עבודת הכרם בנפש
"שש שנים תזמור כרמך" (ויקרא כה,ג). "כרמך" רומז לכל יהודי, כדברי הכתוב (ישעיה ה) "כי כרם ה' צבאות בית ישראל". כל יהודי חייב לעבוד את עבודת הכרם בנפשו פנימה, לסקל ולזמר את המידות הרעות של קנאה ושנאה, תאווה וכיוצא בהן.
(לקוטי תורה)
שלוש שביתות
"ושבתה הארץ שבת לה'" (ויקרא כה,ד). יש שלושה סוגי שביתה: שבת, חג ושמיטה, והם כנגד 'עולם', 'שנה', 'נפש'. שבת היא לשביתת הנפש, כנאמר (שמות לא,יז) "וביום השביעי שבת וינפש". לכן נאסרו בה אף מלאכות אוכל נפש. החגים הם שביתת הזמן, כלשון חז"ל בברכה: "מקדש ישראל והזמנים". לפיכך הותרה בהם מלאכת אוכל נפש. השמיטה היא שביתת העולם, ככתוב: "ושבתה הארץ שבת לה'". לכן הותרו בה כל המלאכות, ולא נאסרה אלא עבודת האדמה.
(רבי צבי-הירש מזידיצ'וב)
ברכה בשש השנים
"והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" (ויקרא כה,ו). על השבת נאמר בזוהר שממנה מתברכים כל ששת ימי המעשה. גם שש שנות העבודה מתברכות משנת השמיטה. זהו שאמר הכתוב: "והיתה שבת הארץ" – על-ידי שמירת השמיטה, "לכם לאכלה" – תהיה לכם ברכה בכל שש השנים.
(עיטורי תורה)
ניצול הזמן
"שבת לה'" (ויקרא כה,ד). לשם ה'. כשם שתכלית יום השבת אינה לעסוק בו בדברי הבל, אלא ללמוד תורה ולעסוק בעבודה רוחנית, גם בשנת השמיטה, שבה האדם בטל ממלאכת האדמה, יש לנצל את הזמן לעבודת ה'.
(הדרש והעיון)
אדמה קדושה
כשם שמצוות השבת עניינה לחזק בלב העם את אמונת היותו גוי קדוש, כך מצוות השמיטה תביא בלב ישראל את האמונה כי גם אדמת הארץ קודש היא.
(דעת חכמים)
הקפת השנה
מצוות השמיטה נמשכת שנה שלמה, ומקיפה את כל תקופות השנה. בכך מובלטת נצחיותן של מצוות התורה ותוקפן האלוקי שאינו פג בכל זמן ובכל מקום.
(שיחות קודש)
ביטול היש
תוכנה של מצוות שמיטה הוא ביטול היש. שש השנים של זריעה וקצירה, כאשר השדה ויבולו שייכים לבעל השדה, הן בבחינת יֵשות ומציאות, ואילו בשמיטה השדה ופירותיו מופקרים לכול, ובעל הבית שווה בשנה זו לכל אדם אחר.
(אדמו"ר הזקן)
קידוש הדומם
מצוות השמיטה מתבצעת באדמה, בסוג הדומם. היא באה ללמד על כל המצוות, שמטרת המצוות היא הפיכת העולם הזה הגשמי והחומרי לדירה לו יתברך.
(הרבי מליובאוויטש) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:40
זריחה: 5:37
