חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:13 כ' בחשון התש"פ, 18/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

המבצעים לזיכוי הרבים
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1038- כל המדורים ברצף
"שלח" – לצאת מעצמו ולפעול עם אחרים
כניסת כל ישראל לגאולה השלמה
המבצעים לזיכוי הרבים
פרשת שלח
"הרואה את הנולד"
הלכות ומנהגי חב"ד
מים אחרונים

סגולת "מבצע תפילין" וזיכוי הרבים בד' מינים – נזכרו בדברי הרבי מהורש"ב והרבי הריי"צ * על השפעת מצוות מעשיות אלו על הנפש הבהמית של האדם, וסטודנטים שחזרו להניח תפילין בתקופת פרעות קייב * מעשה בחסיד, עליו אמרו – צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל * מקורות קדומים לצורך בחיזוק מצוה זו בתוך המון העם * מסדרת יסודתו בהררי קודש

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

תועלת לנשמות

מקובל לחשוב שהמבצעים, ובעיקרם מבצע תפילין ומבצע ד' מינים, הם חידוש של 'דור השביעי'. מסתבר ששורשיהם נטועים עוד בדברי והוראות הרבי מהורש"ב והרבי מוהריי"צ.

בשבת בראשית תשכ"ח (לקוטי שיחות כרך ו' עמ' 221 ואילך) התייחס הרבי בפרוטרוט לשאלות ו"טענות" בנושא מבצע תפילין (הדברים נדפסו עם הוספות לאחרונה ב'תורת מנחם' כרך נא עמ' 221-229); הצביע על מקורות וביסס את העניין כמתחייב על פי תורה והלכה.

ברשימתנו זו נוסיף הערות ומקורות שאינם אלא בבחינת כיהודא ועוד לקרא, כפשוט.

בתשרי תשכ"ח נתקבלה הוראה ממזכירות הרבי (מקדש מלך כרך ד' עמ' תקי; צעירי אגודת חב"ד עמ' 249):

"לעשות מבצע ד' מינים אצל הכותל, בתנופה כמו מבצע תפילין ובזה ממלאים הוראת אדמו"ר שליט"א".

ובאמת כבר בשנת תשי"ד "מעורר [הרבי] לזכות בני ובנות ישראל בברכת הד' מינים בחג הסוכות". בעוד שבאופן רשמי נכתב בשושלת היחס ב'היום-יום': "פותח בתעמולה אודות "מבצע תפילין"", בקיץ תשכ"ז.

מה מייחד שני "מבצעים" אלו שהיו הראשונים?

הנה דברים שאמר כב' קדושת אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בשמחת תורה תרס"ט (רשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ – 'תורת שלום' עמ' 144):

"עצה היעוצה לנשמות כאלו שאינם נמשכים לשום עבודה דבירורים כלל... ולזאת עצה היעוצה לנשמות כאלו שהוא העבודה דמצות מעשיות, וגם זה בדרך סגולה, כשמניח תפילין בפועל כדבעי, הנה זה סגולה לנפש-הבהמית, וכמו-כן כשמנענע בלולב ומיניו הרי הוא סגולה שעל-ידי עבודות האלו וכהאי-גוונא הנה היא [=הנשמה] נעשית כלי שיהיה שייך לאיזה עבודה על-כל-פנים".

ושם בהמשך:

"צריך הוא לעשות בהידור ושלא להתבייש כלל, וזאת תהיה רפואתו, הגם שהוא בדרך סגולה".

אילו היו ממשיכים להניח...

עוד על הקשר והשייכות שבין תפילין ולולב קוראים אנו במקור קדום יותר – ב'ספר החינוך' (מצוות נטילת לולב, עמ' שכד):

"שהאדם נפעל כפי פעולותיו שיעשה תמיד... ועל כן כי רצה המקום לזכות את עמו ישראל אשר בחר, הרבה להם מצוות להיות נפשם מתפעלת בהם לטובה תמיד כל היום ומכלל המצוות היא מצוות התפילין... ומתוך פעלו זה, תמיד ייחד על מחשבותיו לטוב, ויזכור וייזהר תמיד כל היום לכווין כל מעשיו ביושר ובצדק. וכמו כן מצוות הלולב עם שלושת מיניו, מזה השורש הוא... כי כל שמחת לִבֵּנוּ לשמו ולכבודו...".

