.
יצוין כי בכ"ו תשרי תשי"ב קיבל הנ"ל מכתב ממזכירות הרבי ("מכתבו מיום הושענא רבה תשי"ב נתקבל") ובסיומו נאמר (שם עמ' 54):
"בטח קיבל המכ' [=המכתב] ברכת שנה טובה מכ"ק אדמו"ר שליט"א".
משלוח ברכות
מידי שנה בהגיע תקופת החגים, היה מוטל עומס רב על ידיהם של מזכירי הרבי, בשל ריבוי המכתבים שעליהם לשלוח לכל קצווי תבל. דרך אחת להקל על כך היתה, לשלוח אחרי תשרי קבוצות מכתבים במרוכז למקומות שונים, על-מנת שאנ"ש או עסקני אנ"ש המתגוררים במקום ימסרום לתעודתם.
בדו"ח פעולות צעירי אגודת חב"ד סניף ירושלים – א' חשון-כ"ט כסלו תשכ"ד, מופיע בסעיף הראשון:
"ברכות השנה של כ"ק אדמו"ר שליט"א שנתקבלו בתומכי-תמימים-ליובאוויטש לוד, השייכות לירושלים, וכן משלוח נוסף שנתקבל ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א – הועברו לתעודתן בצירוף מכתב ברכה של ההנהלה.
"נתקבלו מכתבי תודה חמים מהרה"ג ר' שמואל קיפניס, ר' אריה לייב געלמן (מה"מזרחי" העולמי), מר שלמה זלמן שרגאי, ד"ר י. בן זאב ש. בן יאיר. כל אלה מבקשים להעביר רגשי הוקרתם לכ"ק אדמו"ר שליט"א.
"תצוין עזרתם של הת' שמעון בקרמן והת' מאיר פריימן במשלוח המכתבים כו'".
שנה קודם לכן (תשכ"ד) הגיעו ברכות השנה כנראה בקיץ, והן מופיעות בדו"ח מתקופת סיון-מנחם-אב:
"עשרות מכתבי תשובות לפני"ם לי' שבט וברכות השנה נתקבלו ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א וחולקו לתעודתם".
בשנת תשכ"ו, בסעיף 15 של דו"ח מחודשי טבת-שבט, נאמר:
"ברכות השנה של כ"ק אדמו"ר שליט"א שנתקבלו בסניף (ישר ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א או באמצעות המרכז בתל-אביב) הועברו לתעודתן. חלק מהן נשלח על ידי ר' שלום לייב שי' איזנבך".
ובחודש כסלו תשכ"ז (סעיף 8 בדו"ח חשון-כסלו תשכ"ז): "ברכות השנה של כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנשלחו ע"י המזכירות, הועברו לתעודתם בצירוף פתק מתאים. אושרה קבלתם (בצירוף הבעות תודה, כל אחד לפי סגנונו) על-ידי: הרב בן ציון אטון, מר א. אפשטיין, מר ארי' אשל (סגן מנכ"ל משרד החוץ), מר יצחק גולדשלג, ר' יהודה לייב גלויברמן, ר"א וילנר, רא"ד סלוטקי, הרב ישראל יצחק רייזמן, הרב שמריהו נחום ששונקין".
בשנת תשכ"ח (בדו"ח מתקופת טבת-אדר) נאמר בקצרה: "עשרות אגרות ברכות השנה של כ"ק אדמו"ר שליט"א הומצאו ע"י הסניף למקבליהם".
בדו"ח מתקופת כסלו תשכ"ט נאמר בסעיף 10: "משלוח ברכות השנה של כ"ק אדמו"ר שליט"א שנתקבלו מהמזכירות הועברו על ידינו לתעודותיהם בליווי מכתב. בין מכתבי התודה שנתקבלו יצויינו של רבי יצחק מאיר הכהן לוין, מר משה שפירא, ר' משה פרוש".
סעיף נ"ט בדו"ח משנת תשל"ב מספר כי: "מכתבי ברכות השנה של כב' קדושת אדמו"ר שליט"א שנמסרו לידינו – נשלחו ברובם לתעודתם. מהם שהיה צורך לברר הכתובות. צורפה למכתבים ברכה משלנו תצלומי האישורים שנתקבלו נשלחו למזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א".
בכ"א חשון ה'תשמ"א כותב מזכירו של הרבי הרב (ד"ר) ניסן מינדל על נייר מכתבים של הרבי (אלא שבראשו הוקלד במכונת כתיבה "מזכירות"):
"ידידנו ומכובדנו מר שלמה שי' מידנצ'יק,
"שלום וברכה!
"מצו"ב [=מצורף בזה] מכתב ברכת השנה מכ"ק אדמו"ר שליט"א למר קדישאי שי', שמפני סיבה לא נכלל עם שאר המכתבים שנשלחו על ידו. ובודאי יוכל להסביר איחור הזמן באופן שלא יפגע בכבודו של מישהו. ות"ח [=ותשואת-חן] על טרחתו למסור המכתב למחוז חפצו.
"בפ"ש וכט"ס [=בפריסת-שלום וכל-טוב-סלה], ניסן מינדל".
מר יחיאל קדישאי היה מקורבו וראש לשכתו של מר מנחם בגין (המכתב נדפס ב'הקטר של הרבי' עמ' 352, כמו גם המכתבים המופיעים להלן למר הרצוג (שם עמ' 327), מר פרס (שם עמ' 329) ומר שמיר (שם עמ' 330)).
אי-אפשר לפורטם..
עם השנים עלה מספרם של הכותבים לאלפים רבים, והרבי הודיע כי "העדר המענה על מכתבים... אינו צריך לגרום לאי-שביעות רצון או נפילת הרוח וכו'", ואיחל בעל-פה "ברכת כתיבה וחתימה טובה וגמר חתימה טובה בנוגע לכל העניינים" (שיחת י"ג אלול תשמ"ב – התוועדויות תשמ"ב כרך ד' עמ' 2174).
עם זאת היו אישים, במיוחד כאלה המוגדרים לכאורה כמי ש"רבים צריכים לו", היינו אנשי ציבור ועוד, שזכו לקבל מכתבי ברכה גם בשנים המאוחרות יותר, כגון הללו דלהלן – והם אל הנשיא הרצוג; שמעון פרס ושמיר. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:43
זריחה: 5:35
