חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:31 זריחה: 6:32 א' בתשרי התשפ"ג, 26/9/22
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רמב"ם 3 פרקים ליום

ספר זרעים, הלכות תרומות, פרק יג-טו.

הלכות תרומות פרק יג

א. התרומה עולה באחד ומאה, כיצד סאה תרומה שנפלה למאה סאה של חולין ונתערב הכל מפריש מן הכל סאה אחת ונותנה לכהן והשאר מותר לזרים, וכל תרומה שאין הכהנים מקפידין עליה כגון תרומת הכליסין והחרובין והשעורים של אדום אינו צריך להגביה הואיל ונפלה במאה בטלה במיעוטה והכל מותר לזרים.

ב. נפלה סאה תרומה לפחות ממאה נעשה הכל מדומע וימכר הכל לכהנים בדמי תרומה חוץ מדמי אותה סאה, בד"א כשנתערב מין במינו, אבל מין בשאינו מינו בנותן טעם אם יש בכל טעם תרומה נעשה הכל מדומע וימכר לכהנים חוץ מדמי תרומה שבו, ואם טעם הכל טעם חולין הכל מותר לזרים.

ג. סאה תרומה שנפלה למאה והגביה סאה מן הכל ונפלה הסאה שהגביה למקום אחר אינה מדמעת אלא לפי חשבון, וכן סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונעשה הכל מדומע ונפל מן המדומע למקום אחר אינו מדמע אלא לפי חשבון, כיצד הרי שנפלו עשר סאין של תרומה לתשעים סאה חולין ונדמעו הכל אם נפל ממדומע זה עשר סאין לפחות ממאה חולין נדמעו שהרי יש בעשר של מדומע סאה של תרומה, נפל לתוכן פחות מעשר סאין אינן מדמעות.

ד. בד"א בדבר שאין דרכו להבלל כגון חטים לחטים או קמח לקמח, אבל דרכו להבלל כגון שמן תרומה לשמן חולין או יין תרומה ליין חולין הולכין אחר הרוב, אם רוב תרומה ה"ז מדמע כתרומה, ואם רוב חולין הרי הוא כחולין ואינו מדמע אע"פ שהכל אסורים לזרים.

ה. סאה תרומה שנפלה למאה הגביהה ונפלה אחרת הגביהה ונפלה אחר' הרי החולין מותרין עד שתרבה תרומה עליהן, שאם נפלו לתוך המאה חולין מאה סאה ועוד של תרומה סאה אחר סאה נעשה הכל מדומע.

ו. סאה תרומה שנפלה למאה ולא הספיק להגביהה עד שנפלה סאה אחרת, אם ידע בראשונה קודם שתפול השניה לא נדמעו, אלא מפריש סאתים והשאר מותר הואיל והיה לה לעלות הרי היא כאילו עלתה, ואם לא ידע בסאה ראשונה אלא אחר שנפלה השנייה ה"ז מדומע וכאילו נפלו שתיהן כאחת.

ז. אין פסולת של תרומה מצטרפת עמה לאסור החולין, אבל פסולת החולין מצטרפת עם החולין להעלות התרומה, כיצד סאה חטים יפות של תרומה שנפלה למאה סאה חטים רעות של חולין וטחן הכל, אף ע"פ שהמורסן של חולין מרובין ושל תרומה מועט והרי קמח של תרומה בפחות ממאה מקמח החולין ה"ז עולה ומשערין בקמח עם המורסן שהוא מאה ואחד, אבל אם נפלה סאה חטים רעות של תרומה לפחות ממאה סאה חטים יפות של חולין וטחן הכל והרי הקמח של תרומה אחד ממאה מקמח החולין ה"ז עולה במאה ואחד שהרי הותירו החולין ופחתה התרומה.

ח. לוג יין של תרומה צלול שנפל למאה לוגין עכורין אין מוציאין שמרים שבהם, אלא מעלין את הלוג, וכן אם נפל לוג עכור למאה לוגין צלולין אין מוציאין שמרים שבו.

