חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:30 י' בכסליו התש"פ, 8/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ניצוצי חג הגאולה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1009- כל המדורים ברצף
חידושה של תורת חסידות חב"ד
גאולת י"ט כסלו מביאה את גאולת כל ישראל
ניצוצי חג הגאולה
פרשת וישב
הלכות ומנהגי חב"ד

"אם החסירו משהו בעבודת ה' בתקופה שמח"י אלול עד י"ט כסלו.. ניתן עוד לתקן, להשלים, לשפר ולשכלל זאת ביום י"ט כסלו..." – אמר הרבי * הורה: לצרף להתוועדויות י"ט כסלו אורחים שלא מאנ"ש * כשפועלים – מצליחים, אך לא לפרוש מן הציבור... * על העבודה להתקיים בתוך העולם, ובאופן של "בכל דרכיך דעהו" * ניצוצות מתוך התוועדויות י"ט כסלו על פני השנים, לרגל ראש השנה לחסידות

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

לימוד המוסיף חשק והבנה

לקראת י"ט כסלו תשי"א שיגר הרבי את המברק הבא (תורת מנחם כרך ב' עמ' 112):

בקשתי מאנ"ש להתועד בי"ט כסלו.. בהשתדלות לצרף גם שלא מאנ"ש ולסדר הפצת מעינות דא"ח חוצה.

באותה שנה בעת התוועדות י"ט כסלו (תורת מנחם כרך ב' עמ' 122) אמר הרבי בין השאר:

שעל-ידי לימוד החסידות פועלים רבות גם בנוגע ללימוד הנגלה שיהיה באופן דתורה לשמה, "סם חיים".

ולא עוד אלא שעל ידי לימוד החסידות ניתוסף חשק - ועל-ידי-זה גם הבנה והשגה בלימוד הנגלה, שנעשים מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה גם בלימוד הנגלה.

הוכח במציאות

"כבר יצא במופת חי – לאחרי 150-200 שנה לקיומה של דרך החסידות – שלימוד תורת החסידות והנהגה בדרכי החסידות מהווים תוספת-כוח בעבודת השם-יתברך, בלימוד התורה וקיום המצוות... "ליראה את ה' אלוקינו" – שעניין זה נעשה על-ידי לימוד תורת החסידות", אמר הרבי בהתוועדות י"ט כסלו תשי"ב (תורת מנחם כרך ד' עמ' 192).

שנה אחר כך, בי"ט כסלו תשי"ג (תורת מנחם כרך ז' עמ' 249) מסביר הרבי:

אף-על-פי שמתבוננים ויודעים עד כמה גדול הריחוק שרחוקים מפנימיות התורה, ומרבותינו נשיאינו... מכל-מקום, כאשר כל אחד יניח את עצמו על הצד, וילמד בשקידה ומסירה ונתינה את המאמרים של הרביים ויתנהג על-פי כללי העבודה שהורו הרביים במאמריהם, מתוך התקשרות אליהם – "הרי זה כמו על-דרך-משל הסומא שהולך אחר הרואה כו'", שאז ילך לבטח דרכו, ויתמיד בהליכתו.. ויוצאים מהגלות, ונשיאינו בראשינו.

לרוץ לעשות טובה

"בנוגע למעשה בפועל תבע כ"ק מו"ח אדמו"ר מכל אחד ואחד - מבלי להתחשב במעמדו ומצבו; גודל מעלתו ומעלת העניינים שעוסק בהם – שימסור חלק (לא רק מממונו, אלא גם) מגופו, ואפילו מנשמתו, כדי לעשות טובה ליהודי.. לרוץ ולחפש בעצמו להציל יהודי, אפילו לשעה קלה, ואפילו בעניין פשוט", אמר הרבי בהתוועדות י"ט כסלו תשי"ד (תורת מנחם כרך יו"ד עמ' 2299).

בי"ט כסלו תשט"ו (שם כרך יג עמ' 1319) ציטט הרבי את דברי הגמרא בשבת קל,א: "כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כו' מוחזקת בידם" - מבלי הבט על המניעות והעיכובים. והוסיף:

ועניין השמחה מודגש במיוחד בנוגע ללימוד התורה.. בנוגע לנגלה דתורה, ועל-דרך-זה – ועל-אחת-כמה-וכמה – בנוגע לפנימיות התורה.

בי"ט כסלו תשט"ז (תורת מנחם כרך טו עמ' 275) אמר:

כאשר יוצאים מהתוועדות חסידית צריכה להיות הוספה כלשהי בלימוד החסידות או תוספת בהדרכותיה ומנהגיה. ועד כמה שיהיו כל השיעורים וכל העניינים עד עתה – יש די מקום מספיק להוסיף כהנה וכהנה.