ונחזור לדברים נוספים שכתב כב' קדושת אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (קונטרס ומעין עמ' 47):

האיש הזה... יודע הוא אשר סר מדרך התורה והמצוה... ויש תקוה אשר לעת מן העתים ישים אל לבו וישוב אל ה', באשר אף על פי שחטא ישראל הוא שיש בו ניצוץ אלוקי... ובפרט כאשר צר לו ומצאוהו צרות רבות ורעות ר"ל, קרוב בדבר שיחזור בתשובה... וכאשר ראינו בעת הפרעות בקיוב אשר כמה מהסטודענטען נתעוררו להניח תפילין וכדומה, ואם כי לא נמשך זמן רב, מכל מקום הרי התעוררו לשמור את המצות, ואפשר אם היה אז אחד מהחרדים מתקרב אליהם לחזק בלבם התעוררות הזאת, היו הולכים בדרך הזאת, להבא היו מתחזקים יותר ויותר בזה...".

[ביחידות אחד מחשובי אנ"ש בקיץ תשכ"ז התייחס הרבי לעובדה שאנשי ציבור הניחו תפילין ליד הכותל המערבי, ואמר בין השאר: אילו היו באים אליהם גם בימים נוספים, הם היו ממשיכים להניח תפילין...].

ובשמחת תורה תרצ"ג (לקוטי דיבורים, כרך א, ו,א) תובע כב' קדושת אדמו"ר מהוריי"צ "לעשות מרימונים פרדס" (על פי שיר השירים ד, יג), ומסביר דבריו (תרגום מאידיש):

לתפוס יהודים ולשכנעם להניח תפילין... אף שלמחרת אולי לא יניחו, הרי גם בפעולה [=חד-פעמית] זו יש תועלת, אך הכול יש לבצע מתוך קירוב.

מזכי הרבים

ב'ספר חסידים' סימן שסג מובא:

"מעשה בחסיד אחד שהיה נושא תפילין וציצית כל היום [=רצה לומר שנשא אתו תפלין וציצית להשאיל למי שצריך – מקור חסד (להר"ר מרגליות) שם] וכשמת שמעו שבני מעלה הספידו עליו ואמרו (דברים ל"ג כ"א) צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל – שהיה מזכה את אחרים".

וממשיך:

"לעולם יהיה אדם ערום ביראה ודעתו לאביו שבשמים לדבק במצותיו ולקרב את הבריות [=על פי אבות פ"א מי"ב: אוהב את הבריות ומקרבן לתורה].

אין להימנע מפני הקדושה

וכן כתב רבנו בחיי (בספרו בד הקמח, ערך תפילין):

"יש מתרשלין במצות תפילין שאינן זהירין בהנחתן, מפני שחושבין שהתפילין צריכים קדושה וטהרה יותר מדאי, ואין לאל ידם להתקדש ולהטהר כל כך שיהיו ראויים להניחם, והנה הם טועים במחשבה זו חוטאים חטא גדול שלא בכוונה אלא בתמימות לב, שהרי מצינו ספר תורה מקודש וחמור יותר מן התפילין, וכל אחד ואחד מישראל עולה וקורא בתורה, וראוי הוא לכך, ואין אדם מישראל נמנע מזה מפני קדושת ספר תורה, ואם בספר תורה כך, אין צריך לומר בתפילין שיש בהן ארבע פרשיות של תורה בלבד".

לא רק אלישע בעל כנפיים...

ממשיך רבינו בחיי שם ומסכם:

"ומעתה כל מי שחננו השם דעת ובינה ובהשכל ונתן לו עיניים לראות ואזנים לשמוע, צריך הוא שיתבונן בגודל כוח מצות התפילין כיון שהמורד בה עונשו חמור כל כך עד שמים יגיע, שהוא נמנה מכלל עוון פושעי ישראל בגופן אשר לא יצילו את נפשם מיד להבה, ועל כן יצטרך שתהיה המצוה הזאת רגילה בישראל ושתהיה מוחזקת בידם, כי כן היתה בכל הזמנים כולן, היו הכל זהירין וחרדין במצות תפילין ובמצות ציצית וזולתם, אבל מיום שגברו הצרות ונתדלדלו הדורות וגזרו שמד שכל מי שיניח תפילין יפצעו את מוחו, הוצרכו ישראל להתרשל במצוה זו מפני הסכנה, ולא מסרו עצמן עליה כמצות המילה, ועל כן היא מרופה בידם היום,

