דעת הרבי בנושא - אגרת שנשלחה למר חיים משה שפירא ונדפסה בלקו"ש חכ"א ע'' 420.
-
טיח
[ב'' דר"ח אלול תשכ"ה]
במענה לבקשתו מאז לחוות דעתי בשאלת הקמת חוית מאוחדת של המפלגות הדתיות לקראת הבחירות לכנסת הממשמשות ובאות, ומכמה טעמים לא עניתי עד עתה. ואחד מהם הוא, אשר לרוב פשיטות הדבר קויתי אשר גם בלעדי יבוא הענין על פתרונו הנכון, עכ"פ כשיתקרב המועד האחרון להגשת הרשימות. אבל לצערי הרב הנה עד עתה לא קם הדבר ולא הי'' ולכן באתי עתה במענה על שאלתו.
ובהקדמה אשר המדובר הוא על דבר הקמת חזית דתית טכנית לקראת הבחירות לכנסת, ובהדגשת המלה טכנית כלומר שלאחרי הבחירות חוזר המצב ביחסי המפלגות כפי שהי'' קודם הקמת החזית.
ודעתי בזה ברורה ומוחלטת, אשר הקמת חזית דתית טכנית היא לא רק רצוי'' כי אם גם מוכרחת לטובת המצב הדתי ולטובת מצב היהדות האמתית באה"ק תבנה ותכונן במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו - ברורה עד כדי כך שלפלא כל ספק בדבר - מנקודת מבט המצב הדתי וטובתו.
ולמרות פשטות הדברים אציע. בקצרה על כל פנים. הטעמים ונימוקים המחייבים הקמת החזית הדתית הטכנית, והם:
א. בשטח השכר וההפסד
(א) הסיכויים לרכישת צירים נוספים:
טבעי הדבר אשר בתעמולת הבחירות. כל מפלגה תשתדל לרכוש מספר הכי גדול של קולות. וכיון שהאמצעים העומדים לרשות כל מפלגה מוגבלים הם (בזמן, בכסף, במספר הפעילים כו''), תשתדל לכל לראש לרכז אמצעי'' בנוגע לאלה מהבוחרים - שהסיכויים להשפיע עליהם גדולים וטובים ביותר. ובנידון דידן זאת אומרת שכל מפלגה מהמפלגות הדתיות (באם לא תהי'' חזית מאוחדת ח"ו) תכוון תוקף התעמולה וההשתדלות - כלפי חברי מפלגות דתיות האחרות, שהרי הסיכויים לרכשם גדולים וטובים יותר מאשר לרכוש קולות מחוגי הבוחרים השייכים למפלגות בלתי דתיות, על אחת כמה וכמה האנטי-דתיות.
וכמו שראו במוחש ובעליל מהבחירות לכנסת שהיו בעבר.
זאת אומרת, שבנוגע לסה"כ של מספר הקולות דהמפלגות הדתיות בכנסת - לא תשפיע התעמולה, או על כל פנים תהי'' השפעה מועטה ביותר.
מה שאין כן באם תהי'' חזית דתית מאוחדת, שאז התעמולה תהי'' מופנית כלפי חוץ ויש סיכויים טובים לרכוש קולות מחוגים שונים.
(ב) שיורי הקולות:
מובן יפשוט שבאם תהי'' חזית מאוחדת לא ילכו לאיבוד שיורי הקולות של כל מפלגה, אלא יצטרפו לחשבון גדול להגדיל מספר המנדאטים.
(ג) ועיקר הוא - קירוב לבבות לעניני דת:
תעמולת הבחירות רישומה ניכר משך זמן גם אחרי הבחירות, ובאם התעמולה תהי'' מופנית כלפי חוגים שעדיין אינם דתיים מאיזו סיבה שהן, הרי לא רק שיש לקוות לרכישת קולות חדשים כאמור, אלא יהי'' בזה ריווח גם בנוגע לקירוב מספר מסויים של אחינו בני ישראל לעניני דת.
