חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:16 כ"ג בחשון התש"פ, 21/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רבי יהודה הנשיא
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1033- כל המדורים ברצף
"ופרצת" בלימוד התורה, בניצול הזמן בכמות ובאיכות
עתה דווקא ניתן לפעול "יתרון האור"
רבי יהודה הנשיא
פרשת בהר
"הסתכל בשלושה דברים"
תמיד אפשר לתקן!
הלכות ומנהגי חב"ד

קוים משותפים והשוואות אחת לאחת מ'מעשיהם תורתם ועבודתם' של יעקב אבינו ורבי יהודה הנשיא * השנאה שהפרידה בין האחים, עליה נאמר "ולאום מלאום יאמץ", מצאה את תיקונה בזרעם – רבי ואנטונינוס * שייכות מופלאה ומפורשת לגבי תפילת ערבית וקריאת שמע; שנות חייהם, בניהם הצדיקים ופטירתם, ועוד * וכיצד קשורה הגאולה ללימוד המשניות? * מסדרת יסודתו בהררי קודש

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

ניצוץ של יעקב אבינו

על הקשר שבין יעקב אבינו ורבי יהודה הנשיא כתב אביו של הרבי נשיא-דורנו, הרב הקדוש ר' לוי יצחק (לקוטי לוי יצחק ויחי סוף עמוד רמז ואילך):

"עוים... הם מבחינת תפארת-דתהו ששם עירו עוית, והוא היפך מן תפארת דקדושה הנקראת ישראל, ישר – אל, וכן ישורון, ואיזהו דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהוא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם (אבות רפל"ב), הרי שדרך ישרה הוא מדת התפארת מדתו של יעקב קו האמצעי".

ומביא הרבי כי בביאור הקשר עם שמו של בעל המאמר "איזהו דרך ישרה כו'" "רבי אומר כו'" – כותב אאמו"ר במקום אחר (תורת לוי יצחק עמ' קב):

"רבי הוא בחינת זעיר-אנפין על-דרך כמו יעקב מדת התפארת, ולכן אמר רבי 'איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם', מדת תפארת דיעקב".

ומוסיף הרבי על כך, על-פי מה שנאמר בספר קהלת יעקב (לבעל מחבר ספר 'מלא הרועים' – מערכת רבי) ש"רבי הנקרא רבינו הקדוש היה מנצוץ של יעקב אבינו, ועל-כן נקרא רבי יהודה הנשיא ראשי תיבות הוא ניצוץ של יעקב אבינו".

כלומר: נוסף לכך שכל "נשיא" הוא "ניצוץ של יעקב אבינו", כי, "נשמתו (של יעקב)... כלולה מכל הנשמות שבישראל מעולם ועד עולם" (אגרת הקדש סימן ז (קיא, סע"נ)) ודוגמתו בכל נשיא בישראל, שכולל כל בני-ישראל "הנשיא הוא הכל" (פירוש רש"י חוקת כא, כא) – ניתוסף קשר מיוחד ברבי יהודה הנשיא מצד שייכותו למדת התפארת, מדתו של יעקב.

ויש לומר – הוסיף הרבי – שהשייכות המיוחדת של רבי יהודה הנשיא ליעקב מודגשת גם בשמו – רבי יהודה הנשיא, בה"א הידיעה, "הוא ניצוץ של יעקב אבינו", בהוספה לגבי נשיא סתם, להיותו "בחינת זעיר-אנפין, על-דרך כמו יעקב מדת התפארת".

הדברים נאמרו בשיחת ש"פ דברים תשל"ה (שיחות קודש תשל"ה כרך ב' עמ' 366, 369-368) ונערכו ונדפסו בספר 'תפארת לוי יצחק' לזהר כרך א' עמ' רסז.

אמנם מהראוי לציין דברים אחדים שהדגיש הרבי בשיחתו שם:

א) כי בכתבי האריז"ל מפורש ש"רבי גופיה יעקב" – כלומר, לא רק ניצוץ, אלא נשמתו היא המשך ממש לנשמתו של יעקב.

ב) רעיונות אלו מפורשים בספרי קבלה וכתבי האריז"ל ולכן קיצר רבי לוי יצחק בהסתמכו על עיונם של הלומדים במקורות עצמם.

רבי ואנטונינוס

להלן ננסה להרחיב ולערוך השוואות מתוך המקורות וממקומות נוספים [בדומה להתבטאות הרבי במקום אחר (לקוטי שיחות כרך כו עמ' 26)] בין נקודות משותפות נוספות שמצינו ב"מעשיו תורתו ועבודתו" של שני צדיקי עולם אלה: יעקב אבינו ורבי יהודה הנשיא.