ומצוות המילה שמסרו עצמן עליה עדיין היא מוחזקת בידן, וכל מצוה שלא מסרו עצמן עליה היא מרופה בידן וכיון שביד האדם לקיים מצוה זו אין (ראוי) לאחד מישראל שימנע מזה על המחשבה שהזכרתי למעלה, כי כל אדם ראוי להניח תפילין כל זמן שהוא בריא וגופו טהור מן החולי והמדוה, ואין צריך על כל פנים שיהיה לו גוף נקי כאלישע בעל כנפים, הוא שטועין בו הרבה בני אדם מהמון ישראל גם קצת מן היודעים שחושבין שאין כל אדם ראוי למצות תפילין אלא אם כן הגיע למדרגת אלישע בעל כנפים שנעשה לו נס, ושיהיה לו גוף נקי כמוהו, וזו היא הסיבה שהמצוה הזאת מרופה בידם ולא יחזיקו בה, ולא ידעו ולא יבינו כי אין המאמר הזה אמור אלא בשעת השמד, שאם המניח תפילין הוא כדאי ובטוח על עצמו שיעשה לו נס כאלישע בעל כנפים יש לו להניח תפילין בשעת שמד, ואם לאו אין לו להניחם מפני הסכנה, אבל שאר כל המון ישראל שלא בשעת הסכנה חייבים להניח, וכל ישראל ראויים לכך, כי כל העדה כלם קדושים".

טוב לבטל מקצתה מכולה

וכך משמע גם בשאלות-ותשובות מן השמים לרבינו יעקב ממרויש סי' כו, שכתב:

"אך פשיעה היא בידינו כשאין אנו מניחין מיראה שמא יישן בהם ושמא יפיח בהם, כי טוב לבטל מקצתה מלבטל כולה"!

ואף שאין ראיה לדבר זכר לדבר אף מלשון הנודע ביהודה בשו"ת שלו יו"ד סי' עא: "שהרי האידנא אף שהיהודי היותר שפל ומזולזל והפחות שבפחותים על כל פנים נזהר להניח תפילין...", אלא ש"בימים הקדומים שהיה בנמצא עמי הארצות שהיו מזלזלין בהנחת תפילין" (עובדה זאת שבמשך דורות רבים היתה מצוה זו רפויה – נזכרת בדברי רבים מהראשונים: ר' שרירא גאון בשבלי הלקט ("והאידנא מהאי טעמא מזלזלי בהו רובא בעלמא"), ברשב"א שבת קל,א ("דמועטין שבישראל מניחין תפילין"), וראה עוד במובא במילואים לתורה שלמה כרך יב אות מב בתחילתו ובשולי הגיליון שם).

מצוה זו תהיה למחסה

וב"תרעא זעירא" שבראש ספר שו"ת משנה שכיר לגאון רבי ישכר שלמה טייכטל הי"ד ה"ב (הוצאת מכון ירושלים  תשמ"ז) כותב המחבר:

"וכעת שצער חבלי משיח שורר בעולם במידה גדולה וגדושה מאוד מאוד, אמרתי לומר דבר בעתו כדי להביא טובה לעולם, ולעורר את העולם להשתדל בכל עוז לקיים מצוות תפילין כתיקונה, ולפעול אצל אחרים שהתרשלו במצוה זו שמעתה יתנו לבם לקיימה, כי היא תהיה לנו למחסה מזרם ומטר של השונאים הקמים עלינו עתה מכל צד".

הוא תומך יתדותיו בספרי המקובל האלוקי בעל שערי אורה בספרו צפנת פענח על הגדה של פסח המבאר כי "היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים" (שמות יד, לא) מוסב על כי היד שלנו היא הנוקמת והנפרעת לנו מצרינו, ועליה אמר הנביא (ישעי' נא,טו) עורי עורי לבשי עוז זרוע ה' וכו' ועליה נתייסד סוד תפילין ואמרו ז"ל (ברכות ז, זוהר ויקרא דף רסט?) אין עוז אלא תפילין, וסוד הזאת רפאה מחלת מצרים, והיא אשר הפכה נחליה לזפת ועפרה לגפרית, לפי שראתה העוול והחמס אשר עשו לנו המצרים על לא חמס בכפינו. והשווה גם לדברי הספה"ק נועם אלימלך עה"פ בראשית ל,לו ויעקב רועה. ומכאן מסכם המחבר "הרי הסוד מצות תפילין נוקמת נקמתנו על העולם והחמס שנעשה לנו בחנם בלא דבר, והיא הרופאת אותנו מכל צרינו ומכל נגע ופגע רע ר"ל".

