חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:36 זריחה: 5:39 ח' בסיון התשע"ח, 22/5/18
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רמב"ם 1 פרקים ליום

ספר נשים, הלכות גירושין, פרק ז.


מחזור ראשונה

הלכות גירושין פרק ז

א. שליח שהביא גט ממקום למקום בארץ ישראל אע"פ שלא ראה כתיבת הגט ולא ידע מי הם עדיו אלא נתן לו הבעל גט ואמר לו תן גט זה לאשתי הרי זה נותנו לה בפני שנים ואע"פ שאין עדיו ידועין אצלנו ותהיה מגורשת ותנשא בו.

ב. בא הבעל וערער ואמר לא גרשתי מעולם וגט שהובא לה מזוייף הוא יתקיים בחותמיו, ואם לא נתקיים ולא נודעו עדיו כלל תצא והולד ממזר שהרי אינה מגורשת, אבד הגט הרי זו ספק מגורשת. לפיכך נשים שחזקתן שהן שונאות זו את זו אינן נאמנות להביא גט בארץ ישראל זו לזו שמא מזוייף הוא ותתכוין לקלקל אותה כדי שתנשא ותאסר על בעלה.

ג. ואלו הן הנשים שחזקתן שונאות זו את זו, חמותה, ובת חמותה, וצרתה אפילו היתה הצרה נשואה לאחר, ויבמתה אפילו היתה אחותה, ובת בעלה, אבל שאר כל הנשים כשרות.

ד. המביא גט ממקום למקום בארץ ישראל וחלה או נאנס משלחו ביד אחר, וכן השני אם חלה משלחו ביד אחר, ואפילו מאה, ואין צריך עדים לחזור ולעשות שליח בפניהם, והאחרון שהגיע הגט לידו נותנו לה בפני שנים ותתגרש בו אע"פ שמת השליח הראשון.

ה. שליח שהביא גט ממקום למקום בחוצה לארץ או מארץ ישראל לחוצה לארץ או מחוצה לארץ לארץ ישראל אם היה השליח עומד שם בשעת כתיבת הגט וחתימתו הרי זה אומר בפני שנים בפני נכתב ובפני נחתם ואחר כך יתן לה בפניהם ותתגרש בו ואע"פ שאין עדיו ידועין אצלנו, ואפילו היו עדיו כשמות הגוים אין חוששין להן.

ו. בא הבעל וערער אין משגיחין בו, לפיכך אף הנשים ששונאות זו את זו נאמנות להביא גט זה ולומר בפני נכתב ובפני נחתם.

ז. וכן שליח שהביא גט בארץ ישראל ואמר בפני נכתב ובפני נחתם אע"פ שאינו צריך אם יבא הבעל ויערער אין משגיחין בו. ואם אין השליח עומד בשעת כתיבה וחתימה לא ינתן לה אלא אם כן נתקיים בחותמיו, ויש לשליח להיות מכלל השלשה שיקיימו אותו בחותמיו, ואם לא נתקיים ונתן לה הרי זה פסול עד שיתקיים, ואם בא הבעל וערער ולא נתקיים אינה מגורשת, אבד הגט הרי זו ספק מגורשת.

ח. ומפני מה הצריכו לומר בפני נכתב ובפני נחתם בחוצה לארץ, כדי שלא תהיה האשה צריכה לקיימו אם יבוא הבעל ויערער מפני שאין העדים מצויין לקיימו ממקום למקום בחוצה לארץ.

ט. בעל שהביא ראיה ברורה שגט זה שנאמר בו בפני נכתב ובפני נחתם מזוייף הוא הרי זה בטל, שלא האמינו דבריו של אחד שאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא לדחות ערעור הבעל שאין עמו ראיה אבל במקום עדים שמכחישין אותו לא האמינוהו.

י. הנהרות שבארץ ישראל והננסין שבים הגדול שבתוך התחום של ארץ ישראל הרי הן כארץ ישראל ושחוץ לתחום כחוצה לארץ, ובהלכות תרומות יתבארו תחומי ארץ ישראל, ובבל כארץ ישראל לגיטין.

יא. גט שכתבו בארץ ישראל וחתמו בחוצה לארץ צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם, כתבו בחוצה לארץ וחתמו בארץ ישראל אינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם.

יב. נכתב מקצת הגט בפניו ונחתם כולו בפניו, אם מקצתו הראשון הוא הרי זה אומר בפני נכתב ובפני נחתם אפילו לא נכתב בו אלא שיטה אחת בפניו ואפילו שמע קול הקולמוס כותב וחתמו העדים בפניו הרי זה אומר בפני נכתב ובפני נחתם, וכן אם יצא הסופר לשוק וחזר והשלים את הגט אינו חושש שמא אחר מצאו ואמר לו ולשם איש אחר כתבו אלא אומר בפני נכתב ובפני נחתם.

יג. אמר בפני נכתב אבל לא בפני נחתם, בפני נחתם אבל לא בפני נכתב, בפני נכתב כולו וחתם עד אחד אבל לא העד השני אפילו היה הוא העד השני, הרי זה יתקיים בחותמיו ואחר כך ינתן לה, ואם העיד הוא ואחר על העד השני שלא חתם בפניו הרי זה כשר וינתן לה, ואין צריך לומר אם העידו שנים אחרים על כתב ידי העד השני שזה כשר.