ראשית ראוי לציין, כי עצם הביאור במשנה "רבי אומר... תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם" – שהוא ניצוץ של יעקב ולכן אחז ב'תפארת' – מפורש בלקוטי הש"ס להאריז"ל (אבות שם) וכן הוא ב'מגלה עמוקות' אופן פא.

ב'מגלה עמוקות' (ואתחנן אופן פג) מוסיף, כי מטעם זה נקרא רבינו הקדוש – רבי יהודה הנשיא, נשי"א ניצוץ של יעקב אבינו; וכן הקדוש – כי יעקב תיקן ברכה שלישית של שמונה עשרה "האל הקדוש", ולכן נאמר לרבקה "שני גויים בבטנך אלו אנטונינוס ורבי", רמז לה כי אנטונינוס יהיה הניצוץ הטוב של עשו הרשע, ואילו רבינו הקדוש יהיה הניצוץ של יעקב אבינו.

כך מפורש במדרש תלפיות ענף גלגול (בשם ספר "עמק המלך"):

"רבינו הקדוש עליו השלום היה גלגול יעקב עליו השלום, שבא לתקן נפש אחיו באנטונינוס. לא הכניס ידו מטבורו ולמטה שללהשז"ל, וכן יעקב עמד שמונים וארבע שנים בלא אשה".

וכן הוא ב'ספר הגלגולים' פס"ו בהגה"ה:

"יעקב ועשו נתגלגלו ברבנו הקדוש ואנטונינוס וזהו שכתוב שני גויים בבטנך". וכן כתב הרמ"ע בגלגולי נשמות אות יו"ד.

ובמגלה עמוקות פ' ואתחנן אופן פג נאמר:

"ולפי שאנטונינוס הוא גלגול של עשו, ורבי הוא גלגול של יעקב שתיקן ברכת אתה קדוש, לכן נקרא גם כן רבי רבינו הקדוש שהוא גלגול של יעקב, והתפלל משה בעת ההיא שיתן הקב"ה חן לרבי בעיני אנטונינוס, אעבר"ה נ"א נוטריקון א'נטונינוס ע'שו ב'ימי ר'בינו ה'קדוש נ'יצוץ א'חד.. נמצא שיעקב ועשו שהיו תאומים היו ניצוץ אחד ונחלקו אחר... לשתים. וכבר אמרו רז"ל (ברכות נז, ב) שהשיב הקב"ה לרבקה שני גיים בבטנך, על אנטונינוס ורבי שאז נתקן יעקב ועשו.

ובספר אגרא דכלה (פ' לך לך):

"וליכא מידי דלא רמיזי באורייתא ומרומז בכאן בפסוק 'ובן שמונת ימים', רצה לומר כפשוטו בן שמנת ימים יגרום ש'ימול לכם כל זכר לדורותיכם', בסוף הדורות יהיה זה שימול לכם לעדתכם הקדושה, 'כל זכר' אפילו אשר לא מזרע ישראל הוא, ומרומז עוד 'כל זכר' הכולל כל הזכרים.

"כי הנה רבינו הקדוש הוא גלגול יעקב, ואנטונינוס הוא גלגול עשיו, נמצא הם כוללים כל הזכרים, והבן. ומפרש הכתוב מי הם יליד בית הוא רבינו הקדוש. ומקנת כסף מכל בן נכר וכו', רצה לומר שזה להשם-יתברך על-ידי התשוקה שנשתוקקה אמו שיהיה שושבינין. מכל בן נכר – שהוא הכולל מבן נכר שהוא גלגול עשו, והבן. ולרמז זה ילי"ד בי"ת, בגימטריא 'זה רבי ואנטונינוס'. נ"ל".

עמודי התורה

"צדיק גמור כמו רבי שהיה הראש ויחידי בדורו בתורה ומצות" – כך מופיע לשון אדמו"ר האמצעי בשערי תשובה בתחלתו (פ"א).

גם עבודתו המיוחדת של יעקב (ביחס לשאר האבות) היא לימוד התורה. כך מבואר ב'מגלה עמוקות' אופן רנ (בסופו), ששלושת האבות הם כנגד שלושת העמודים שעליהם העולם עומד: אברהם – גמילות חסדים, יצחק – עבודה, ויעקב – תורה, כמו שנאמר (תולדות כה, כז ובפירוש רש"י) "ויעקב איש תם יושב אהלים" (לקוטי שיחות כרך ל' עמ' 134 ואילך).

