חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:04 זריחה: 6:41 כ"ג בטבת התש"פ, 20/1/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

השותפין שרצו...
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1027- כל המדורים ברצף
בראש-חודש ניסן נפעל גילוי והמשכת אלוקות בעולם
לצפות לגאולה בקוצר רוח
השותפין שרצו...
פרשת תזריע
הלכות ומנהגי חב"ד

הַכְוונה ומעורבות עד לפרטי פרטים גילה הרבי ביחס לשותפות בין בעלי עסקים, להתייעץ, לבדוק מראש ככל האפשר, לכתוב חוזה, ולעתים קרובות אף הביע הסתייגות * מה כתב הרבי על שותפות הקשורה בחילול שבת? ומה ענה למי שתלה את שמירת השבת שלו בשותפות בעסק? * על שלילת שותפות חב"ד עם גופים נוספים * ובאיזו שותפות מובטחת הצלחה?

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

כאילו למד הכול

נפתח בפן התורני: שותפות מהי? מצאנו ראינו מספר התייחסויות בדברי הרבי, כדלהלן:

כל נקודה שייכת לשני השותפים (תורת מנחם כרך ח"י עמ' 261). לכל אחד יש חלק מהדבר בשלימותו (שם כרך כא עמ' 294). באופן שלכל אחד מהשותפים יש "בעלות" על (כל) הדבר כולו (שם כרך א' עמ' 133. מא עמ' 59).

דוגמה בולטת לכך מביא הרבי לגבי חלוקת הש"ס (תורת מנחם – 'הדרנים על הש"ס' עמ' תפב):

שעל-ידי השתתפותו והצטרפותו עם עוד כמה מישראל בחלוקת הש"ס, יש לו שייכות גם ללימודם וחלק בו, ונחשב לכל אחד מהלומדים כאילו למד בעצמו כל הש"ס. על-דרך שמצינו בהלכות שבת (מסכת שבת צג, א. ושם נסמן) ששניים שעשו יחד מלאכה שאחד אינו יכול לעשותה לבדו, שניהם חייבים, דחשיב [= נחשב כאילו] שכל אחד עשה את המלאכה כולה, ועל-אחת-כמה-וכמה – שמרובה מדה טובה – שכן הוא בחלוקת הש"ס...

לדבר מראש ולכתוב!

"עם שותפים טובים ובדרכים בטוחים נכון להשתתף. מברכם בהצלחה", כך כתב כב' קדושת הרבי מהוריי"צ לרב אפרים וולף ('ימי תמימים' כרך א' עמ' 79). אך לא תמיד יודע השואל האם השותף טוב הוא, והאם הדרך בטוחה?

במכתב הבא מורה הרבי בכ"ח תמוז תשט"ו (אגרות קודש כרך יא עמ' רצ-רצא), על הצורך בהידברות מוקדמת על כל הפרטים, ובכתב דווקא:

נהניתי מהסברא לעשות שותפות עם הוו"ח אי"א עוסק בצרכי-ציבור מוה"ר... שבכלל נכונה הצעה זו מכמה טעמים אף שמובן שצריכים להתדבר על הפרטים בזה, ועל פי הנהגת חז"ל טוב שיהיו כל התנאים בכתב למען לא ישאר כל מקום לספק, ובמילא יִשרה השלום ביניהם, לא רק השלום במעשה שלא נחשד חסיד על [=אי-שלום ב]מעשה חס-ושלום, אלא גם [=יִשרה] השלום בלב ובפנימיות.

להרחיב את הצינורות..

בחלקו הראשון של אותו מכתב אנו למדים על רקע השאלה – וגם על השקפת הרבי לגבי "הרחבת הכלים והצינורות", כדלהלן:

נהניתי לקרות בו ["מכתבו מכ"ה תמוז"] אשר הוטב מצב העסק, ומה-שכותב אשר מפני סיבות היה מוכרח לסרב לקבל יותר הזמנות לא נראה לי הנהגה זו כלל, וכשמראים הצלחה ומרחיבים הצנור הרי צריך להרחיב הכלים למטה לקבל ההשפעה ולא לאמר שעדיין אינם מוכנים לקולטה, ולכן אינו מקבל ההזמנה, וגם בגשמיות אין הנהגתו מתאימה, כי הרי זה שמסרב לקבל הזמנותיו בטח יחפש המזמין סוחר אחר ואין זה ענין חד פעמי.

והנה הוראה של הרבי בנושא (איגרת ח' אדר שני תשי"ז – אגרות-קודש כרך יד עמ' תעז):

במה שכותב על-דבר מנהגו לסיים עבודתו בחצות ערב-שבת-קודש כיון שהשותף דורש שינוי בזה, יעשה התרת מנהגו על-ידי ג' כהוראת תורתינו הקדושה.

