רבי אליעזר (בן) חיסמא אומר: קינין ופתחי נידה הן הן גופי הלכות. תקופות וגימטריאות, פרפראות לחכמה (פרק ג, משנה יח)

פירוש רבינו עובדיה מברטנורא:

קינין - קורבנות העוף הקרויין קינין לשון קן ציפור. ויש בהן הלכות חמורות כגון אם נתערבו חובה בנדבה, או עולה שמעשיה למטה; ופתחי נידה - הלכות נידה שאבדה וסתה וצריכה לשמור עד שתחזור לפתחה, ופעמים שהיא צריכה לטבול צ"ה טבילות לדברי האומר 'טבילה בזמנה - מצווה'; הן הן גופי הלכות - עיקר תורה שבעל-פה שמקבלים עליה שכר; תקופות - עניין הילוך המזלות; וגמטריאות - חשבון האותיות; פרפראות לחכמה - כמו הפרפראות שרגילין לאכול בסוף הסעוד לקינוח, דרך תענוג, כך דרך החכמות הללו מכבדות את בעליהן בעיני הבריות.

פירוש כ"ק אדמו"ר:

השאלות במשנתנו הן: א) הקשר והצד-השווה בין קינין ופתחי-נידה. ב) מהו הדיוק "גופי הלכות", ולא "גופי תורה". ג) הקשר והצד-השווה בין תקופות וגימטריאות. ד) הקשר לבעל המאמר - רבי אליעזר (בן) חיסמא.

והביאור:

קינין ופתחי נידה הן הן גופי הלכות - הלכות אלו קשורות ל"חשבונות הבאים מחמת ספק שאירע בהם". קינין - כפי ששנינו בסוף מסכת קינים "נתנתם לכהן ואין ידוע מה נתנה, הלך הכהן ועשה ואין ידוע מה עשה, צריכה להביא עוד ארבע פרידות גו'".

פתחי נידה - ריבוי הטבילה של נידה (לה,צה) בא מחמת זה ששכחה האשה באיזה יום היא עומדת. והתנא משמיענו, שאף-על-פי-כן אין למעט ח"ו בערכם וחשיבותם של דינים אלו לגבי שאר ההלכות שבתורה - "הן הן גופי הלכות".

והדיוק הוא "גופי הלכות". זה שהם "גופי תורה" - מאי קא-משמע-לן? פשיטא שהם ענייני תורה. החידוש הוא שהם "גופי הלכות" - יש ללמוד אותם באותו העיון וההעמקה שלומדים שאר ההלכות שבתורה.

תקופות וגימטריאות, פרפראות לחכמה - תקופות הוא חשבון הילוך המזלות, וגימטריאות - חכמת מדידת הארץ, תשבורת ("גיאומטריה"). זהו הקשר בין שני הדברים - חשבון הילוך צבא השמים וחכמת חשבון מדידת הארץ.

והעניין שייך במיוחד לבעל המאמר - רבי אליעזר (בן) חיסמא:

רבי יהושע העיד על רבי אליעזר שיודע לשער כמה טיפות יש בים. העובדה שישנן כך וכך טיפות בים אינה במקרה ח"ו, אלא הקב"ה ברא מספר זה לשם תכלית וכוונה מסויימת. ורבי אליעזר, בחוכמתו הגדולה, ידע והבין מטרה וכוונה זו.

מלמדנו רבי אליעזר שכן הוא גם בתורה: כל פרט ועניין שבה, לרבות הלכות הדנות בענייני ספק ושיכחה, תורמים לשלימותה של כל התורה כולה, ואין למעט ח"ו בערכם וחשיבותם.

(מהתוועדות שבת-קודש פרשת קורח ה'תשמ"א - בלתי מוגה; ביאורים לפרקי-אבות א-ה עמ' 181-182)