ועוד:

בהמשך העניין מקשר זאת רבי לוי יצחק גם עם פרשת ויחי: "ובמדרש רבה פרשת ויחי (ספצ"ו) אמר רבי ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה, וחיה יהודה בצפורי י"ז שנים עיין-שם, הרי שרבי הוא על-דרך יעקב, וצפורי הוא על-דרך מצרים, כמו שכתוב יחרדו כצפור ממצרים". וראה רמ"ע בגלגולי נשמות שם. – ולהעיר ש"צפורי" עולה 386, וגם "מצרים" (עם הכולל של האותיות והמלה) עולה כן.

ראשי-תיבות "יעקב"

איתא במשנה (סוטה פ"ט מט"ו):

"משמת רבי בטלה קדושה ענוה יראת-חטא", והנה ראשי-תיבות שלהם למפרע הוא יעק"ב בטלה קדושה ענוה יראת-חטא (מגלה עמוקות פרשת ויגש), בסוטה שם לא נזכר "קדושה" אבל כן איתא בכמה מקומות – ראה לדוגמא ריטב"א כתובות קג, ב.

ועוד: "ולמדנו שתיקן [יעקב] תפילת ערבית" (פירוש רש"י, ויצא כח, יא – וראה לקו"ש חכ"ה עמ' 155 ואילך; חל"ה עמ' 125 ואילך).

ולכן פתח רבי את המשניות ב"אימתי קורין את שמע בערבית" (בן יהוידע ריש מסכת ברכות).

ויקץ – ממשנתו

בספר נחל קדומים מהחיד"א על התורה על הפסוק ויקץ יעקב משנתו (ויצא כח, יט) נאמר:

"אמרו בבראשית רבה (פס"ט, ז) – ממשנתו. ואפשר לפרש במה שאמרו חז"ל על הפסוק (הושע ח, י) 'גם כי יתנו בגויים עתה אקבצם' שבזכות המשניות נגאלים מהגלות... וזהו שאמר 'ויקץ יעקב משנתו', שיש מציאות להתעורר משנת הקץ, על ידי המשניות, דבזכותם תבוא הגאולה. וזה רמז ויקץ יעקב משנתו ממשנתו. ותיבת ויקץ רמוז ויקץ, דאמר ויעל הקץ והתקון ממשנתו".

והכוונה בפשטות למה ש"רבי סידר וכתב המשניות", ראה בפרטיות ליקוטי שיחות כרך יב (עמ' 89 הערה 35). ולפי זה מובן ש"ויקץ" של יעקב על ידי "משנתו".

ועוד למדנו בברכות יג,א: רבי סובר קריאת-שמע ככתבה – בלשון הקודש דווקא, מאי טעמא דרבי דכתיב (עקב ו, ו) והיו הדברים וגו', והיו בהוייתן.

ובברייתא (שם ב) תנו רבנן "שמע ישראל ה"א ה' אחד – זו היא קריאת שמע של רבי יהודה הנשיא", ויומתק על פי מה שאמרו חז"ל (פסחים נו, א. מד"ר פצ"ח, ג) שנתקנה קריאת-שמע על ידי בני יעקב טרם פטירתו, וגם לעתיד לבוא "קרא יעקב להעיד על-כך" (תנא דבי אליהו זוטא פכ"א).

ויתירה מזו שגם עתה אמירת קריאת שמע קשורה ביעקב (ב"ר פצ"ח שם; וראה זוהר חדש למגילת רות צג, ב).

ובספר בן יהוידע ריש מסכת ברכות הביא מספר 'פתח עינים' לחיד"א שמכיוון שיעקב תיקן תפילת ערבית [ראה לקוטי שיחות כרך לה עמ' 125 ואילך] התחיל רבי ניצוץ נשמתו את המשניות בזה. עיין שם.

בית דין להוראה

על הפסוק (ויגש מו, כח) 'ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה' – פירש רש"י: להורות לפניו – לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה.

ובמסכת מנחות קד,א רבי יהודה (בר אילעי) מוריינא דבי נשיאה הוה. וברש"י: והיה להם לבית רבי מורה הוראות ועל פיו היו עושין כל דבריהם.

בלשון זקנו

במדרש רבה וישלח פרשה עד פיסקא ה: רבינו אמר לרבי אפס [=שהיה מזכירו] כתוב איגרת ממני לאדונינו המלך אנטונינוס. כתב ר' אפס "מיהודה הנשיא לאדוננו המלך אנטונינוס" נטל רבי את האיגרת וקרעה. אמר לו כתוב "מעבדך יהודה לאדונינו המלך אנטונינוס". שאלו ר' אפס "מפני מה אתה מבזה על [=את] כבודך" השיבו רבי: "מן אנא טב מן סבי [=וכי טוב אני מזקני] יעקב? לא כך אמר יעקב [=לעשו]: "כה אמר עבדך יעקב"?