בכ"ד טבת תשכ"ו ('מקדש מלך' כרך א' עמ' 229; 'הטרקטוריסט של הרבי' עמ' 205) משיב הרבי להרה"ח ר' ראובן דונין (ז"ל):

בנוגע לשותפות עם מר... שי'... כיון שההחלטה בזה תלויה בכמה פרטים – יתייעץ עם ידידים על אתר. ומובן שבכל אופן אין לעזוב פרנסתו עתה קודם שיהיה ענין פרנסה טוב יותר (על כל פנים – ההשערה קרובה לודאי).

פעם כתב הרבי לחסיד מאנגליה, שבקשר לכניסה לשותפות יתייעץ עם ג' ידידים, ואז יחליט.

בהזדמנות נוספת כתב לחסיד בארץ-הקודש שלא כדאי לעשות שותפות עם עולים חדשים, שכן הם עדיין אינם יציבים כל-כך בהחלטותיהם שמשתנות ממצב למשנהו.

הצעה מחשידה?

בשנת תשכ"ח פנה ר' אברהם אלעזר הלוי סגל (ז"ל) מירושלים לרבי בבקשת עצה וברכה בקשר להצעת שותפות. הוא שיגר מסמך שהכיל את פרטי ההצעה, והרבי השיבו תוך שהוא מתייחס לפרטי פרטים כדלהלן (אגרות קודש כרך כה עמ' רנט):

לכתבו על-דבר הצעת השותפות – לכאורה צריך בירור: 1) באם הכל בסדר – למה מוותרים ומציעים לו 40% בעד השקעתו ועבודתו? 2) מה עליו "להוסיף" בעבודתו על הקיים עד-עתה? 3) סעיף המגבלות (שימשיכן ב... בלעדו, שיקנו מהמסחר בהוספה 5% על הקרן אף שבכלל הריוח גם בסיטונאות יותר בכמה... ועוד) – צריך-עיון-גדול. 4) איך יחלקו המציעים מרצם וכו' בין מסחרם הנפרד להמשותף, ובפרט שכל זה באותו המקום (על-כל-פנים בחלקו). 5) סילוק החובות הישנים? 6) שיווי העסק ועוד. בודאי יתייעץ בכל-זה עם סוחרים בכיוצא-בזה מידידיו, ובהתאם לזה – יחליט.

הרבי לא מסתפק בכך ומוסיף וכותב:

לכאורה המציעים היו צריכים באַווארענען [=להבהיר, להבטיח] כל-זה מצד-עצמו – ולא שיעוררו על-דבר-כל-זה מעבר לים.

ההכרח באפשרות לפיקוח

במכתב משנת תשכ"ז (אגרות קודש כרך כד עמ' תב-תג) שולל הרבי כניסה למסחר בשותפות כאשר למוצע "אין לו כל ידיעה בו כלל ומעולם לא עסק בו"... וזו לשון התשובה:

...המסחרעסק שאין לו כל ידיעה בו כלל, ומעולם לא עסק בו וכו', און ס'איז א גרויסער ראד [=וזהו מחזור גדול] שאפשר להעלים בו כו"כ [=כהנה וכהנה] ולא ידע אפילו שהעלימו מה –

הרי אם יכנס לזה – סומך לגמרי על השותף מבלי כל אפשריות קאנטראלירען עם [=לפקח עליו].

וצריך-עיון-גדול אם יש מקום לזה.

לבד באם מצדו יכנס גם-כן מומחה, וגם הוא המומחה שלו יהי'[ה] בעובי הקורה ולא יהי'[ה] מקום לחשדו וכו' וכו'

שכ"ז [=שכל-זה] רחוק מן המציאות למצוא. ולכן אין נראה לי הענין.

עושר שמור לבעליו

ביום ג', כ' אדר שני תשמ"ט, התקיימה יחידות לגברים תומכי ידידי ליובאוויטש. אחד העוברים (תשורה וויכנין ח' אדר תשנ"ט עמ' לו – לפי השמועה) סיפר לרבי שיש לו סכום גדול של כסף במניות (55 מליון דולר), אך אינו יודע איך 'לשחק' עם זה. שאלתו אל הרבי, האם לצרף אליו שותף מסוים בעל ידע יותר מאשר לו – לשואל.

במענהו נקב הרבי בשמות מניות מסוימות והורה לו למוכרן, ועם השאר – יְשַׂחֵק. שוב אמר השואל שאינו מאמין כי יצליח למוכרן, אך הרבי חזר ואמר שבכל זאת לא יצרף שותף!

חילול שבת – קרוב להפסד!

בעבר הבאנו במדור זה הוראה של הרבי להרה"ח ר' יעקב סטמבלר (ע"ה) שיעשה עסקים דווקא עם שומרי שבת ויום-טוב.

בדומה לכך נמצא גם באחד המכתבים (אגרות-קודש כרך ד' עמ' ער):

במענה על מכתבו ששואל אם יקנה עסק בשותפות עם עוד אחד שאינו שומר שבת, באופן אשר גם העסק לא יהיה בשמירת שבת, אלא שיהיה על חלקו של השני.

