לאחרונה יצא לי לדון עם אחד מחסידי חב"ד עפ"י מה פוסקים בחב"ד, אי עפ"י שו"ע הרב או עפ"י הסידור, כיוון שאיני חסיד אמרתי בליבי אשאלה מצפה לתשובה כנראה תבא לאחר בא המשיח

מובא בהקדמת הרבי לשו"ע הרב הוצאת קה"ת שפוסקים לפי הסידור.

לצערי המשיח עדיין לא הגיע, קיוויתי שיגיע לפני שאספיק לענות

הלוא הרבי - שלכול הדעות הוא ממשיך דרכו של הרבי הזקן נ"ע - התייחס מספר פעמים לכך שההחלטה של הסידור היא ההחלטה וההכרעה הסופית של אדמו"ר הזקן - לפחות בכל הנוגע לחסידי חב"ד. והרבי ציין לכך מספר מקורות.

מה מקור המנהג/הלכה לתת שני שמות לילד?

האם זה מנהג בלתי מחייב או הלכה?

אין הלכה לתת שני שמות ואין מנהג כזה ובאותה מידה אין הלכה או מנהג להימנע מכך. העובדה שאנשים נותנים שני שמות נובעת מסיבות שונות. או שהם נותנים שני שמות על שמו של אדם שנשא שני שמות, או על שמם של שני אנשים שונים מדור קודם כויוצא בזה.

איני זוכר כעת את המקור. אך בוודאי ששמעתי הסתייגות מלקרוא על שני שמות. בכל מקרה זהו בוודאי לא איסור הלכתי, וזה גם כפוף לשיקולים רבים. יש, אפוא, להתייעץ (במקרה של ספק משמעותי) עם רב מורה הוראה ויושב על מדין

איך ההלכה מתיחסת לאולטרא סואנד?
איזה בדיקות האישה כן צריכה לעשות ואיזה לא?

רבים ששאלו את הרבי מליובאוויטש אם לערוך בדיקת אולטרה סאונד לאשה בהריון, הרבי השיב בשלילה בשל העובדה שמדובר בטכנולוגיה חדשה אשר יתכן כי היא טומנת בחובה סיכון.

עם זאת, הרבי לא שלל את קיום הבדיקה כאשר בדיקה זו נדרשה למטרה רפואית חיונית, ולא לשם מעקב שגרתי.

ברור איפא כי אין שום איסור לקיים בדיקת אולטרה סאונד למטרות רפואיות חיוניות; ההיפך, יש לקיימה אם הדבר נעשה בהוראת רופא.

לא מזמן התפרסמה תשובה בעיתון כפ"ח מהרבי לאשה אודות העניין הזה
ושם הרבי מסביר לה בערך כך - מה תרויחי אם תעשי אולטרא סאונד הלא את המצב א"א לשנות כך שזה יגרום רק לדאגות ליולדת ולחוסר במנוחת הנפש דבר שבטוח יכול להזיק לה.
ולפי"ז יוצא - שבמקרה ומדובר במצב רציני הגובל בסיכון נראה שיש לעשות את האולטרא סאונד אולם אם זה נעשה רק בשביל שלרופאים תהיה מנוחת הנפש וד"ל אזי אין בזה שום עניין לעשות א"ז ואדרבה לטובת היולדת עדיף שלא - כאמור.

למרות שלא ראיתי את התשובה, ולמרות שדי מסתבר לומר את שאמרת (מהסיבה הפשוטה: שאם יש סכנת נפשות, אזי חל על כך הדין של פיקוח נפש) - אבל עדיין קשה להכניס את הדברים כעמדת הרבי. שכן, יתכן וקיימים גורמים נוספים המשפיעים על ההכרעה. אני הייתי מעדיף לשאול דעת רב חבד"י מומחה בנושא.

האם מישהו ראה פעם מכתב או כתב יד קודש של הרבי בענין? האם מישהו ראה מכתב של שאלה של מישהו שהרבי ענה עליו בחיוב או בשלילה? אני עדיין לא ראיתי בכל הפלפולים בענין זה שום דבר ממשי. וישנם בזה כל מיני דעות וסברות, אבל מה הקשר? ומאין יודעים? הרי לפעמים מדובר בסכנות נפשות, ולפעמים מדובר שאפשר לתקן... הרבי אמר לשאול רב מורה הוראה...