ועוד: במדרש הנ"ל פרשה עח טו: ויאמר לו עשו אציגה נא עמי וגו' בקש ללותו ולא קבל עליו (וברמב"ן על הפסוק: והכוונה ביעקב כי לא היה חפץ בהם ובחבורתם כלל).

נאמר על רבי: רבינו כד הוה סליק למלכותא הוה מסתכל בהדא פרשתא ולא הוה נסב ארמאה עמיה כו'. וברמב"ן שם: שהיתה קבלה בידם שזו פרשת גלות. כשהיה בא ברומא בחצר מלכי אדום על עסקי הציבור היה מסתכל בפרשה זו ללכת אחרי עצת הזקן החכם כי ממנו יראו הדורות וכן יעשו, ולא היה מקבל חברת אנשי המלכות ללותו שלא היו מקרבין אלא להנאת עצמן ומפקירין ממונו של אדם.

יופי גשמי והסתפקות במועט

שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם-הראשון – נאמר בבבא מציעא (פד, א).

הנוי... נאה לצדיקים ונאה לעולם... כולם נתקיימו ברבי ובבניו – נאמר באבות פ"ו משנה ח.

וכן מה שאיתא בגמ' (כתובות קד, א):

בשעת פטירתו של רבי זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה ואמר: רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך... ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה.

ובשל"ה (הובא בלקוטי שיחות כרך לא עמ' 176 הערה 61): "לא עשה זה בשביל הנאה דהיינו שייהנה הגוף רק... שיהיה חזק לעבודת הבורא, ואז, הלשון... מדוייק שאמר לא נהניתי כלומר אף על פי שאכלתי לא עשיתי בשביל הנאה".

והרי זו הייתה דרכו של יעקב, שביקש "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" (ויצא כח, כ) היפך ההנהגה במותרות (מדרש אגדה (נעתק בתורה שלימה) על הפסוק (סקנ"ב). ובארוכה בכמה ובכמה מפרשי התורה: רבנו בחיי, רלב"ג. כלי יקר. וראה גם מורה נבוכים ח"ג פי"ב (ע' רצו-ז). ועוד). וראה גם תנא דבי אליהו זוטא פי"ט: ואמר ליה יעקב לעשו זה מעט הרכוש שנתן לי הקב"ה להשתמש בו לפי הצורך שלי בעולם הזה וכו'.

מטתו שלימה

במדרש ויקרא רבה פרשה לו, ה: יעקב מטתו שלימה כל בניו צדיקים, ההוא דכתיב 'כולנו בני איש אחד נחנו'. וראה גם רש"י ויחי מז, לא. פסחים נו, א.

בניו של רבי – הם רבן גמליאל ורבי שמעון שאודותם ציווה לפני פטירתו "שמעון בני חכם גמליאל בני נשיא" – כתובות קג,ב. וכן "ייעבץ בנו של ר"י הנשיא" הנמנה כשביעי ברשימת ה"תשעה שנכנסו בגן עדן בחייהם" (ילקוט שמעוני לך לך פיסקא עו). וראה אבות (דלעיל – פ"ו משנה ח): אלו שבע מדות כולן נתקיימו ברבי ובניו.

לא מת

במסכת תענית ה,ב: יעקב אבינו לא מת (אלא חי הוא לעולם – רש"י שם). וראה בארוכה לקוטי שיחות כרך לה (עמ' 223 הערה י').

וכן מצינו אצל רבי יהודה הנשיא (כתובות קג,א) שאחר פטירתו היה בא בכל ערב שבת בין השמשות לביתו בבגדי שבת, קידש ופטר את הרבים – ספר חסידים לר"י החסיד סימן תתשכט.

ובהערה (לקוטי שיחות כרך ב', ובתורת מנחם כרך א' עמ' 26) כתב כ"ק אדמו"ר:

בעניין היכולת לפטור את הרבים יש בזה כמה שקלא-וטריא. ראה [=פירושו של ה]חיד"א בספר חסידים הנ"ל וב'שם הגדולים' שלו חלק א' אות א' מערכת ר' גליוני הש"ס למהר"י ענגל לכתובות קג, א.

וראה גם ירושלמי ברכות פ"ג ה"א. כתובות קד,א. – שרבי לא מת.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)