חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 כ"ח בתשרי התשע"ח, 18/10/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

דרשת הרב בשבת הגדול
רבנו הזקן מפרט את תוכן הדרשה של הרב ב'שבת הגדול': "והעיקר - לדרוש ולהורות להם דרכי ה', וללמד להם המעשה אשר יעשון". מהי הכוונה ב"להורות להם דרכי ה'"?

ח' בניסן התשע"ב (31/03/12)

להורות להם דרכי ה' (שולחן-ערוך)

בתחילת הלכות פסח בשולחן-ערוך רבנו הזקן1 מובא המנהג שנקבע בדורות האחרונים, ש"החכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו". זה מנהג הדרשה שהרב דורש בשבת הגדול, "שבשבת זו היו מתקבצין כל העם מכל הכפרים לשמוע הלכות הרגל".

מה, בדיוק, צריך להיות תוכן הדרשה? מפרט רבנו הזקן בהמשך הדברים: "והעיקר - לדרוש ולהורות להם דרכי ה', וללמד להם המעשה אשר יעשון".

דברים אלה טעונים בירור. משמעותו של "המעשה אשר יעשון" - ברורה; אלה הלכות החג; אך מהי הכוונה ב"להורות להם דרכי ה'"?

הדרך אל המטרה

נאמר כאן "דרכי ה'". דרך, בכלל, היא אמצעי שעל-ידו מגיעים אל המטרה. הדרך עצמה אינה המטרה, אך בלעדיה אי-אפשר להגיע אל המטרה. לאור זאת מובן, ש"דרכי ה'" אינן התורה והמצוות עצמן (שהרי הן כבר בבחינת מטרה), אלא הדברים שמביאים את האדם לידי קיום טוב ונכון של התורה ומצוותיה.

הדרכים שמביאות את האדם לידי קיום התורה והמצוות הן האהבה והיראה, שמפיחות רוח-חיים, שמחה ועונג בקיום המצוות. התורה והמצוות עצמן ("המעשה אשר יעשון") הן מטרת כל הבריאה, אך כדי שייעשו נכון ובשלמות, צריך שייעשו מתוך אהבת-ה' ויראתו.2

גוף בלי נשמה

יכול אדם לשאול: מהי הנחיצות הגדולה של האהבה והיראה? אמנם "מצווה בלא כוונה כגוף בלא נשמה"3, אך 'גוף' יש כאן, מעשה המצווה נעשה, וזה העיקר. יכול אפוא הרב להסתפק בהוראת ההלכה המעשית ולהבטיח שבני עדתו יידעו את ההלכות ויקיימו אותן לכל פרטיהן.

על כך משיבה תורת החסידות כמה תשובות, ומהן: כשיהודי מקיים מצוות רק כדי לצאת ידי חובה, הוא מסתפק בקיום בסיסי בלבד, ללא הידורי מצווה, ורצונו של הקב"ה הוא גם בהידורי המצווה.4 לכן צריך שהאדם יקיים את המצוות מתוך אהבה ויראה, שאז ישתדל לקיימן בהידור.

לאן ההתלהבות?

זאת ועוד: בנפש האדם אין חלל ריק. אם ההתלהבות והעונג של האדם אינם מופנים לעבר קיום המצוות, הם פונים מיד לאפיקים אחרים, ובסופו של דבר יפגום הדבר גם במצווה עצמה. ייתכן שבתחילה יכבוש האדם את תאוות-ליבו, אך אחר-כך 'ישחדוהו' הללו 'להתיר' לעצמו איסורים שונים, ומשם ייגרר לחטאים בלי שום 'היתר'.

לכן כאשר הרב דורש בשבת הגדול ומעורר את הקהל על קיום מצוות החג, אין הוא יכול להסתפק בלימוד ההלכות עצמן, אלא עליו גם להלהיב את העם על הצורך באהבה וביראה, שהן "דרכי ה'", הדרכים המביאות שלמות במעשה המצוות. כשיהיה העם ספוג רוח התלהבות ושמחה בקיום המצוות, יקיים את הלכות הרגל בהידור ובשלמות, והמצוות יחדרו ללב הבריות ויפעלו את פעולתן.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 953)

----------

1) אורח-חיים סימן תכט סעיף ב. ומקורו במנהגי מהרי"ל, הובא גם במגן אברהם ובבית חדש.

2) ראה תניא פרק ד ופרק לח. קונטרס העבודה פרק ב עמוד 15.

3) ראה לקוטי תורה לאריז"ל תחילת פרשת עקב. של"ה מסכת תמיד עמוד התפילה עניין חנוכה (רמט, סוף עמוד ב). תניא פרק לח.

4) ההבדל בין ההידור לגוף המצווה הוא לענין שכר ועונש וכיוצא בזה. ראה לקוטי דיבורים חלק ד, עמוד 1540. וראה שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן סימן תפא סוף סעיף א.


   

תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)