ט. לוג מים שנפל לתשעים ותשעה לוגין יין ואח"כ נפל לתוך הכל לוג יין של תרומה נדמע הכל, שאין המים מעלה את היין.

י. סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין ונפלו חולין אחרים עד שהוסיפו על מאה, אם בשוגג הרי זו עולה במאה ואחד, ואם במזיד הרי הכל מדומע שאין מבטלין איסורי תורה לכתחלה.

יא. תרומת חו"ל מותר לבטלה ברוב ואוכלה בימי טומאתו ולא עוד אלא אם היה לו יין של תרומת ח"ל נוטל ממנו לוג אחד ונותן עליו שני לוגין חולין ונמצא הכל שלשה ואח"כ נוטל מיין של תרומה לוג ונותן לתוך השלשה ומגביה מארבעתן לוג ושותה, וחוזר ומשליך לתוכן לוג אחר וחוזר ונוטל לוג ושותה, וכן נותן לוג תרומה ונוטל לוג מן התערובת עד שיכלה כל היין של תרומה, ונמצא שנטל כמה לוגין בשני לוגין של חולין.

יב. הזורע תרומה בצד החולין ולא נודע אי זהו זרע תרומה אפילו היה מאה לגנה של תרומה ולגנה אחת של חולין כולן מותרין, בד"א בדבר שזרעו כלה בקרקע כגון החטים והשעורים וכיוצא בהן, אבל דבר שאין זרעו נפסד בארץ כגון השום והבצלים אפילו מאה לגנה של חולין ולגנה אחת של תרומה תערובת ביניהן הרי הכל מדומע, ואם נתלש הכל תעלה התרומה בק"א ולא יתלוש לכתחילה.

יג. שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין ואין ידוע אי זו היא, או שנפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע להיכן נפלה ואח"כ נפלה אחת משתי קופות לתוך החולין אינן מדמעתן, וכן אם זרע אחת מהם הגידולין חולין לכל דבר, והשנייה נוהג בה כתרומה, נפלה הקופה השניה למקום אחר אינה מדמעת, וכן אם זרע אחר את השנייה הגידולין חולין, נפלו שתיהן למקום אחד מדמעת כקטנה שבשתיהן, זרע אחד את שתיהם בדבר שזרעו כלה הגידולין חולין, ובדבר שאין זרעו כלה הגידולין מדומע, בד"א בזורע את השנייה עד שלא קצר את הראשונה, אבל קצר את הראשונה ואח"כ זרע את השנייה אפילו בדבר שאין זרעו כלה הגידולין חולין שאין תלוש ומחוברין נעשין חובה זה לזה.

יד. שתי קופות אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניהן שתי סאין אחת של חולין ואחת של תרומה ונפלו אלו לתוך אלו מותרין, שאני אומר חולין לתוך חולין נפלו ותרומה לתוך התרומה ואע"פ שלא רבו חולין על התרומה, בד"א בתרומה בזמן הזה שהוא מדבריהם, אבל בתרומה של תורה עד שירבו חולין על התרומה.

טו. סאה תרומה שנפלה לתוך הכרי ואמר תרומת הכרי זה לתוכו במקום שנפלה אותה סאה שם נסתיימה תרומת הכרי ונדמע הכל בתרומה שנפלה ובתרומת הכרי, אמר תרומת הכרי בצפונו חולקין אותו לשנים והחצי שבצפון לשנים ונמצא רביע הכרי שהוא צפון צפוני הוא המדומע.

טז. היו לפניו שני כריים ואמר תרומת שני כריים באחד מהן הרי שניהן מדומעין, היו לפניו שתי סאין וכרי אחד ואמר הרי אחת מן הסאין האלו עשויה תרומה על הכרי הזה הרי אחת מהן תרומה ואין ידוע אי זו היא, היו לפניו שני כריים וסאה אחת ואמר ה"ז תרומה על אחד מן הכריים הללו הרי הוא תרומה ונתקן אחד מהן ואין ידוע אי זה הוא המתוקן מן הטבל.

