בתחילת ספר דברים אומר משה רבנו לבני ישראל, העומדים לקראת הכניסה לארץ: "רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ, בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם".
מה החידוש בדברים האלה? הלוא כבר בספר בראשית מופיעה ההבטחה "לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹאת", ושם רש"י מפרש: "הבטחתו של הקב"ה, כאילו היא עשויה". איזו בשורה חדשה יש עכשיו בדבריו של משה?
אומד ושמועה
המפתח להבנת הדברים מצוי בפירוש רש"י בפרשתנו, המבאר את משמעות המילים "ראה נתתי": "בעיניכם אתם רואים. איני אומר לכם מאוֹמֶד ומשמועה". עד עתה לא ראו בני ישראל את הארץ במו עיניהם, ולכן סמכו על דבריו של משה, ואילו כאן השקיפו בני ישראל על הארץ המובטחת וראו אותה בעיניהם.
את ההבטחות הקודמות מגדיר רש"י 'אומד' ו'שמועה'. בני ישראל שמעו על הבטחת הקב"ה לאברהם, אך זו הייתה שמועה בלבד. לאחר מכן, כאשר אמרו בשירת הים "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ", שזו רמיזה לכניסה לארץ, כבר שיערו שכך יקרה, כשם שהתקיימה ההבטחה על יציאת מצרים. אולם עתה, לאחר שסיחון ועוג הוכו ונוצחו והחל כיבוש הארץ בפועל, ההבטחה קיבלה אישוש ממשי יותר – "בעיניכם אתם רואים".
אין מערערים
רש"י מוסיף עוד ומפרש את המילים "בואו ורשו" ואומר: "אין מערער בדבר, ואינכם צריכים למלחמה". הכוונה לערעור שעלולים לטעון בני עשיו, באומרם שגם הם בניו של אברהם, ולכן זכותם לרשת את הארץ.
מבטיח משה: "אין מערער", שכן בני ישראל יזכירו לבני אדום "אחים אנחנו, בני אברהם שנאמר לו 'גר יהיה זרעך', ועל שנינו היה אותו החוב לפרעו... פירש אביכם מעל אבינו מפני השטר חוב המוטל עליהם, והטילו על יעקב". בני עשיו לא השתעבדו במצרים, ובכך מתברר שלא עליהם חלה ההבטחה 'גר יהיה זרעך', ומכאן שגם הבטחת הארץ לזרעו של אברהם אינה מכוּונת אליהם.
ירושה מתוך ביטחון
שיאה של הבטחת משה נמצא בהמשך פירוש רש"י: "אילו לא שלחו מרגלים, לא היו צריכים לכלי זיין". אילולא שלחו את המרגלים היה מתייתר אפילו הצורך בכלי נשק.
הכניסה לארץ ישראל נועדה להיות מלכתחילה על-טבעית, בלי צורך בכלי מלחמה, אלא שבני ישראל בחרו בדרך הטבעית ושלחו את המרגלים, ולכן נאלצו לעשות פעולה טבעית כדי לכבוש את הארץ. אך גם כיום, עצם הידיעה שהקב"ה נותן את הארץ מפיחה ביטחון בבני ישראל לרשת אותה מתוך ביטחון גמור, עד ש"אינכם צריכים למלחמה", והאויב נמלט מעצמו מרוב יראה ופחד.
(התוועדויות תשמ"ב, כרך ד, עמ' 1957) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
