חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:32 י"ב בכסליו התש"פ, 10/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הגלות אינה שולטת על ישראל
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1427 - כל המדורים ברצף
התגרות בחיילים אינה משחק
יש חדש
הגלות אינה שולטת על ישראל
שמיטה
עצה ותבונה
עוני ועושר
העיתוי הנכון
לשנות את הסדרים
הרב שקורא לכם לתרום: כִליה
שמיעת נגינה בימי הספירה

בשנת היובל, המוצגת בפרשתנו, פוקע שעבודם של העבדים והם יוצאים לחופשי, ככתוב: "וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ, וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב".

רבי שמעון בר-יוחאי נדרש למילים "הוא ובניו עמו", והוא תמה כיצד השתרבבו בניו של העבד לעניין: "אם הוא נמכר, בניו מי מכרן? אלא מכאן שרבו חייב במזונות בניו". כלומר, אם אדם מוכר עצמו לעבד, האדון חייב לפרנס גם את ילדיו של העבד, וזו כוונת הפסוק במילים "הוא ובניו עמו".

עבדות רוחנית

גם הגלות שאנו שרויים בה היא בבחינת עבדוּת, שכן היא נטלה מֵעַם ישראל את חירותו הרוחנית. אך לא עם ישראל לבדו שרוי בגלות, אלא גם הקב"ה כביכול, כמאמר רשב"י: "חביבים ישראל לפני הקב"ה, שבכל מקום שגלו, שכינה עמהם".

בהקשר זה נשאלת אותה שאלה שרשב"י שואל: "אם הוא נמכר, בניו מי מכרן?". הקב"ה החליט 'למכור' את עצמו כביכול ולהימצא בגלות. הוא כול-יכול, ובכוחו להכניס את עצמו למצב של גלות. אבל "בניו מי מכרן?" – איך ייתכן שהגלות תשלוט על בניו, על בני ישראל (שנקראו "בנים למקום"), ותפריע להם להתנהג כבניו של הקב"ה?!

הנשמה משוחררת

משיב על כך רשב"י: "מכאן שרבו חייב במזונות בניו". השפעה הגלות מצטמצמת אך ורק ל'מזונות', לצורכי הגוף ולעניינים גשמיים. כאשר בני ישראל שרויים בגלות, בארץ זרה, הם מקבלים את צורכיהם הגשמיים באמצעות 'שר המדינה' – המלאך של אותה מדינה, שדרכו השפע מועבר לתושביה. אבל כל זה נוגע לענייני הגוף בלבד. את הנשמה היהודית אי-אפשר לשעבד.

חורבן בית-המקדש פגע בגשמיותו של בית-המקדש, בעצים ובאבנים בלבד. רק על זה תיתכן שליטה לגוי. אולם על בית-המקדש האמיתי, בית-המקדש הרוחני, וכמו-כן בית-המקדש השוכן בליבו של כל יהודי ("ושכנתי בתוכם") – אין לגויים שליטה ואין אפשרות שיתחולל שם חורבן.

צינור להעברה בלבד

היה אפשר לחשוב שבענייני 'מזונות' – צורכי הגוף – יש לַגָלוּת שליטה על יהודים, ואומות העולם יכולות להתערב בדרך שבה יהודים צריכים לעסוק בעניינים האלה.

אומר רשב"י: "רבו חייב במזונות בניו". גם במצב של עבדות האדון חייב לזון את בניו של העבד, וגם בזמן הגלות הקב"ה הוא מקור השפע של עם ישראל. אמנם העניינים הגשמיים עוברים באמצעות שר המדינה, אך זה עניין של צינור העברה בלבד, ושר המדינה אינו אלא כגרזן שביד החוצב. זאת ועוד: גם בזמן הגלות בני ישראל זוכים לשפע גשמי, בטוב הנראה והנגלה, בכל הנצרך להם.

(לקוטי שיחות כרך כב, עמ' 157)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)