אם אשה לא תעשה בדיקת אולטרא סאונד היא רק תהיה פחות רגועה וזה יכול לסכן את התינוק. ברגע שהיא יודעת שב"ה הכל טוב, היא יכולה להיות יותר רגועה וזה יותר בריא.

כך לדעתי.

מחקרים מדעיים הוכיחו שגלי האולטראסאונד מזיקים למוח התינוק. המחקרים פורסמו אבל הרופאים ממשיכים להתנהג כאילו אין מחקרים כאלה.

לכן לדעתי הרבי היה כל כך נגד!

הבדיקה היא נזק ממשי לעומת אולי אולי שימצאו משהו ואולי אולי אפשר יהיה לתקן.

ובקשר לדאגות - זאת עובדה שכשאומרים לאישה מעוברת שיש בעיה היא נלחצת נורא !!!

ועוד דבר - בהרבה מקרים האולטראסאונד נתן מסקנות לא נכונות !!!! אז מאשימים את הרופא או הטכנאי, אבל בשטח צריך לזכור שזו בדיקה מאוד לא מדוייקת בהרבה מקרים !!!!

וחוץ מזה אפשר לשאול את מזכירי הרבי עד כמה שהרבי היה נגד!!! והרשה רק במקרים שבהם היתה בעיה מוכחת ולא היה ניתן לדעת כיצד לנהוג בלי הבדיקה הזו.

איך מעשרים פירות שידוע שלא עושרו עדין?

מדובר על פירות שגדלים אצל חברים בחצר או במטע
כיצד ע"י לעשר אותם.
------------------------------------------------
הודעה זו עברה עריכה ע"י מנהל הפורום.

ידוע לי כי על פי ההלכה, יהודי צריך לאמר שלש פעמים ביום "אשרי". פעם במנחה ופעמיים בשחרית.
בפעם הראשונה בשחרית אין בעייה - כחלק מפסוקי דזמרה... אך הפעם השנייה מופיעה בין הוצאת ספר תורה לבין הכנסתו... (קדושה דסידרא)
אז מה עושים כשלא קוראים בתורה כגון ראשון, שלישי, רביעי... או כאני מתפלל "יחיד" בבית...??

תודה :)

גם בימים שאין קריאת התורה יש לומר אשרי, וכן גם בימים שאתה מתפל ביחיד.

לא רק "אשרי", אלא כל סדר התפילה, כולל "למנצח" וקדושה דסדרא ("ובא לציון") נאמרים גם ביחיד וגם בימים שאין בהם קריאת התורה. רק החלק הקשור לקריאת התורה (מ"אתה הראית" עד לאחר "אחינו בית ישראל") איננו נאמר ביחיד או בשאר ימים.

שלום רב!
בביתי בקומה העליונה ישנה מרפסת... על איזה משקוף עליי לקבוע את המזוזה? הדלת נפתחת מהבית החוצה (אל תוך המרפסת)...
בקומה התחתונה ישנה דלת נוספת לדלת הראשית אשר נפתחת החוצה אל הגינה האחורית והיא לעיתים משמשת כיציאה מהבית... על איזה משקוף יש לקבוע את המזוזה שם?

בתודה מראש על העזרה...
אריק.

בשני המקרים יש לקבוע את המזוזה ע"פ היכר ציר.

ובמילים פשוטות יש למוד עפ הפנים כלפי החדר/המקום שאליו נפתחת הדלת ולקבוע את המזוזה בצד ימין.

בדלת שבקומה התחתונה הפונה לגינה האחורית, אם יש אפשרות להיכנס מהרחוב הביתה בפתח זה, יש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מהגינה הביתה אף שהדלת נפתחת הפוך. אם הגינה סגורה, הדין הוא כמו בקומה העליונה.

מקורות: 'חובת הדר' פרק ח הערה ו.

אני שוקל רכישת עותק של שולחן ערוך, ולכן יש לי מספר שאלות.