פרק יד

א. חמשים תאנות שחורות וחמשים לבנות שנפלה לתוכן תאנה אחת של תרומה, היתה לבנה השחורות מותרות והלבנות מדומעות, היתה שחורה השחורות מדומעות והלבנות מותרות, ואם אין ידוע אם שחורה היתה ואם לבנה עולה באחד ומאה מן הכל, ידע מה היתה אחר שנפלה ושכח הרי כולן מדומעות.

ב. וכן עיגולי דבילה ומלבנים של דבילה שנפל עיגול או מלבן של תרומה לתוכן ואין ידוע אם מלבן היה או עיגול הרי העיגולין מצטרפין למלבנים ותעלה התרומה באחד ומאה מן הכל, עיגולי דבילה גדולים וקטנים שנפל עיגול דבילה לתוכן ואין ידוע אם גדול היה אם קטן הרי הן מעלין בין במנין בין במשקל, כיצד נפל עיגול למאה עיגולין גדולים וקטנים הריני אומר קטן נפל ומגביה אחד מן הקטנים, נפל עיגול לתוך מ' עיגולים מהן עשרים עיגול משקל כל אחד ארבע ליטרין ומהן עשרים עיגול משקל כל אחד ליטרא הואיל ומשקל הכל מאה ליטרין ואחד הריני אומר קטן נפל ומגביה אחד מן הקטנים.

ג. והקמח והסולת אינן מצטרפין להעלות את התרומה.

ד. סאה של חטים שנפלה על פי מגורה של חטים אין משערין אותה באחד ומאה, שאין משערין אלא אם נבללה תרומה עם החולין, או אם אין ידוע באיזה מקום נפלה התרומה, וכיצד יעשה רואין את התרומה כאילו היא חטים על גבי שעורים ומפריש התרומה עצמה שנפלה על גבי המגורה עם מעט מן החולין שנפלה עליהן כמי שמאסף חטים מע"ג שעורין.

ה. שתי קופית או שתי מגורות שנפלה תרומה לתוך אחת מהן ונבללה ואין ידוע לאי זו מהן נפלה, אם היו שתי מגורות בבית אחד הרי אלו מצטרפות ותעלה באחד ומאה מן הכל כאילו היו שתיהן מגורה אחת והקופות מצטרפות, ואפילו היתה קופה בבית זה וקופה בבית אחר לפי שקרוב הדבר לקבץ שתיהן בבית אחד, אבל אם היו שתי הקופות בשתי עיירות אינן מצטרפות.

ו. וכיצד מעלה סאה שנפלה אם רצה להעלות מאחד משתיהן מעלה ואם רצה להעלות חציה מזו וחציה מזו מעלה, כדים מלאים תאנים של חולין שדרס ליטרא תאנים של תרומה בפי כד אחד מהם ואין ידוע אי זו היא אם היו שם מאה כד וכד הרי זו תעלה ולוקח כד אחד מהם ומוכרה לכהן חוץ מדמי אותה ליטרא והשאר מותרין, ואם היו פחות ממאה הפומין כולן מדומעות והשולים מותרין.

ז. וכן אם דרסה על פי כוורת או ע"פ עיגול ואין ידוע אי זה הוא, דרסה על פי העיגול ואין ידוע אם בצפונו או בדרומו ולא אי זו עיגול הוא, רואין אותם כאילו הם פרודות ותעלה לפי המשקל, אם יש בכל העיגולין מאה ליטרין תעלה, והוא שיש בכל עיגול מהן יתר על שני ליטרין כדי שתבטל התרומה ברוב, שספק התרומה בטל ברוב החולין.