הגנה בזמן הגלות

ובתשובת הריב"ש סימן קמו באמצע התשובה, מזהיר לדקדק בהנחת תפילין כשרות ואולי בשכר זאת ינצלו מאותן עונשי אלפי זהב המטילים עליהם השרים תמיד לפי הנשמע ימס לבבינו, כמו שדרשו על פסוק "כנפי יונה נחפה בכסף" – מה יונה זו כנפיה מגינות עליה, אף ישראל מצוות מגינות עליהם". למקור האחרון העירני הרה"ח וכו' ר"מ ווכטר שליט"א, ות"ח ת"ח לו.

גרסאות שונות ב'קרקפתא'

בלקוטי שיחות כרך ו' עמ' 272 (ובתורת מנחם חנ"א עמ' 224-225) נאמר:

קרקפתא דלא מנח תפילין יש לו דין מיוחד (ר"ה יז,א), ופסק דין ברור ברמב"ם (הל' תשובה פ"ג ה"ה), דהיינו שלא הניחם מעולם.

...ואף בכמה ראשונים הלשון קרקפתא דלא מנח תפילין (סתם – בלי תיבת מעולם)... בנוגע לדינא – פסק-דין ברור הוא ברמב"ם – "מעולם". (וכנראה שכן הוא גירסתו בש"ס). וכן הוא בר"ח, רי"ף (אבל ראה שם ברא"ש), בעיטור בשם תשובות הגאונים, ועוד.

במה שכתב כ"ק "אבל ראה שם ברא"ש", הוא שהרא"ש כותב בצורה מפורשת: "שבספרים שלנו לא נמצאת גירסא זו, אלא קרקפתא דלא מנח תפילין". ה"ועוד" הם שורה ארוכה של מקורות דלהלן:

ר"ן – ר"ה (שם). / ספר האשכול להראב"ד ח"ב הל' תפילין סי' ל. / זוהר חדש אחרי (מט,א). / שו"ת מן השמים סי' נ. / רמב"ן בשער הגמול. / רבינו יונה שערי תשובה שער ג,יא. / ספר חסידים סי' תרו (אשר העתיק דברי הרי"ף). / כד הקמח לרבינו בחיי ערך תפילין ד"ה יש. / ראה גם אבודרהם – תפלת ר"ה.

וראה גם בדברי כ"ק אדמו"ר בשם הסמ"ג והחינוך ובהמשך דברי רבינו בחיי על הזכות וההגנה להן זוכים ע"י קיום מצות תפילין, וגם דעתו מסכמת (כרוב הראשונים) אשר 'קרקפתא דלא מנח תפילין' הוא מי שלא הניחן "מעולם".

הוראות מיוחדות

להלן השלמה קטנה לרשימה "בשליחות הרבי לכותל המערבי" (גיליון א'לו).

סיפר הרה"ח ר' משה דיקשטיין שי':

ב'יחידות' אצל הרבי לפני חתונתי (בשנת תשל"ט) העניק לי הרבי דולר והורה לי לתיתו לצדקה ביום החתונה ליד הכותל המערבי לעניין של חינוך.

טרם צאתי מחדרו הקדוש פנה אלי הרבי ואמר:

יש כאן דולר נוסף ותמסור זאת לכלה – באופן המותר על פי הלכה – שגם היא תתנו לצדקה ביום החתונה ליד הכותל המערבי לענין של חינוך.

על פי הוראת הרה"ג ר' נחום טרבניק (ז"ל), מסרתי את הדולר לאבי, אבי מסרו לאבי הכלה שמסרו לכלה והיא אכן ביקרה בכותל ביום החתונה.

"הוראה פרטית" בעניין זה, נאמרה להרה"ח ר' שמואל הלוי שי' חפר בחודש כסלו תשל"א:

מסתמא תעשו ה'תספורת' [=של בנו מנחם מענדל בי"ג טבת תשל"א] ליד הכותל המערבי.

הודגש כי זו הוראה פרטית ואין לפרסמה כדי שלא לנגוע במנהג הקיים לעשות תספורת במירון – 'התקשרות' גיליון 511 עמ' 15.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)