האם ניתן להוריד עותק של שולחן ערוך באינטרנט, לדוגמא כקובץ PDF ?

אני יודע שמדובר בספר עב כרס, ושלכן מקובל לקנות מהדורה מקוצרת של הספר. כמה כרכים יש בשולחן ערוך המלא (עם או בלי פרשנויות) ? כמה הוא עולה ?

בתודה מראש, אורי.

1. לא ידוע לי על קיומו של עותק להורדה חינם ברשת.

2. השולחן ערוך נחלק ל-4 חלקים או "טורים": "אורח חיים", "יורה דיעה", "חושן משפט" ו"אבן העזר". המהדורות הפופולריות ביותר הן "אורח חיים" לבד בצירוף פירוש ה"משנה ברורה" (ועוד פירושים), או סט שלם של כל ארבעת החלקים ב-7 כרכים.

3. בדבר מחירים אנא פנה לחנות לספרי קודש הקרובה למקום מגוריך (פנה לבית חב"ד הקרוב אם אינך יודע היכן למצוא חנויות לספרי קודש).

כל כמה זמן צריכים לבדוק מזוזות?

להלן תשובה שמצאתי במדור "שאלות ותשובות" באתר זה:

מזוזה (בבעלות פרטית) חייבת בבדיקה מן-הדין כל שלוש וחצי שנים. זה גם המועד שבו חייבים לבדוק את התפילין.

כל זה בתנאי שהמזוזה נבדקה לכתחילה היטב ונשמרה בתנאים הולמים. מזוזה שנמצאת במקום שבו יש לחות מרובה, או שמגיעה אליה רטיבות, וכדומה - מאבדת את 'חזקת הכשרות' שלה, ומן-הדין חייבים לבדקה לעיתים תכופות יותר.

תפילין ומזוזות הכתובות על קלף שמצופה ב'משיחה' עבה (חומר שמרוח על הקלף ומקל את הכתיבה, אך פוגע בעמידות הכתב לאורך ימים) - חייבות בבדיקה לעיתים תכופות. הקלף הזה רגיש מאוד ללחות, לקיפולים וכו', ונפסל בקלות. רצוי בכלל להעדיף תפילין ומזוזות הכתובות על קלף בלתי משוח, שהוא עמיד יותר.

המהדרים במצוות נוהגים לבדוק את התפילין והמזוזות אחת לשנה, ומה טוב בחודש אלול.

את התפילין והמזוזות יש למסור לסופר-סת"ם מומחה וירא-שמיים, שקביעת כשרות המזוזות והתפילין היא בסמכותו. אם פותחים מזוזה ורואים שחסרות אותיות או מלים, או שיש אותיות שהדיו התקלף מעליהן לגמרי - מיותר למסרה לבדיקה ויש להחליפה.

מקורות: או"ח לט, יו"ד רצא ובמפרשים. 'חובת-הדר' פ"א ס"ח. קובץ 'תורה ומדע' שבט תשל"ו עמ' 36-31.

האם לפרוט צ'יק מזומן/דחוי ולקחת ע"ז אחוזים זה ריבית???
מחכה לתשובה דחופה!!!

קניית צ'ק דחוי בפחות מערכו מותרת.

גם קניית צ'ק מזומן בפחות מערכו מותרת לפי רוב הפוסקים,

למרות זאת לדעתי כדאי לעשות היתר עיסקא

1.כיצד שו"ע קשור לש"ס?

2.מה המקור להלכות המופיעות בשו"ע?

הש"ס הוא המקור של ההלכות המופיעות בשו"ע

השו"ע מבוסס על הש"ס ועל מפרשיו הראשונים, וכן על תשובות הראשונים לשאלות הפונים אליהם. תשובות אלו ברובן מבוססות על הש"ס.

ניתן לראות כיצד מבוסס השו"ע על הש"ס על ידי עיון במקורותיו כפי שהן מובאות ב"באר הגולה" ולפעמים בשאר מפרשי השו"ע.

כנגד כל סימן בשו"ע נמצא מקורו בטור, ושם נמצאים דברי הבית יוסף על הטור שמראה מקום כל הלכה והלכה במקורה בגמ'' ובראשונים. אשריכם צדיקים!