יד. שנים שהביאו גט בחוצה לארץ אע"פ שלא נכתב ונחתם בפניהם הואיל ונתנו להם הבעל ליתנו לאשתו הרי אלו נותנין לה ותהיה מגורשת, שהרי אין הבעל יכול לערער בגט זה אע"פ שאינו מקוים שהרי שלוחיו הם עדיו, שאילו אמרו השנים בפנינו נתגרשה הרי זו מגורשת אף על פי שאין שם גט.

טו. במה דברים אמורים בזמן שהגט יוצא מתחת ידי שניהם אבל אם אין הגט יוצא מתחת ידי שניהם צריכין לומר בפנינו נכתב ובפנינו נחתם, לפיכך אם אמר אחד בפני נכתב והאחד אומר בפני נחתם אפילו שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם, הואיל ואינו יוצא מתחת ידי שניהם לא ינתן לה עד שיתקיים בחותמיו.

טז. אמר אחד בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר אע"פ שאינו יוצא מתחת ידם שהרי נתקיים בחותמיו.

יז. שליח שהביא גט בחוצה לארץ ונתנו לה בינו לבינה או שנתנו לה בפני שנים ולא אמר בפני נכתב ובפני נחתם אע"פ שנשאת נוטלו ממנה וחוזר ונותנו לה בפני שנים ואומר בפניהם בפני נכתב ובפני נחתם, ואם לא נטלו ממנה הרי זה פסול עד שיתקיים בחותמיו.

יח. נתנו לה ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנשתתק הרי זה יתקיים בחותמיו ואחר כך ינתן לה.

יט. הסומא אינו יכול להביא גט זה של חוצה לארץ מפני שאינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם, לפיכך אם נכתב ונחתם בפניו כשהוא פתוח ונסתמא הרי זה אומר בפני שלשה בפני נכתב ובפני נחתם ונותנו לה. וכן האשה שהביאה גט זה של חוצה לארץ צריכה שלשה לומר בפניהם בפני נכתב ובפני נחתם, שלא אמרו בפני שנים אלא בזמן שהשליח כשר לעדות שהרי הוא מצטרף עם השנים ונמצא מכלל השלשה שקיימו גט זה בדבריו, שהעד נעשה דיין בדבר שהוא מדבריהם.

כ. חלה השליח או נאנס בא לבית דין ואומר להם גט זה בפני נכתב ובפני נחתם והן משלחין אותו ביד שליח אחר, ואין השליח האחרון צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם אלא אומר שליח בית דין אני ונותנו לה בפני עדים.

כא. חלה השני או נאנס עושה שליח אחר בבית דין אפילו מאה והאחרון אומר שליח בית דין אני ונותנו לה אע"פ שמת השליח הראשון. ומפני מה צריך בית דין, מפני שהוא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, אבל אם נתקיים הגט בחותמיו אע"פ שנתנו שליח לשליח אפילו מאה בינם לבין עצמם עד שהגיע הגט לידה הרי זה כשר, ואע"פ שלא פירש הבעל ולא אמר לו שלחו ביד אחר אם תאנס אם חלה או נאנס הרי זה משלחו.

כב. כל העושה שליח אינו צריך שיהא השליח עמו בבית דין אלא אומר להם הרי פלוני שלוחי ואפילו שלא בפניו, וכן השליח עושה שליח אחר שלא בפניו אפילו הן מאה.

כג. האיש שנתן גט לאשתו ונכתב ונחתם בפניה ואמר לה הרי את שלוחה להולכה עד בית דין פלוני והם יעמידו שליח ויתנו לך גט זה ותתגרשי בו הרי זו נאמנת לומר בפניהם בפני נכתב ובפני נחתם והם נוטלין אותו ונותנין אותו לשליח ליתנו לה כמאמר הבעל.

כד. במה דברים אמורים בשהתנה עליה הבעל תנאי זה אבל אם לא התנה עליה אלא נתן לה גיטה והרי הגט יוצא מתחת ידה אינה צריכה לומר כלום והרי היא בחזקת מגורשת הואיל וגט שבידה כתוב כהלכתו והעדים חתומים עליו, ואע"פ שאין אנו מכירין כתב העדים ולא נתקיים אין חוששין לה שמא זייפה אותו שהרי אינה מקלקלת על עצמה, ועוד שהעדים החתומים על הגט הרי הן כמי שנחקרה עדותן בבית דין עד שיהא שם מערער, לפיכך נעמיד הגט בחזקתו ותנשא ואין חוששין שמא ימצא מזוייף כמו שנעמיד הגט בחזקת כשר כשיביא אותו השליח עד שיערער הבעל או עד שיביא ראיה שהוא מזוייף או בטל. שאם תבוא לחוש לדברים אלו וכיוצא בהן כך היה לנו לחוש לגט שיתן אותו הבעל בפנינו שמא בטלו ואחר כך נתנו, או שמא עדים פסולין חתמו בו והרי הוא כמזוייף מתוכו, או שמא שלא לשמה נכתב, וכשם שאין חוששין לזה וכיוצא בו אלא נעמידו על חזקתו עד שיודע שהוא בטל כך לא נחוש לא לשליח ולא לאשה עצמה שהגט יוצא מתחת ידה, שאין דיני האיסורין כדיני הממונות.


נא לשמור על קדושת הדף!

תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)