ח. התרומה ודאה אוסר במאה וספיקה אוסר בחמשים, ואין לה היתר אלא ברוב, ואם היה ביותר מחמשים אינה צריכה רוב, כיצד תאנה אחת תרומה שנפלה לתשעים ותשע והרי המאה קיימין הכל אסור לזרים כמו שביארנו.

ט. נפלה אחת מחמשים ואבדה אחת מן הכל שמא אחת מן החולין היא שאבדה או האחת שנפלה היא שאבדה הרי אלו אסורות עד שירבה עליהן חולין ממקום אחר ויוסיף עליהן חמשים תאנים ואחת יותר על הכל, ואם נפלה אחת של תרומה לתוך חמשים ואחת ואבדה אחת מן הכל הותר השאר לזרים.

י. סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה מע"ר שלא ניטלה תרומתו או למ"ש והקד' שלא נפדו ונדמע הכל אם למע"ר נפלה יקרא שם לתרומ' מעשר וימכר הכל לכהנים חוץ מדמי תרומה שנפלה ומדמי תרומת מעשר שבו, ואם למעשר שני והקדש נפלה הרי אלו יפדו וימכרו לכהן חוץ מדמי תרומה.

יא. סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין או ממע"ר או מעשר שני או הקדש בין טמאין בין טהורים הואיל ונדמע הכל הרי הכל כתרומה טמאה שאסורה באכילה לכל והרי הכל אסור לעולם ומניחים אותן עד שירקבו, בד"א בדבר שאין דרכו להאכל חי, אבל בדבר שדרכו להאכל חי לא יניחן שמא יתקל בהם ויאכל מהן, אלא ידליק הכל כדרך שמדליקין תרומה טמאה.

יב. סאה תרומה טהורה שנפלה לפחות ממאה חולין טמאין ימכר הכל לכהנים חוץ מדמי תרומה והכהן אוכל מדומע זה קליות, או ילוש אותו במי פירות שאינן מכשירין כדי שלא תטמא התרומה שבו מן החולין הטמאין, או ילוש מדומע זה פחות מכביצה שאין אוכל טמא מטמא אוכל אחר עד שיהיה כביצה, או יתחלק מדומע זה פחות מכביצה בכל עיסה כדי שלא תטמא התרומה שבו.

יג. סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורין, וכן סאה תרומה טהורה שנפלה למאה חולין טמאין תעלה באחד ומאה ותאכל קליות או תלוש במי פירות או פחות מכביצה שאין הסאה שנפלה היא הסאה עצמה שעלתה.

יד. סאה תרומה טמאה שנפלה למאה סאה של תרומה טהורה בטלה במיעוט ואוכלין הכל בטהרה, ואם נפלה לפחות ממאה יניח הכל עד שירקב.

טו. שתי קופות שנפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן ונודע לאי זו מהן נפלה ואחר כך נפלה סאה שנייה ואין ידוע לאי זו מהן נפלה, אומרים למקום שנפלה ראשונה נפלה שנייה לפי שתולין את הקלקלה במקולקל, נפלה סאה ראשונה לתוך אחת מהם ואין ידוע לאי זו מהן נפלה ואח"כ נפלה סאה שנייה ונודע לאי זו מהן נפלה, אין אומרים למקום שנפלה שנייה נפלה ראשונה אלא שתיהן מקולקלות.

טז. היו שתי קופות אחת טמאה ואחת טהורה ונפלה סאה של תרומה לאחת מהן ואין ידוע אי זו היא אומרין לתוך הטמאה נפלה.

יז. שתי קופות אחת תרומה טהורה ואחת של חולין טמאין נפלה סאה תרומה טהורה לתוך אחת מהן אומרין לתוך של תרומה נפלה והחולין יאכלו בטהרה כתרומה.

יח. נפלה סאה תרומה טמאה לתוך אחת מהן אומרין לתוך של תרומה נפלה והחולין יאכלו קליות בטהרה כתרומה גדולה.

