בביאת המשיח עתיד עם-ישראל לסיים את מצוות מחיית עמלק. העימות עם עמלק החל ביציאה ממצרים, כאשר עמלק היה העם היחיד שיצא להילחם בישראל. חז"ל הגדירו את מהותו של עמלק: "יודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו". לכן ציווה הקב"ה: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים".
עוד אמרו חז"ל (מדרש תנחומא סוף פרשת תצא), שכל עוד עמלק קיים – "לא השם שלם ולא הכיסא שלם; אבד זרעו של עמלק – השם שלם והכיסא שלם". לכן התורה אומרת (שמות יז,טז): "מלחמה לה' בעמלק מדור דור".
מצווה לימות המשיח
עד כה ניהל עם-ישראל שלוש מערכות כנגד עמלק: אחת, מיד עם היציאה ממצרים. שנייה, ערב הכניסה לארץ-ישראל, כאשר עמלק בא מוסווה לכנעני (במדבר כא,א; רש"י ומדרשי חז"ל על הפסוק). הפעם השלישית הייתה לאחר ששאול מונה למלך והקב"ה ציווה את שמואל לצאת למלחמת חורמה בעמלק (שמואל-א טו), אולם המלאכה לא נסתיימה אז. הפעם הרביעית והאחרונה, שבה יילחם עם-ישראל בעמלק וישמידו כליל, תהיה בביאת המשיח.
כל עוד המשיח לא בא אי-אפשר לקיים מצווה זו משלוש סיבות עיקריות: א) לדעת פוסקים רבים, זו מצווה שמוטלת על מלך ישראל, וכל עוד אין מלך בישראל, אין המצווה חלה. ב) גם לדעת הפוסקים הסבורים שהציווי הוא על כל אחד ואחד מישראל, אין הוא חל אלא בזמן ש'יד ישראל תקיפה'. ג) מאז בא סנחריב ובלבל את האומות לא ידוע בבירור מיהו עמלק. רק כשיעמוד המלך המשיח, ויד ישראל תהיה תקיפה, והמשיח יברר באמצעות רוח ה' אשר בו מיהו עמלק – יערוך המשיח את המלחמה בעמלק ויכריתו.
זה גם הסדר שבו הדברים צריכים להיעשות: תחילה מינוי מלך, אחר-כך מלחמת עמלק, ולאחר הכרתת זרעו של עמלק והשגת מצב של מנוחה – בניין בית-המקדש. אלה שלוש המצוות ש"נצטוו ישראל בכניסתן לארץ" (ראה סנהדרין כ,ב; רמב"ם תחילת הלכות מלכים), והן צריכות להיעשות על-פי הסדר הזה גם בגאולה העתידה.
עקירת הספק
עם זה, דרך המלחמה בעמלק היא בבחינת נעלם. האם זו תהיה מלחמה פיזית, או שהמשיח יכרית את זרע עמלק באמצעים רוחניים, כפי שנאמר (ישעיה יא,ד): "והִכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע"? – זאת איננו יודעים. הרבה תלוי גם בדרך בואה של הגאולה, אם תבוא כשעם-ישראל יהיה בבחינת 'זכו', שאז תהיה הגאולה על-טבעית בגלוי; או שנהיה בבחינת 'לא זכו', שאז תבוא מלובשת בדרך הטבע.
אך עד שיבוא הזמן להכרתתו הגשמית של זרע עמלק, עלינו להילחם ב'עמלק' הפנימי, שבתוך כל אחד ואחד מאיתנו. 'עמלק' – זו חוצפה בלי טעם, התנגדות בסיסית לענייני קדושה. אי-אפשר להתגבר עליה על-ידי שכנוע והסברה, שכן עמלק "יודע את ריבונו" ואף-על-פי-כן "מתכוון למרוד בו". הדרך להתמודד עם 'עמלק' הפנימי היא על-ידי "תמחה את זכר עמלק" – לעוקרו לגמרי מתוך הנפש, בלי שום ויכוחים ודיונים.
'עמלק' בגימטרייה 'ספק'. ואכן, זריעת הספקות היא אחת משיטות הפעולה של 'עמלק' הפנימי. הספקנות הזאת גורמת קרירות לענייני קדושה, שכן ברגע שמתערער הביטחון המוחלט בה' ובתורתו, מיד נפגעת ההתלהבות. לכן צריך לעקור את הספֵקות, להתחזק באמונה, ובזכותה תבוא הגאולה השלמה (ראה לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 387; כרך טז, עמ' 305; כרך כא, עמ' 192 ואילך). |
זמנים נוספים
שקיעה: 16:36
זריחה: 6:24