הנה בטח יודע כי ממון הקשור עם חלול שבת הנה רחמנא-ליצלן לא רק הם הולכים לטמיון, אלא גם גוררים ממון אחר, אם-כן מה לו למסחרים כאלה הקרובים מאד מאד להפסד ורחוקים משכר?!

והשם יתברך הזן ומפרנס לכל, בטח ימציא לו פרנסתו בריוח באופן כשר ובאופן שיוכל להשתמש בפרנסתו לדברים בריאים ויהודיים.

שבת כתנאי לשותפות

מרתק במיוחד הוא מכתב מכ"ב תמוז תשי"ב המופיע באגרות-קודש (כרך וא"ו עמ' ריא) – בו מתייחס הרבי לשותפות עם מישהו שאולי השותפות תגרום לו לשמור שבת, וכן לגבי הרושם החינוכי על ילדיו:

ב"ה, כ"ב תמוז, תשי"ב, ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מד' פנחס, בו מודיע על דבר מצבו עתה, ואשר יש עתה יכולת לעשות שותפות עם גיסו שי' ואז יעשה גם הוא שומר שבת ומבקש ברכה שימצא קונה טוב על הבית שברצונו למכור, בכדי שיוכל להכנס להשותפות:

הנה נבהלתי לקרות כזה במכתב יהודי, שכל ישראל מאמינים בני מאמינים, ואם לדעתי ועצתי ישמע, הנה תיכף ומיד יעשה לשומר שבת, מבלי לחכות על גמר השותפות, וזה גופא אשר לא יעמיד תנאים להשם-יתברך (שבתחלה ימכור את ביתו ואחר-כך ישמור את השבת-קודש) הרי זה גופא ימשיך לו תוספת ברכה והצלחה שיוכל למצוא פרנסתו בהרחבה.

ויתבונן אליבא דנפשיה, איזה פעולה עושה ענין זה (העדר שמירת השבת) על ילידיהם שיחיו, ואף אם לעת עתה אין הם מדברים על דבר זה, אבל בטח נשאר זה בזכרונם וכו' וכו'.

כשאהיה על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אזכירו למילוי בקשתו שיוכל להסתדר בהקדם היותר אפשרי בענין פרנסה שלא יעמידו כלל בנסיון דשמירת השבת, ולמילוי בקשתי, שיֵעָשה ליהודי שומר שבת ותורה ומצוה תיכף ומיד, וידוע אשר אצל איש הישראלי, הנה הגשמיות והרוחניות הם קשורים ומאוחדים, וכמו שכתוב אם בחקותי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתם וגו'.

אינו מזכיר במכתבו על דבר אופן חנוך בתו... ובנו... שיחיו, ולמותר להעיר על ההכרח שיקבלו חנוך יהודי במלוא מובן המלה.

מהנכון היה לבדוק כל המזוזות שבביתו שיהיו כולם כשרות, ויסתדר לומר בכל יום איזה קאפיטלעך תהלים, ומה טוב אם יהיה כמו שנחלק - התהלים - לימי החודש או לימי השבוע.

נדבתו ששלח הנה נמסרה לקופת בקור חולים והשם-יתברך ירפאהו רפואת הנפש שיהיה בריא ושלם ברמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה, אשר זה ממשיך בריאות השלימה ברמ"ח אברים ושס"ה גידים, ואחכה לבשורות טובות בכל הנ"ל.

השותף שמבטיח הצלחה!

באמצעות המשפיע מפריז, הרה"ח ר' ניסן נמנוב, ענה הרבי ליהודי בשנת תשי"ד (אגרות-קודש כרך ט' עמ' רלה):

...במה ששואל הנ"ל, שאין מזדמן לו קונים על הבית שקנה בשביל פרנסה. הנה יקח את השם-יתברך לשותף – על-ידי שיבטיח לצדקה, ממעשר מהריוח, ומה טוב קרוב לחומש – ומובטח שותף הנ"ל להביא ברכה והצלחה מתאים להפסק "עשר בשביל שתתעשר".

וכאשר יראה השגחה פרטית בזה, הרי כדאי שגם אחר-כך יתעסק בקניית בית לפרנסה על-דרך זה נוסף על מה שיתעסק גם-כן במלאכתו... ובהפסקי מנוחה כפי הדרוש.

ומשותפות לשותפות:

כותבים אודות הצעה להיכנס בשותפות בהדפסת ספרים. ומובן שאין ההצעה נראית לי, כי הלא די פיזור הנפש בלאו-הכי, ואין להוסיף עוד עניני פיזור דעולם המסחר...

כך השיב הרבי לשאלת הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית והנהלת בתי ספר למלאכה ('ימי תמימים' כרך ב' עמ' 438).

בכלל, לא הייתה דעתו של הרבי נוחה מעשיית שותפות בין מוסדות חב"ד עם גופים אחרים, ועל כך כתב פעם ('צעירי אגודת חב"ד' עמ' 151): "אין לחב"ד להכנס לשותפות עם מי שיהיה", "כידוע אין חב"ד בכלל וצעירי חב"ד בפרט נכנסים לשותפות" (שם).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)