יט. סאה תרומה טמאה שנפלה לתוך אחת מהן אומרין לתוך של תרומה נפלה והחולין יאכלו קליות או ילושו במי פירות.

כ. שתי קופות אחת של תרומה טמאה ואחת של חולין טהורין ונפלה סאה של תרומה טהורה לתוך אחת מהן אומרין לתוך של תרומה נפלה והחולין יאכלו קליות.

כא. נפלה סאה של תרומה טמאה לתוך אחת מהן שתיהן אסורות שספק תרומה טמאת אסור וספק המדומע מותר מפני שאיסור תרומה טמאה מן התורה ואיסור המדומע מדבריהן על העיקרים שביארנו בהלכות איסורי מאכלות.

פרק טו

א. חבית סתומה מדמעת בכל שהוא, כיצד חבית סתומה של תרומה שנתערבה בכמה אלפים חביות סתומות נדמע הכל, נפתחו החביות תעלה באחד ומאה.

ב. חבית סתומה שנתערבה במאה חביות ונפלה אחת מהם לים הגדול הותרו כולן ואומרין של תרומה היא שנפלה, מה שאין כן בתאנה שנפלה למאה ונפלה אחת מהן לים הגדול אלא צריך להפריש אחת, לפי שהחבית נפילתה ניכרת ותאנה וכיוצא בה אין נפילתה ניכרת.

ג. חבית סתומה שנתערבה במאה חביות ונפתחה אחת מהן נוטל ממנה אחד ממאה ושותה אותה החבית אבל שאר החביות אסורות עד שיפתחו, וכל אחת ואחת שתפתח מהן נוטל ממנה כדי דימועה ושותה המאה השאר, נתערבה חבית בק"ג חביות ונפתחו מהם ק' נוטל מהם כדי דימוע חבית אחת ושותה המאה ושאר החמשים אסורות ואין מחזיקין לאותה חבית של תרומה שהיא ברוב אפילו היו כמה אלפים חביות כולן מדומע וכל מה שיפתח נוטל הימנו אחד ממאה והשירים שותה והשאר מדומע.

ד. כבר ביארנו בהלכות איסורי מאכלות שהמחמץ והמתבל אוסר בכל שהוא, לפיכך אם ריסק תפוח של תרומה ונתנו לתוך העיסה והחמיצה כל העיסה מדומעת ואסורה לזרים.

ה. ביצה שנתבלה בתבלין של תרומה אפילו חלמון שלה אסור מפני שהוא בולע.

ו. שאור של תרומה שנפל לתוך העיסה והגביהו ואח"כ נתחמצה הרי זו מותרת.

ז. כבר ביארנו שאם נתערב (תרומה) מין בשאינו מינו בנותן טעם לפיכך בצל מחותך שנתבשל עם התבשיל אם הבצל תרומה והתבשיל חולין ויש בו טעם הבצל הרי התבשיל אסור לזרים, ואם הבצל חולין והתבשיל תרומה ונמצא טעם התבשיל בבצל הרי הבצל אסור.

ח. עדשים שנתבשלו ואחר כך השליך לתוכן בצל יבש אם היה שלם ה"ז מותר, ואם היה מחותך בנותן טעם, ואם בישל הבצל עם העדשים בין שלם בין מחותך משערין אותו בנותן טעם, ושאר כל התבשיל בין שהשליך הבצל אחר שנתבשל, בין שבשלו עם התבשיל בין שלם בין מחותך משערין אותו בנותן טעם, ומפני מה בצל שלם לתוך עדשים שנתבשלו אין משערין אותו, מפני שאינו שואב מהן שהרי הוא שלם ולא פולט לתוכן שכבר נתבשלו, ואם היו בצלים רכים הרי הן כמחותך, וכן אם נוטל פטמתו וקליפתו החיצונה או שהיה לח הרי הוא כמחותך, והקפלוט בין לח בין יבש בין שלם בין מחותך בנותן טעם.

