קשר הדוק
"אנוכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם עלֹה" (בראשית מו,ד). קשר הקב"ה את גורלו בגורלו של ישראל. בשעה שישראל עולים, אף הוא כביכול מתעלה, ובשעה שישראל יורדים, נהפוך הוא, חלילה.
(מדרש רבה)
גאולה מתוך הצרה
הגאולה נולדת ובאה מתוך הצרה, כפי שנאמר (ישעיה נט,יט-כ) "כי יבוא כנהר צר... ובא לציון גואל". לכן בסדר תפילת שחרית אומרים "יענך ה' ביום צרה", ולאחר מכן "ובא לציון גואל".
(אור התורה)
הוצאה בכוח
קשה עליך הירידה למצרים; אין אתה רוצה ללכת לגלות; אבל קשה מכך יהיה להוציאך משם לאחר מכן. זהו שנאמר "ואנוכי אעלך גם עלה" – בכוח ממש אוציאך משם, שכן מרצונך לא תרצה לצאת.
(רבי יעקב מליסה)
שתי ירידות
בירידת השבטים למצרים נאמר (בראשית מג,כ) "ירוד ירדנו", רמז לשתי ירידות. כמו-כן ירידת בני ישראל למצרים נאמרה בתורה פעמיים, בפרשת ויגש ובפרשת שמות. הדבר רומז על שתי ירידות, האחת היא הירידה למצרים, והשנייה הירידה לארבע הגלויות שאחרי יציאת מצרים – בבל, מדיי, יוון ואדום.
(ספר המאמרים תש"ט)
השכינה עמם
הקב"ה לא רצה שבני ישראל יהיו בגלות אפילו רגע אחד בלי השכינה. לכן בירידה הקדים את ירידתו – "אנוכי ארד עמך", ובעלייה הקדים את עליית ישראל, תחילה "אעלך", ולאחר מכן "גם עלה", תעלה השכינה.
(כלי יקר)
העלאת הזולת
בשעה שיהודי זוכה ומתעלה אל יראה את העלייה דבר שניתן לו-עצמו בלבד, אלא יזכור את אחיו, להעלותם אף הם. "ואנוכי אעלך" למען "גם עלה" – שתעלה עמך גם את הזולת.
(קדושת לוי)
שתי עליות
בפסוק "ואנוכי אעלך גם עלה" יש רמז לשתי העליות שיהיו לישראל, האחת שהייתה ביציאת מצרים, והשנייה היא הגאולה העתידה להיות במהרה בימינו אמן.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
לטובת ישראל
כל אשר יש לו מוח בקדקודו מבין שהגלות בכללותה היא לטובת ישראל. לכן כשאמר הקב"ה לאברהם (בראשית טו,יג) "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" שתק אברהם, כי ידע שזה לטובת בניו. כי אף שהגלות קשה ואף מרה, הרי כאשר מתגברים על כל המניעות והעיכובים, פועלים נחת רוח גדולה למעלה, ואורות גדולים ועצומים נמשכים למטה.
(ספר המאמרים תרפ"ט) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
