מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

שבת-קודש פרשת נשא
ט' בסיוון

קריאת התורה: לפי 'מנהג מדינתנו' (חומש 'תורה תמימה'¹), ההפסקות בין העליות שונות מהנהוג ברוב החומשים, והן כדלהלן:

שני מתחיל: 'בני מררי' (ד,כט). שביעי מתחיל: 'זאת חנוכת המזבח' (ז,פג).

אין אומרים 'אב הרחמים'.

במנחה אין אומרים 'צדקתך צדק'.

פרקי אבות - פרק א.

יום שלישי
י"ב בסיוון

סיום ימי התשלומין. זמן מתאים להחלטות טובות וביצוען, בשיעורי תורה והפצתה, באהבת ואחדות ישראל, ובנתינת הצדקה².

ממוצאי היום, אומרים תחנון כרגיל³.

----------

1) בתחילת הקלטות קריאת-התורה של מי שהיה הבעל-קורא בבית חיינו, הרה"ח ר' מרדכי שוסטערמאן ע"ה, הוא מודיע לשומעים, שמכיוון שהרבי השתמש בחומש זה, על-כן יהיו ההפסקים בין העליות לפי אותו חומש.

יש הסבורים ששימושו של הרבי בחומש 'תורה תמימה' היה מפני שהרבי רצה להביט בדרשות רז"ל שעל המקראות. אחר-כך היתה שיחה (ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אד"ר תשמ"ט - ספר-השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 252 (בקשר לפרשיות בניין המשכן)) שבה הרבי תבע שילמדו את התורה שבעל-פה השייכת לפסוקי התורה שבכתב, ונקט לדוגמא שאפשר ללמוד זאת מהליקוט שבחומשי 'תורה-תמימה' ("כמו: 'תורה תמימה', 'תורה שלימה' וכיוצא-בהם" (זאת למרות שידוע אי-הדיוק בפירוש 'תורה תמימה' בהעתקת מרז"ל ובכלל, ראה 'תורה שלימה', מילואים לכרך כו עמ' רפה ואילך, ובפרט בעמ' ש-שא. וראה מה שנכתב בקשר לספר 'מקור ברוך' לבעל התו"ת, בקובץ 'יגדיל תורה' נ.י. גיליון יב עמ' מג ובקובץ 'פעמי יעקב' גיליון מה, אב תש"ס, עמ' סא)). לפיכך נקל לומר שהרבי קיים בעצמו מה שתבע מאנ"ש. לפי זה, אין להביא מכך ראיה למידת הדיוק שבחומש עצמו. ועיין 'התקשרות' גיליון תסט ע' 18.  וראה 'התקשרות' גיליון תע עמ' 16 על חומש נוסף שהשתמשו בו לבדיקת קריאת-התורה בבית חיינו. וע"ע.

2) ע"פ 'התוועדויות' תשמ"ט ח"ג עמ' 323.

3) הן בארה"ק והן בחו"ל, ע"פ דברי אדה"ז בסידורו לפני 'למנצח... יענך'. והטעם לפי שכל עניין תשלומין אלו הוא בעניין הקורבנות, ואין בהן 'ספיקא דיומא' - אג"ק כרך כ עמ' רנא, לקוטי-שיחות כרך ד עמ' 1312.