ט. הכובש ירק של חולין עם ירק של תרומה ה"ז מותר לזרים, חוץ ממיני בצלים וחציר ושומים, שאם כבש ירק של חולין עם בצלים של תרומה, או בצלים חולין עם בצלים של תרומה הרי אלו אסורין, כבש ירק של תרומה עם בצל של חולין, הרי הבצל מותר לזרים.

י. זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה אם היו פצועין אלו ואלו, או שהיו חולין פצועין ושל תרומה שלמין, או שכבשן במי תרומה הרי אלו אסורין, אבל אם היו שניהן שלמין, או שהיו זיתי תרומה פצועין וזיתי החולין שלמין, הרי אלו מותרין לפי שהפצועין שואבות מן השלמין.

יא. מי כבשים ומי שלקות של תרומה הרי הן אסורין לזרים.

יב. השבת עד שלא נתנה טעם בקדרה יש בה משום תרומה, משנתנה טעם בקדרה אין בה משום תרומה.

יג. הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין תרומה, אם היתה פת חטים ה"ז מותרת, ושל שעורים אסורים מפני ששואבות.

יד. תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו את הפת הפת מותרת שאין בה טעם כמון אלא ריחו והריח אינו אסור.

טו. שעורין של תרומה שנפלו לבור של מים אף ע"פ שהבאישו מימיו הרי הן מותרין שאין נותן טעם לפגם אוסר.

טז. תלתן של תרומה הוא ועצו שנפל לתוך בור של יין אם יש בזרע התלתן כדי ליתן לבדו טעם ביין הרי היין אסור לזרים.

יז. שני כוסות של יין אחד תרומה ואחד חולין מזג כל אחד במים ואחר כך עירבן, רואין את יין החולין כאילו אינו וכאילו יין התרומה שנתערב במים שהרי אינו מינו, אם ראוי אותו המים לבטל טעם יין התרומה הרי הכל מותר לזרים, ואם לאו אסור, שכבר ביארנו שאין המים מעלין את היין.

יח. יין של תרומה שנפל על גבי פירות ידיחם והם מותרות, וכן שמן של תרומה שנפל על גבי פירות ידיחם והם מותרות, נפל השמן על גבי יין יקפה אותו והיין מותר לזרים, נפל על גבי הציר יקפה אותו ויטול קליפה מעל הציר כדי שיסיר כל הציר שבו טעם השמן.

יט. קדרה שבישל בה תרומה לא יבשל בה חולין, ואם בישל בנותן טעם, ואם שטף הקדרה במים או ביין ה"ז מותר לבשל בה, בישל במקצת הכלי אין צריך לשטף את כולו אלא שוטף מקום הבישול בלבד.

כ. תרומה גדולה ותרומת מעשר והחלה והבכורים כולן נקראו תרומ', בתרומת מעשר נאמר והרמותם ממנו תרומת יי' ואומר כתרומת גורן, ובחלה נאמר חלה תרימו תרומה, ונאמר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך וגו' ותרומת ידך ואין לך דבר שטעון הבאת מקום שלא פרטו בפסוק זה חוץ מן הבכורים ובהן נאמר ותרומת ידך הא למדת שהן קרואין תרומה.

כא. לפיכך דין ארבעתן לענין אכילה ודימוע אחד הוא כולן עולין באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה ואם נטמאו ישרפו, ודין תרומת מעשר של דמאי בכל אלו הדרכים כתרומת מעשר של ודאי אלא שאין לוקין על אכילתה.

כב. כל האוכל תרומה מברך ברכת אותו מאכל ואח"כ מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול תרומה, וכך קבלנו וראינו אותם מברכין אפילו בחלת חוצה לארץ שגם אכילת קדשי הגבול כעבודה שנאמר עבודת מתנה אתן את כהונתכם. סליק הלכות תרומות.


נא לשמור על קדושת הדף!

תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)