את ה' האמרת... וה' האמירך (דברים כו,יז-יח)

שני פסוקים בפרשתנו¹ מבטאים את הקשר המופלא בין הקב"ה לעם-ישראל. בפסוק האחד נאמר: "את ה' האמרת היום להיות לך לאלוקים, וללכת בדרכיו ולשמור חוקיו ומצוותיו ומשפטיו וגו'". והפסוק השני: "וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה... ולשמור כל מצוותיו".

את פרשת כי-תבוא קוראים תמיד בחודש אלול, שראשי-התיבות שלו²: "אני לדודי ודודי לי".³ כלומר, בחודש זה צריך האדם לפנות תחילה אל הקב"ה ("אני לדודי"), ואז פונה אליו הקב"ה ("ודודי לי"). המהרש"א⁴ אומר, שגם הפסוקים שהוזכרו לעיל מפרשת השבוע רומזים על כך: אנו פותחים - "את ה' האמרת", ואחר-כך הקב"ה פונה אלינו - "וה' האמירך".

אתה קשור

בפסוקים הללו מרומז מהלך ההתמודדות של האדם עם יצרו ועם פיתויי החיים, ויש בהם כעין שלבים של מענה ותגובה. לעיתים קורה, שיהודי שוכח את הקשר שלו עם הקב"ה, שוכח את יהדותו, עד שמבחינת התנהגותו החיצונית לא נראה הבדל בינו לבין שאר העמים.

אבל בהגיע חודש התשובה והרחמים, מזכירים לו בראש ובראשונה שהוא קשור עם ה' אלוקי-ישראל: "את ה' האמרת... וה' האמירך". וכפי שמפרש רש"י: "האמרת" - "לשון הפרשה והבדלה". אומרים ליהודי: אתה מובדל מן העמים, אתה קשור לעולם עם הקב"ה.

תשוקה פנימית

אולם בכך לא די. יצר הרע עלול להוסיף ולפתות את האדם לרדוף אחר תענוגות העולם, אף שהאדם כבר יודע שהוא יהודי ומופרש מן העמים. "נכון, אתה יהודי וקשור עם הקב"ה", יאמר היצר, "אבל אין זה עומד בסתירה להנאות העולם".

על כך באה התשובה בהמשך הפסוק. הקשר של יהודי עם הקב"ה אינו תווית בלבד, אלא קשר נפשי-פנימי: "להיות לך לאלוקים... להיות לו לעם סגולה". צריכה להיות אצל היהודי תשוקה עזה לקב"ה, כמיהה להיות תמיד עמו, וממילא אין מקום לשום דבר זולתו.

לרדת לפרטים

אך גם קשר כזה עודנו חסר מחוייבות מעשית, שכן התעוררות נפשית ותשוקה כללית עלולות להישאר ברמה העקרונית המופשטת ולא לבוא לידי ביטוי ממשי בפועל. אפשר להרגיש תחושה חזקה של זהות יהודית, ולא לחוש חובה לתת לה ביטוי בחיי היום-יום. לכן התורה ממשיכה: "ללכת בדרכיו ולשמור חוקיו ומצוותיו ומשפטיו" - את התעוררות התשובה צריך לתרגם לדרכי התנהגות יום-יומיות.

סדר-דברים זה מרומז גם בפרק התהילים⁵ שאנו אומרים בחודש אלול: תחילה עצם הקשר עם הקב"ה - "ה' אורי וישעי"⁶; אחר-כך התשוקה להיות עמו יחד - "אחת שאלתי... שבתי בבית-ה' כל ימי חיי"⁷; ולבסוף ירידה לפרטים - "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו".

(מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ט, עמ' 169)

----------

1) דברים כו,יז-יח.

2) אבודרהם סדר תפילת ראש השנה ופירושה בשם הראשונים. פרי עץ חיים שער ראש השנה פרק א. לקוטי תורה ראה לב,א. ועוד.

3) שיר השירים ו,ג.

4) לברכות ו,א. הובא באור-התורה דברים עמוד תתרנז.

5) פרק כז.

6) פסוק א.

7) פסוק ד.