חג נצחי לעתיד-לבוא

בש"פ וישב כ"ף כסלו תשי"ז (תורת מנחם כרך חי עמ' 2329) אמר הרבי:

כיון שאדמו"ר הזקן משווה את י"ט כסלו לחנוכה, הרי מוכח שי"ט כסלו הוא יום-טוב שיהיה קיים לעד (לא רק בזמן הגלות, אלא) אפילו בביאת המשיח: .. גם י"ט כסלו שייך לגילויים דלעתיד לבוא... נעשה דבר קבוע דקבוע אינו בטל, שיהיה יום-טוב גם בביאת המשיח, במהרה בימינו.

חידוש גדול השמיע הרבי בש"פ וישב כ"א כסלו תשח"י (תורת מנחם כרך כא עמ' 262):

אם החסירו משהו בעבודה במשך שלשת החדשים [שמח"י אלול עד י"ט כסלו].. אפשר לתקן, להשלים, לשפר ולשכלל זאת ביום י"ט כסלו.

ויתירה מזו – עד ליום כ"א כסלו...

'עסק' בתורה ובצדקה

בהתוועדות י"ט כסלו תשי"ט (תורת מנחם כרך כד עמ' 286 ואילך) התייחס הרבי למאמר חז"ל – "העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור", והסיק מכך שנדרשת הוספה בלימוד התורה באופן של "עסק":

– הוא לא ממתין להיות במצב של מנוחה ורוגע, הוא לא ממתין לכבוד ולתארים (שיקראוהו חכם ורב), לכיבודים (יושיבוהו בראש) ויבקשו ממנו לומר שיעור בנגלה או במאמר חסידות - אלא הוא "עוסק בתורה"!

מבלי לחוס על כבודו ועל זמנו, ובידעו שעניין זה נוגע לנפשו ("בנפשו יביא לחמו" – כלשון הפייט בתפילת מוסף דימים נוראים) עוסק הוא בתורה יומם ולילה... אולי יוכל לפעול [ולחדש] עוד משהו בעניין של תורה – שזהו האופן של פריצת גדר בנוגע לעמוד התורה, וכך גם בגמילות חסדים (לא להמתין עד שתכלה נשמתו של הזולת – הזקוק לגמ"ח) ובתפילה עם הציבור...

יהודי רוסיה ילכו בראש

כך סיים הרבי את התוועדות י"ט כסלו תש"כ (תורת מנחם כרך כז עמ' 230-229):

במדינות הנ"ל – "מאחורי מסך הברזל" – ישנם יהודים אשר מבלי הבט על כל הרדיפות ועל גודל ההעלם וההסתר, עומדים הם בתנועה ד"תפילין שבראש"!... שיתבטלו כל עניני הרדיפות והגזירות וההעלמות וההסתרים, ובקרוב ממש יוכלו מתוך חירות אמיתית בכל הפרטים ללמוד תורה ולקיים מצוות באופן דמוסיף והולך ומוסיף אור, עד שיבוא משיח צדקנו ויקבץ נידחנו מארבע כנפות הארץ.

וכל אלו שהתענו ברדיפות ועמדו בכל הניסיונות, והעמידו "דור ישרים יבורך", בנים ובנות לומדי תורה ומקיימי מצוות – ילכו בראש לקראת משיח צדקנו, בגאולה האמיתית והשלימה.

(כאן ציוה הרבי לנגן ניגון רוסי – וניגן הרה"ת ר' בן-ציון שם-טוב עם כל הקהל הניגון "מי ארמיא אדמורא").

אל תפרוש מן הציבור

בי"ט כסלו תשכ"א אמר הרבי (תרת מנחם כרך כט עמ' 243):

בדורותינו אלו שרואים במוחש שאם רק מתעסקים ורוצים לפעול , אזי מצליחים וההצלחה היא יותר מכפי שמשערים מלכתחילה.

אלא שההנהגה צריכה להיות באופן ש"אל תפרוש מן הציבור", והיינו שאף שהתורה ניתנה לכל אחד ואחד, מכל מקום צריך כל אחד לידע שהוא אחד מששים ריבוא אותיות לתורה, כך שהן אמת שבלעדו פסולה חס-ושלום התורה כולה, אבל כדי שתהיה אצלו הקדושה בשלימות, זקוק הוא לכל שאר השישים ריבוא אותיות התורה, ולכן אין לו לפרוש מן הציבור.