(ד) מניעת השמצה הדדית:
באם לא תהי'' ח"ו חזית דתית, הרי תעמולת המפלגות הדתיות תהי'' מופנית בעיקרה נגד מפלגות דתיות האחרות, וכנהוג בזה, וכדרך תעמולות של בחירות, אין מסתפקים בהדגשת מעלות המפלגה שלהם, כי אם מדגישים "לא פחות" את החסרונות של המפלגות האחרות, וכנ"ל כנהוג בתעמולה לבחירות לא תמיד האמת נר לרגלם ורסן לפיהם של הנואמים, ובמילא מגדילים ומגזימים וכו''. ומטבע בני אדם אשר, בסגנון חכמינו ז"ל, ברית כרותה ללשון הרע שתתקבל (משא"כ בנוגע לסיפור מעלות עצמו ומפלגתו, שאין רוחשים לו נאמנות מלאה ולפעמים גם לא נאמנות פגומה). והתוצאות מובנות, וכאמור לעיל, לא רק בנוגע לתוצאות הבחירות במספר המנדאטים, כי אם גם בנוגע לרושם לאחרי כן - ביחס לדת ולעניני הדת.
(ה) שלילת חזית דתית - נשק בידי מתנגדי הדת:
עובדה זו עצמה שאין מתדברים ביניהם להקים חזית דתית לבחירות, בה בשעה שכמה מפלגות שאינן דתיות נתדברו ביניהן לילך יחד לבחירות, בודאי תשמש נשק בידי המפלגות הנלחמות במפלגות הדתיות, ובפרט כשיוכלו לצטט מתעמולת המפלגות הדתיות עצמן חסרונות מפלגות הדתיות הפוסלות זו את זו וכו''.
(ו) שוני המצב:
כיון שגדל מספר הבוחרים לכנסת הבאה, ובמילא גדל מספר הקולות הדרוש לבחירת ציר ולדעת כמה מעסקני אה"ק ת"ו רוב אלו שנתוספו לאחרונה בקהל הבוחרים - אינם שייכים למפלגות הדתיות, הרי שנוי האמור לא לטובת מפלגות הדתיות. שלכן דרוש מאמץ נוסף בבחירות אלו לגבי בחירות שעברו, אפילו אילו היו תוצאות הבחירות שעברו משביעות רצון, ובפרט שהתוצאות היו - אכזבה. והרי זה מחזק עוד יותר הטעמים והנימוקים דלעיל בהכרח הקמת חזית דתית טכנית לבחירות.
ב. הטענות נגד חזית דתית
מהטענות ששמעתי נגד הקמת חזית דתית הן:
(א) אין זה מהכנות והיושר לגבי הבוחרים לדבר במעלות מפלגה אחרת בשעת הבחירות בה בשעה שעד הקמת החזית ולאחרי הבחירות לא תמיד ידברו בשבחה ואולי גם ילחמו כנגדה בכמה שטחים.
ומובן שטענה זו אין לה אחיזה במציאות, כיון שמדגישים בפירוש שזוהי חזית דתית טכנית, שמזה מובן שישנם חילוקים עיקריים בין המפלגות הדתיות שלכן אינן מתמזגות למפלגה אחת, ואפילו לא לחזית שתתמיד גם לאחרי הבחירות.
(ב) יש אומרים אשר ישנו איסור על פי תורה לעשות חזית דתית, אפילו טכנית, עם מפלגה שאין שבעים רצון מיחסה לעניני דת.
וגם טענה זו שוברה בצדה, נוסף על מעשה רב בזה - מנהג גדילי ישראל בפולין וכו'' שאישרו הקמת חזית טכנית, ואפילו עם אלו שאינם דתיים. ובאה"ק ת"ו גופה היתה כבר חזית דתית פעם אחת, ובפעם השני'' שנתבטלה לא הי'' זה כלל וכלל מפני טעמי איסור על פי השלחן ערוך. ואדרבה הביטול בא מצד אלו המכונים "השמאליים" שבמפלגות הדתיות, כידוע ומפורסם.
