חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:03 זריחה: 6:24 י' בניסן התש"פ, 4/4/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הטף למה באו? / הרואה שביט או מטאור
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1011- כל המדורים ברצף
חינוך עד כדי מסירות נפש
"גם העוון לא יעכב הגאולה"
על ספרים וסופרים
פרשת ויגש
הטף למה באו? / הרואה שביט או מטאור
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג

טף בבית-הכנסת

בגיליון  א'ז עמ' 9, במדור 'ניצוצי רבי', הביאו את דעת השל"ה (מסכת תמיד, פרק נר מצוה אות קא, בדפוס אמשטרדם דף רנו ע"א) שילדים המפריעים לתפילה אסור להביאם לבית-הכנסת, וציינו שהמשנה ברורה (סי' צח ס"ק ג) הביאו להלכה, ומסיים: "אבל דעת כ"ק כנראה שונה, ועל-פי דברי החת"ם סופר – שאם נותן דעתו לתורה אין הקטנים מבלבלים אותו". עכ"ל.

ויש לדעת ש'גם' אדמו"ר הזקן הביא זאת להלכה למעשה בשו"ע שלו (סי' צח סו"ס א, וסי' קכד ס"י), והדברים נעתקו ונדפסו בכל סידורי 'תהלת ה'' אחרי סיום שמונה-עשרה. ותהא זו פליאה עצומה אם אכן הרבי פסק אחרת (ומבלי שקלא-וטריא בנדון!). ואפילו אם הדבר נחוץ בגלל המצב בדורנו, הרי גם כבוד בית-הכנסת (בכל העניינים) צריך חיזוק, והרבי הקדיש לזה שיחות רבות במשך השנים.

ואכן בשיחות בהם הכריז הרבי לראשונה, שיש להביא (גם) את הטף לשמיעת עשרת הדברות בחג השבועות1, נאמר: "ובוודאי לא יבלבלו הילדים את קריאת התורה". ומסתמא אין הכוונה שהדברים ייעשו באופן של נס ומופת, או שהרבי סמך על הגדולים שדעתם תהיה אך ורק לתורה, אלא - שיכינו את הילדים לזה (לפני בואם, וידאגו לזה גם בשעת שהייתם).

ופשיטא, שמה שרבים מביאים תינוקות בעריסה וכיו"ב לבית-הכנסת, ולא לשם עניין חינוכי אלא כדי שיהיה שקט בבית... אינו נכון כלל. וה' יעזרנו על דבר כבוד שמו יתברך.

שביט או מטאור?        

במשנה (פ"ט דברכות מ"ב) נאמר, ש"על הזיקים" מברכים "שכוחו וגבורתו מלא עולם". ופירשו בגמרא (נח,ב), שהכוונה ל'כוכבא דשביט'.

לפירש"י (שם, ד"ה כוכבא דשביט. וכן לפי הר"ש שירליאו שבמלאכת שלמה שם, והאבודרהם2), הכוונה למטאור. וכנראה כך הבין גם הערוך ערך 'ככב'.

לפי רב האי גאון והרמב"ם (בפירוש המשנה שם ובהל' ברכות פ"י הי"ד, עיי"ש בהגהות מיימוניות) הכוונה לכוכב ה'קומט' הנקרא כיום שביט. וכך פירש בערוך ערך 'זק'-א, עיי"ש בערוך השלם.

והנה באחרונה הייתה אפשרות לראות מטאורים (ראה לוח 'דבר בעתו' י"ד כסלו) ושביטים (ראה שם, בכמה ימים, ובפרט בכ"ב וכ"ט בכסלו). והעירונו, שיש לברר אם ניתן לברך עליהם לפי דעת אדמו"ר הזקן.

בטור ובשו"ע הב"י (ר"ס רכז): "על הזיקים, והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט". והוא כפירש"י, ובערוך השלחן ומשנה ברורה (וכן בקיצור שו"ע סי' ס ס"ב) הביאו לברך גם כפירוש הרמב"ם.

וראה בהגהות ראשון לציון (להגר"י פיק-ברלין, בן-דורו של ה'נודע ביהודה') על גיליון המשניות שם, שהתפלא מדוע לא הזכירו הב"י והאחרונים גם את דעת רה"ג והרמב"ם, וכתב שיש לברך כדעתם, עכ"פ בלא שם ומלכות.

גם בסידור אדה"ז (סדר ברכת הנהנין פי"ג הט"ו) העתיק רק את פירש"י. ובמהדורה המנוקדת והמבוארת (של סדר ברה"נ, שערך הרב אברהם שי' אלאשווילי) בשולי-הגיליון, פירשו שהכוונה למה שנקרא כיום 'כוכב שביט'. אבל כבר כתב בראשון לציון הנ"ל שכוכב ה'קומט' אינו יורה כחץ3, אלא עומד ונראה זמן מרובה.

ובקצות השלחן (סי' ס"ו, בבדי-השלחן ס"ק כא) הביא משע"ת ס"ק א [בשם הברכי יוסף] "שלא ראה [מהר"ם בן חביב בעהמ"ח ספר גט פשוט4] מברכים על כוכב הרץ ממקום למקום, ואע"פ שכתב שם שצריך לברך... מ"מ לא נהגו לברך", ע"כ. היינו שאין מברכים על מטאורים כפירש"י. אמנם מהר"ם בן חביב ממשיך שם: "וגם על כוכב שיש לו זנב ושבט של אורה שהוא פירוש הרמב"ם ורב האי גאון והערוך צריך לברך, ויותר ניכר בו גבורת הבורא יתברך...". אבל בקצות השלחן לא העתיק את המשך דבריו, וכנראה סובר שלפי רבינו הזקן [וא"כ, גם לפי הטור והמחבר] אין מקום לברך גם על כוכבי-שביט כדעת הרמב"ם5.

בשו"ת יהודה יעלה למהר"י אסאד (ח"א או"ח סו"ס מח) כתב לברך רק כפירוש רש"י, ולא בשביט "שעולה והולך כל הלילה במשך זמן הרבה" [שהוא כהרמב"ם. אך לא הזכיר שם פירוש זה כלל].

___________________________

1)     משיחת יום ה' פ' במדבר, ער"ח סיוון ה'תש"מ. שיחות קודש תש"מ ח"ג עמ' 134 (מוגה).

2)     ברכות השבח ווהודאה ד"ה על הזיקים. בדפוס ירושלים תשכ"ג, עמ' שדמ. וכן משמע ברבינו ירוחם, תולדות אדם וחוה נתיב יג.

3)     אמנם בלשון הרמב"ם בס' היד יש שתי הגדרות: "ועל האיד שבאוויר, שייראו כאילו הם כוכבים נופלים ורצים ממקום למקום [לכאורה הכוונה בזה למטאורים], או כמו כוכבים שיש להן זנב [-ההגדרה שבפירוש המשנה]".

4)     בתשובה כתב-יד. בהערות לברכי יוסף מציינים למה שנדפס בשו"ת מהר"ם בן חביב החדשות, ירושלים תש"ס, סי' לד.

5)     ראה גם בשו"ע הקצר פרק פו ס"ז ובהערות.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)