ואז ילך לבטח דרכו, בדרך המלך, מלכו של עולם - להמשיך מבחינת סתים דאורייתא סתים דישראל וסתים דקודשא בריך הוא, בכל הדרגות דגליא שבהם ועד ש...נשמתו של מלכא משיחא תומשך בגליא למטה מעשרה טפחים, שיבוא ויגאלנו למטה מעשרה טפחים, גאולת הנשמה בגוף, בעגלא דידן.

מעין השמחה בפעם הראשונה

מדברי הרבי בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ב (תורת מנחם כרך לב עמ' 264-265):

בכל שנה ושנה חוזר ונשנה עוד הפעם עניין הניצחון דחג הגאולה י"ט כסלו עם כל ההמשכות וההשפעות הקשורות לעניין זה, וממילא יש גם מקום שתהיה השמחה מעין השמחה שהיתה בשנה הראשונה ובפעם הראשונה, כיון שזהו אותו העניין... שעניין השמחה בכוחה לבטל מדידות והגבלות טבעיים - שיוכלו להמשיך ולילך מתוך הוספה וחיזוק יותר בענייני התורה והמצוות... שלימוד התורה וקיום המצוות במשך כל השנה הבאה לקראתינו לשלום - יהיו ללא מדידות והגבלות, ובאופן דמוסיף והולך מוסיף ואור.

בקיאות בחסידות

בסיום התוועדות י"ט כסלו תשכ"ג (תורת מנחם כרך לה עמ' 304) אמר הרבי:

יהודי צריך להרשות לעצמו להיות בקי בתורה אור, ליקוטי תורה – ואין צריך לומר בנוגע לתניא – המשכים, מאמרים, וכן הלאה, "וכל המוסיף מוסיפין לו".. יכולים להיות – על כל פנים – בקי בתוכן הענינים.

יש להוסיף בשקידה והתמדה בלימוד החסידות, והלימוד יביא ממילא לידי מעשה.. ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים.

ברכת השנה

בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ו איחל הרבי (תורת מנחם כרך מה עמ' 241):

ויהי-רצון שתהיה שנת תורה, ושנה מוצלחת בלימוד התורה וקיום המצוות בהידור ועבודת התפלה [כדברי הגמרא "העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור"] ותהיה גם שנת גאולה – "פדאני לי ולבני מבין אומות העולם".

ולפני-כן (שם עמ' 240):

וזוהי גם ההוראה על כל השנה כולה – בהתאם להחלטה שמקבלים בראש-השנה (לחסידות), שבו נמשכת הכתיבה וחתימה טובה על כל השנה כולה – שתהיה שנה של חיים אמיתיים, על-ידי-זה שחדורים עם ה"מעין", מקור מים חיים, של יהדות, תורה ומצוות, שזהו כללות הענין של "יפוצו מעינותיך חוצה".

חג גאולה - לכל אחד

"כיון שמדובר אודות מאורע שאירע לפני קס"ח [168] שנים, הרי לכאורה אין מקום בשכל "לחיות" ("איבער לעבן") זאת בכל שנה ושנה?!" שאלה זו הציג הרבי במהלך התוועדות י"ט כסלו תשכ"ז (תורת מנחם כרך מח עמ' 312).

והביאור:

אצל כל אחד ואחד ישנם מצבים בהם הוא מרגיש קושי לבצע עניינים שיודע בעצמו שעליו לעשותם, כמו גם עניינים של הפצת יהדות ומעיינות. נמצא, שהוא במצב של "מאסר" (נפשו האלוקית אסורה בבית-האסורים כאשר נפש-הבהמית שולטת עליה) וממילא זקוק הוא ל"גאולה"; הגאולה היא על-ידי עבודת היהודי לידע שמניעות אלו אינן מציאותו האמיתית, כי רצונו האמיתי של יהודי הוא לקיים את כל המצוות ובכלל זה – "ואהבת לרעך כמוך" והפצת היהדות כו'.

לא לשרוף את העולם

בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ד אומר הרבי (תורת מנחם כרך לח, עמ' 260-261):

תובעים מיהודי שעבודתו תהיה באופן של שלום - לא לשרוף את העולם, ולא לעזוב את העולם וללכת ל"מדבר", אלא להיות בעולם ולעשות מהעולם דירה לו יתברך - על ידי ההנהגה באופן של "בכל דרכיך דעהו" - והיינו לא רק בשעה שלומד תורה ומקיים מצוות או מתענה כו', אלא בכל פרטי החיים.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)