(ג) יש אומרים שישנו איסור נגד הקמת חזית דתית מגדול פלוני -
והנה בכלל בכגון זה, פשוט שאין לעשות מעשה בפועל עד שרואים נוסח האיסור בכל פרטיו בכדי לדעת אם מכללא אתמר או בפירוש אתמר, אם נאמר גם בנוגע חזית טכנית, ואם נאמר בנוגע למצב הדומה למצב עתה, שאינו דומה כלל להמצב שהי'' באה"ק לפני ארבע ושמונה שנים ויותר.
וכן יש לבחון אם אין האיסור חלק משיטה - שכל מפלגות הדתיות אין מתנהגות על פי'', ואפילו לא בעקרונות של שיטה זו, ואפילו בענינים שאין בהם סכנה למצב הדתי באה"ק ת"ו, כי אם רק צמצום בפעולות מסויימות ובנוגע לרווחים מסויימים, שאס כן הרי פשיטא שאם מפני רווחים מצומצמים אין מתנהגים לפי שיטה האמורה, אין כל מקום לנקוט פרט אחד מהשיטה ולעשותו טעם להנהגה שתזיק למצב הדתי הכללי באה"ק ת"ו.
(ד) ההנהגה בפועל של כל המפלגות הדתיות במשך כל הזמן וגם עתה - מוכיחה שלא קבלו האיסור כלל (או שהי'' בנוסח שאינו שייך לבעי'' זו). ולדוגמא: בכמה מהעיירות הכי גדולות באה"ק עשו חזית ביניהן (וגם עם המפלגות שאינן דתיות) ומסרו בידיים לידי איש מפלגה האחרת מחלקות חשובות מעניני העיר, ולא רק למספר שבועות כ"א לחדשים ולשנים, והמסירה היתה לא רשות לחוות דעה ולהצביע, כי אם לעשי'' בפועל בשטחים שבחלקם הם דתיים ובהשאר - משפיעים באופן בלתי ישר עכ"פ - על מצב הדת בעיר. וההצדקה היא - שתמורת חזית זו של כו"כ חדשים והמפורסמת באה"ק ובחו"ל תקבל המפלגה לידה מחלקה אחרת ובמילא ירויח המצב הדתי בשטח מסויים של עיר זו. - כיון שחזית זו קיימת זה כו"כ שנים ואין פוצה פה ומערער מכל המפלגות - הרי אין כלל מקום לומר שלדעתם יש איזה איסור שהוא בחזית טכנית למשך שבועות אחדים, שאין בה כל ענין של נוטל ונותן ביד, שהנבחרים לכנסת אינם אלא מביעים דיעה ומצביעים, שהמצביעים בעד הרשימה המאוחדת כל אחד יש לו בהרשימה מועמד של המפלגה שלו, שבכדי שיבחר לכנסת מוכרח שיצביעו בעדו ולו יכול להתכוון (משא"כ בהחזית בהעיירות האמורות שהצביעו באופן ישר וחיובי בעד מועמד מפלגה האחרת).
(ה) עוד נקודה בנוגע לכל הטענות הנ"ל: מובן וכלל שכלי היא ודין בתורה אשר ברי ושמא ברי עדיף. הרווחים מהקמת חזית דתית טכנית ברורים הם, וכל הטענות נגדה אינן אלא בגדר ספק. ועוד זאת: הברי הוא לטובת המצב הדתי הכללי, והספק הוא - אולי לטובת מפלגה סיעה וכו''.
ג. טעמי השוללים חזית דתית
לכאורה, כיון שהמצב, כנאמר לעיל, הוא ברור למדי, מהו הטעם שיש כאלו המטילים ספק בנכונות הקמת חזית דתית, ונראה שהטעמים הם גם כן פשוטים, והטעם עיקרי הוא:
טבעי הדבר שעסקני מפלגה איזו שתהי'' מעונינים בביצור מעמד המפלגה בתור מפלגה, ובביצור מעמד הסיעה שלהם במ